אב בחכמה קג

הנשלחים על ידי בי הדוהר, האם בין לילה נדברו כל מורי הוראה והתירו פרושים את הדברים, מי כמוהו יודע כמה עוררים ונוקפים היו על הוראות אלו בשעתו, ותמיד נמצאו מחמירים ותמיד נמצא לעומתם מי שסמכו בשעת הדחק אפילו על יחידאה ולא חששו לשתי תורות, ולא לצד החידוש שבהוראה ואם אותן החדשות היו בפרטים שאפשר לומר עליהם ממעשים בכל יום ק"ו ב"ב של ק"ו, שאפשר עד זמננו לא היה צורך בזה, ואשר באמת לא נזכר בש"ס ופוסקים בשום מקום שום חשש איסור מפורש ולפום התיקון החדש אין אפילו לישנא דמשתמע לאיסורא בשום מקום ואדרבא כבר הותר ע"י הרב יד שלמה ולא עוררו עליו בשעתו, רק הרב ערוך לנר הצריך עיון ולא העלה איסור בהחלט והקדוש מגור הרי"מ שמשמו דברו המערערים אחרי פטירתו, בעודו בחיים חיותו במקום המורה להיתר לא מצא לנחוץ לאסור ולפחות לקרא תגר. (טענה זו טען ג"כ באורך הרב הגאון ר"מ מורינו הרב דשאריגראד). הוראה כזו אינה חדשה ואם אדרבה ירבו להרות כך ישכחו הצד ההתחדשות שבה במהרה ומכ"ש שנצא מחשש שתי תורות כי המעוט שיחמיר לעצמו ולא יזדקק לענין כזה ידעו שרק מחסידות יתירא דאית בי' היא

(ו) וראייתו האחרונה מתוספות יבמות מ"א ממש אינה מובנת. דברי התוספות ברור מללו שהיכא שהיא באמת החלוצה אחת היא לנו אם בעצמה או ע"י שלוחה אבל היא היא החלוצה שם החמירו רז"ל והיכא שהצרה החלוצה הקילו חז"ל וכך דרכם בקודש גם בדיני קבלנות בשבת שאם ביסוד הדבר מונח האמת שיש לגזור בו גוזרין ואם ביסוד הגזרה צריך להיות מונח טעות אין גוזרין, ע"כ תשובתי

ועתה אומר למני"ר אשר בן חבירי הרה"ק רב"ד זצ"ל שח עם הרה"ג דמינסק והגיד לו מפורש שמצד ההלכה דברינו מבוססים ורק חושש לחדשות. מי יתן והיו כהרב הגאון והחסיד ר"י בוימגארטין מווינא אשר רבו עליו ג"כ חבריו לבלום פיו מפחד חדשות ובכ"ז שלח אלי הרשאה להחליץ ע"י פועלת, ורצוף בזה מכתבו אם ימצא לנכון ידפיסהו ויפרסמהו. משלחת כהדר"ג עשיתי וכתבתי היום לפולין לשומסק ותשובות הרב אמהר להודיע ברצות ד'. המעב"ד דטשודנאוו בפרישת שם הפועלת אשלח אי"ה בקרוב וגם ישלחו ט"ו דולאר לשכירת הפועלת והוצאת הבי"ד והמנין. להחצוף והגס לעוויצקי אין כבודנו להשיב אפילו בעתון יומי ומכש"כ לבא עמו בפולמס בספרנו הקדוש לנו שנקוה אי"ה על ידו שתתקבל הוראתנו בכל תפוצות ישראל. רבני רוסיה מחכים בכליון עינים שיצא לאור. כדאי הי' בשביל רבני פודוליה שידפיס גם היתרו של הרב רמ"מ מש"ג. אחכה לספריו הבהירים ולהקארעקטין בכליון עינים. בטח לא יעכב ההדפסה בשביל שאשיב גם אני על דברי הרב מעלצער ורק יסדר באופן שיוכלו להוסיף אם ישים ד' בפי מה להשיב. בכבוד וברכת התורה עבד לעבדי ד' יהושע חיים בהרב רז"מ מאטוסאוו, רב בקיוב, פאדאל

תשובה

ואנכי הנה כבר גליתי דעתי באורך וגם בדברי הגאון הגדול דמאסקווא כבר השבתי עליו וגם על מכתביו האחרונים הנני עוד להעיר מעט מש"כ הגאון הגדול רא"ד נ"י ראיה מהמשנה דיבמות (ס"ג:) ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה הרי החליצה דומיא דביאה דוקא של אחת מהן ולא ע"י משה אחרת והתחזק ע"י הירושלמי דקדושין מ"ט לא תני בחליצת חברתה כו' מתניתא ביבמה א' מה צריכה ב' יבמות ואם נימא דגבי חליצה לאו דוקא חברתה אלא אף אשה אחרת לא תירץ מידי דאף ביבמה אתת לאו דומיא דביאה וע"ז כתב הגאון מטוסאוו שליט"א דלולי פני האמת אני נושא הייתי אומר מכאן ראיה דלמה אשמועינן דין דלא מהני שליח דוקא גבי צרה וע"כ שאדרבה לגבי דידה מהני גם שליח והוא כדעת הגאון רצה"ח דהמניעה מצד הקריאה דהוי מילי וכדעת רוב הפוסקים דמילי לא ממסרן לא שייך כי אם משליח ראשון לשני ולכן בדידה דהוי שלוחה שליח א' מהני ובצרה שהיא בעצמה ג"כ לא יותר משליח ושלוחה הוי שליח שני אשמעינן במשנה דלא מהני וע"ז השיב הרב הגאון ממאסקווא דזה דבר תימא הא אין קריאה מעכב והמשנה נקט פוטרת והרי בריש פ' ר"ג אמר אין חליצה אחר חליצה ואמאי הא יתכן אם חלצה שלוחה דבעי חליצה אחרת וברור דלא משכחת כלל חליצה אחר חליצה דאם לא מהני לצרתה בודאי לא מהני לדידה ומשו"ה אין חליצה אחר חליצה והא דנקט המשנה גבי צרתה הוא רבותא גדולה דלגבי דידה פשיטא דא"א אלא בעצמה דבעי הן ולא שלוחן וכמ"ש בס' ספרי דבי רב אלא אף צרתה דקיימ"ל כר' יוחנן דהוי מחמת שליחות והוי אמינא כמו דמהני חליצת צרתה בשליחות