עצמות יוסף על קידושין כה

דאה"נ דהוה מצי למימר הך יוכיח אלא דניחא ליה למפרך אריש דינא מה לכסף וכו' וליכא למפרך בהך ק"ו מה לכסף שכן קונה בע"כ הנמכר לכותי משא"כ בשטר דאיכא למימר שאין טעם מניעת הכוש בשטר מחמת השטר דהשטר שפיר מצי לאקנויי אבל עיקר המניעה היא בעבור הכותי שאינו בתורת גיטין ואין לכותי דין שטר ובלאו הכי הא פריך בגמ' נמי שפיר ויש לדקדק אמאי לא עביד ק"ו מביאה שאינה מוציאה מכניסה שטר וכו' והשתא ליכא למפרך פרכת הגמ' ונר' דהפרכ' היא פשוטה מה לביאה שכן קונה ביבמה מה תאמר כסף יוכיח מה לכסף שכן פודין הקדשות מה תאמר ביאה תוכיח ואיכא למימר מה להצד השוה שבהם שכן קניינה מרובה כדלקמן ואין להקשות אמאי לא עביד הך ק"ו ומה יציאה שאינה בכסף איתא בשטר הכנסה לכ"ש דאיכא למימר פדיון הקדש יוכיח דאיתא בכסף וליתי' בשטר מה לפדיון הקדש דלית' בקרקע תאמר קנין אשה דאיתי' בקרקע קנין אגב יוכיח דאיתי' בקרקע וליתי' בשטר דאין קונין מטלטלי אגב שטר אף אני אביא קנין של אשה והדבר פשוט. ומטעם זה אין לעשות ק"ו מעבדים שאינם מוציאים ואפי"ה מכניסים והשתא ליכא למימר מה לעבדים שכן פודים הקדש דהא אין הקדש מתחלל בעבדים דהוקשו לקרקעות דאיכא למימר מה לעבדים שקוני' אגבן היכא שהעבד כפות וק"ל. ודע דבהך ק"ו אין לומר דהוה ילפינן אפילו שטר שלא לשמה כמו כסף דהא כיון דשלא לשמה לא ידעי' אלא בהיקש' הויה ליציאה דהא כיון דמשטר שמוציא ילפינן לה אמרינן דיו אסוף דינא מה שטר דהוצאה לשמה אף שטר דהכנסה יהיה לשמה. ואין להקשות בהך קל וחומר מה לכסף שכן קוני' בו מטלטלים דהא ביאה תוכיח דכי האי גוונא פריך לקמן בביאה דלא שייכ' בהקדש ואפרכא דגמרא דמה לכסף שכן קונים הקדש אין לומר קרקע יוכיח דמה לקרקע שכן קונין מטלטלין אגבן וק"ל ולדברי התוספות מקרקע ממטלטלי' אתיא במה הצד אלא דאיכא למפרך שכן הנאתן מרובה ואחר שבאו לידי תשובות הריב"ל בשיטת קדושין ראיתי כדברי

תוספות ומנין דאף בשטר וכו' התוספות אזלו לשיטתם דאף מיציאה פרכינן לענין הכנסה ולהכי פרכינן מה לאמה שכן יוצאה אבל כפי מה שדקדקתי למעלה בדברי רש"י לא שייך הך פרכא אלא הדחייה הראשונה שכתבו התוס' דאמה גופה לא ידעינן אלא מאשה ואפילו לאידך נמי הא קאמרינן ללישנא בתרא דאהני הג"ש ע"ש. ולמאי דפרישית לעיל דאפשר דלא עבדינן יוכיח מהכנסה ליציאה אין להקשות דלהדר הק"ו למקומו ומה ביאה שאינה באמה וכו' דאיכא למימר מה לביאה שישנה ביבמה כסף יוכיח וכו' מה להנך שכן קניינם מרובה כדלקמן. ומה שיש עוד לדקדק בדברי התו' כבר כתבתי למעלה בד"ה ואשה בפחות וכו'. ב ואקיש נמי יציאה להויה אין לדקדק דא"כ לשתוק מיציאת כסף דאמה ונילף בק"ו דאשה מה לאשה שנקנית בביאה שפחה כנענית תוכיח וכו' דאיצטריך והפדה לשתי פרוטות וק"ל ודע דהך קושיא אינה נמשכת השתא דמעיקרא נמי דפריך מה לאמה שכן יוצאה בכסף הוה מצי למפרך הוא גופיה וכו' ואפשר נמי דכיון דע"כ איצטריך וכתב למעט חליצה אפי' לאביי מינה ממעטים כסף אבל השתא דמהקישה ילפינן שטר נימא אין היקש למחצה ונקיים מיעוט הכתוב דוכתב דוקא לענין חליצה וכונת אביי באו אין קטיגור נעשה וכו' הוא דלענין כסף לא צריך קרא דמסברא נפקא והא דעביד בעל הברייתא ק"ו מיציאה להכנס' ומה כסף שאין מוציא מכניס וכו' אע"ג דאין קטיגור נעשה סניגור נראה דכבר נתבטל שם סברא זאת שעושה בק"ו דהא שטר דיבמה יוכיח שמוציא ואין מכניס וה"ה דהוה מצי ליה למפרך הכי אלא דפריך אריש דינא מה לכסף וכו' כדפרישית לעיל א"נ הכא הוה מצי למימר דבשעת גרושין תתן האשה כסף לבעל דומיא דאמה דהשתא לא שייך אין קטיגור וכו' אלא דלא אמרינן הכי דבעי' דומיא דיציאה דכתיב ונתן בידה ולעיל ה"ק ומה כסף שאין מוציא בשום מציאות ואפי' תתן האשה לבעל עם כל זה מכניס וכו' ודע שהתו' שהקשו לענין אמה ממאי דפריך בגמרא הוא הדין דהוי מצא למפרך בדין האמ' גופ' איך יוצאה בכסף כיון שנקנית בכסף אלא דתמהו איך עשהו בעל התלמוד פרכא עם דבר שנראה סותר ממש והתוס' תירצו דין הוא וכו' כנראה שמטעם הכנסה כתבו שהוא דין שתוציא והיינו לתת סברא דהכא לא שייך אין קטיגור וכו' ומינה נמשך דפרכינן מה לאמה שיוצאה כנראה שהיציאה גורם ההכנסה

ואימא בכתיבה מתגרשת וכו' לאביי נמי מצי למפרך כיון דלדידיה איצטריך ע"כ וכתב למעט חליצה אימא דממעט קדושי שטר ואפשר כיון דלדידיה לא ס"ל היקישה ליציאת כסף כלל לא פריך ליה אבל לרבא דעביד הקישה לענין כסף ואיצט' קרא למעט פריך ואימא וכו'

ולרבי יוסי הגלילי שאינה מתגרשת בכסף וכו' דמצי למפרך שאינה יוצאה בחליצה מנליה אלא דקיימי בכסף השתא

ספר כורתה וכו' לר' יוסי איצטריך ספר למעט אוכלין בפ"ב דגיטין ומן הסמיכות דורש ספר כורתה וההיא דרשא דהתם נפקא ליה משום דלא הוה למכתב וכתב וממילא שמעי' דכותבין על כל מילי ואיצטריך וכתב דלא נטעי' בספר והכא דריש מכח הסמוכות ואין לומר דכולו להך דרשא איצטריך דא"כ לימא ונתן ספר כריתות בידה

ורבנן האי כריתות מאי עבדי ליה דלספירת דברי כריתות לא צריך קרא דבלאו כריתות נפקא לן דמאי ספירת דבריהם הוה ליה למכתב אי לאו מילי דכריתות

ורבנן כרת כריתות לא משמע להו נראה דלא משמע כלל והוה מצי למימר דדריש לדרשת רבי אלעזר בן עזריה דפרק המגרש שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפ' וכו' אלא דניחא ליה לתלמודא לאשוויי בהנהו רבנן דפליגי עליה דרבי אלעזר ב"ע

תוס' שלא תלכי וכו' וי"ל דכל יוצאי חלציו וכו' פירוש והשתא אפילו מכרו אינו מעלה ומוריד דהשתא לא הוי הפירוש בית ממש אלא קרוביו שלא ילך לקרובים במקום שהם וניחא השתא מה שתמה הרשב"א ז"ל בגיטין דף כ"א על דברי התוס' דאם מכר לאחד מאי איכא למימר והניח הדבר בצ"ע

ג חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי פי' בקו' עד דניתי חדא מתרתי ומה שפירש"י במה מצינו היינו אחר הצד השוה ולמדנו מהצד השוה זהו מ"ש רש"י מה מצינו וק"ל

לא לכתוב רחמנא בשטר וכו' מהיקשא לא מצי שתיק דהא איצטריך לכמה דברים בפ' האיש מקדש וגם הך דקאמר בסמוך לא לכתוב רחמנא בכסף וכו' לא מצי שתיק מקרא דכסף דהא איצטריך לצריכות דלעיל אבל הכונה היא מאי דפרישית לעיל בדברי הברייתא באומר והלא דין הוא וכו' כלומר שלא היה לו לתנא להזכיר הך למוד מן הכתוב כלל אלא בק"ו לחודיה נפקא והיינו דפריך לא לכתוב רחמנא בשטר כלו' לא בעי התנא למילף שטר מקרא דמק"ו נפקא ליה כנ"ל

לא לכתוב רחמנא בשטר ותיתי וכו' פרש"י כסף ושטר קונה באמה וכו' משום כסף נקט רש"י אמה שהרי אמה לא למדנו אלא מהיקש דאחרת ואין קפידה בדבר כיון שמצי' שקונה בשפחה כנענית ואפשר דכתב כן אפי' למאן דנפקא א ליה לקמן מקרא דלא תצא כצאת העבדים עוד יש לדקדק אי הוה שתיק משטר היינו ממעטים ליה מקרא דוכתב דאמרי' בכתיבה מתגרשת ואינה מתקדשת בשטר ונראה דא"א דכבר אסיק לעיל קאי בגירושי' ממעט קדושין אלא דמעיקרא קאמר קרא דהוקש' משום דכבר הקיש איתי' בעולם

תוס' שכן ישנה בע"כ וכו' וק' לר"ת וכו' אם כן מאי קאמר רב הונא וכו' הקושי' ברורה כבר התעורר בה ה' מוהרי"ן לב זלה"ה דהא הצד השוה הוא בעבור שקונין בעלמא מש"ה קונין כאן ופריך מה להצד השוה שקונין כאן הוא בעבור שבעלמא נמי קונין בע"כ ורב הונא סבירא ליה דכיון דלא מצינו כסף שיהא קונה בעלמא בע"כ ואפ"ה קונה כאן ואפי' בע"כ כגון קטנה אף אני אבי' חופה שאינה קונה בעלמא בע"כ ותהא קונה כאן ואפי' בע"כ ורש"י ז"ל כבר נשמ' בכל זה וביאר דבריו יפה יפה. והריטב"א ז"ל כ' בזה ז"ל ואע"פ שרש"י ז"ל נשמר בכאן דה"ק