אב בחכמה ק

ועלה בדעתי לחדש דבר נפלא עפ"י סברת רי"ו דאם התנה על מה שמחוייבת הוי תנאי לבטל החליצה ג"כ היה נראה דלעולם הוי תנאי וכהך דיבמות נ"ג ואיצ"ל דאיירי שם בתנאי שהיא מחוייבת אלא לעולם מהני תנאי דלפי המבואר ביבמות שם ובירושלמי דמחוייבת מחמת שכירות א"כ לעולם הוי תנאי על דבר שהיא מחוייבת ומהני שפיר תנאי. והא דאיתא ביבמות שם דחליצה מוטעת כשירה הוא בגוונא דהיא פטורה דאמרה משטה אני בך כמבואר שם ואם כן הוי תנאי בדבר שהיא אינה מחוייבת אבל היכא דא"א לומר משטה והיא חייבת הוי תנאי בדבר שהיא חייבת ובזה מהני תנאי לסברת רבינו ירוחם ורציתי לפרש בזה דברי הרא"ש שם אשר תמהו עליו, אמנם התבוננתי דאם נימא דמהני תנאי שוב הא אינה חייבת דהא דחייבת הוא כמש"כ רש"י ורא"ש דהוא שכירות אבל אם הוי תנאי אינה חייבת משום שכירות. אבל זה אינו הכרח וזה תליא במש"כ הראשונים בהך דגיטין פ"ג ע"מ שלא תנשא אם נימא כיון דלא הוי גט לא הוי נשואין או כיון דנימא דלא עברה הוי גט ושוב עברה עיי' ב"ש שם ועיי' בשו"ת מהר"ם מינן בכה"ג דכתב דהוי תנאי וא"כ ה"ה כאן אם נימא דלא מהני תנאי הא היא חייבת ושוב מהני תנאי וזה הערה חדשה אשר צריך להתיישב הרבה בסברא זו לעת הפנאי

דברי רש"י ביבמות (ל"ט:) גם אנכי עמדתי ונראה לי דבר נכון בכוונת רש"י דצ"ל הטעם מה שלא כתב תחילה קריאה הוא משום דלא מעכב ואף דרקיקה גם כן אינה מעכבת הא בזה פלוגתא משא"כ קריאה לכו"ע אינה מעכבת ועיי' תוס' סוטה ל"ג אם ר"י ס"ל דמעכב עיי"ש וכתבתי במק"א ליישב קו' תוס' שם בדבר נכון מאד, ור"ח דהוסיף קריאה ג"כ לא ניחא לומר מחמת ר"י הנ"ל אלא ס"ל לרש"י מחמת דאלם ואלמת קריאה מעכבת ואם לא יכתב קריאה ג"כ דילמא יבאו לחשוש דהיה אלם ומשו"ה כתב רש"י לא חפצתי לקחתה דרק משום זה איכא חשש דילמא היה אלם אבל בשביל קריאה דידה אי"צ ליכתוב דהא רואין דהיא אינה אלמת וזה כפתור ופרח בכוונת רש"י ז"ל בזה

מש"כ לדחות ראיה הנפלאה מיבמות ק"ו ע"פ המבואר בגיטין י"ח דשליח קלא אית ליה (זה לא בגמרא אלא בראשונים) במחכ"ת מלבד מה שנעלם לכת"ר מש"כ הרשב"א בחידושיו דזה רק גבי ב"ד דדייקי ולא בעדים ומשום הכי חיישינן שמא יאמרו גיטה קודם לבנה אם כן הרי הא כותבין עדים כמ"ש רמב"ם שם והיך כותבין בלא שידעו כלל, מלבד זה אינו ענין כלל לשם דהתם אינו מחמת השליח אלא מחמת הזמן שרואין שאינו ביום הכתיבה כמ"ש רש"י ור"ן גבי בעל חיישינן שמא יתן בהצנע לחפות ולא ירגישו בזמן עיי"ש בתוספות (י"ז:) וברשב"א ורא"ש שם ויראה ברור דלא שייך כלל לכאן וראיה מגמ' ותוס' גיטין שכתבתי הוא ראי' עצומה ונפלאה שאין לה תשובה דא"א כלל בשום אופן אף על ידי פועלת בשכירות דאם מהני אכתי קשה כמ"ש בס"ד. ימחול כת"ר לעיין וימצא שהם דברים ברורים למי שחפץ האמת אם כת"ר חפץ שלא לראות אלא לסתור בדברים בעלמא אין לי עסק בזה וכל הראיות שכתבתי ממשנה ומירושלמי ומהך דיבמות ומתוספתא דביכורים שהוא ברמב"ם שם ובחידושי רמב"ן שם ראיה דלא מהני כלל בשום אופן וכן מתוספתא דחולין ראי' עצומה ונפלאה בס"ד והאיר ד' עיני דיתכן דגם הגאון מפרש כן לפי המעיין בדבריו שפי' רק הך דכשר בחליצה ופסול בגט דר"ל מוטעה ולא פי' חלוקה ראשונה דכשר בגט פסול בחליצה אלא דג"כ פירש כמ"ש משום שליח וזה בכלל מוטעה וכמ"ש והך דהביא הך דמעושית אגב שיטפיה ולא טעה כלל במסקנת הגמ', וזה בס"ד נפלא מאד בכוונת הגאון ולא יטעה ח"ו בזה וכמ"ש ומקום הניחו לי מן השמים בזה לפרש בדבר אמת

עוד ראיה מתוס' יבמות מ"א הך דאזלא לבי"ד וברשב"א וריטב"א שם הרי ברור בדברים דלכן אמרו משום דהיא אזלא לבי"ד הרי דצריכא בעצמה לבוא דאם מהני שלוחה מ"ט אסרו אם חלצה עבורה אשה אחרת וזה ג"כ ראיה עצומה בס"ד ועוד יש לנו ת"ל הרבה דברים בזה וכאשר כת"ר כותב כי יכתוב אלי עוד, אי"ה, עוד חזון ולע"ע הנני טרוד ואסיים בברכת כוח"ט ושנת חיים לכ"ת ולכל ישראל ובתוכם ג"א מוקירו ומכבדו, ידידו, אבא דוד בלא"א הרר"י ז"ל מדווינסק, כעת פה מאסקווא. ג' דסליחות, תרפ"ו

ב"ה א' דר"ח אייר תרפ"ז, קיאב

כבוד רבא בעמי' מדברנא דאומתי', קברניט המביט לגבוה ומנהיג הרואה אשר בארץ הי ניהו מורי ורבי רב האי גאון וכו' הר"ר אברהם אהרן יודעלאוויץ, יחיה עוד לנצח.