עצי חיים על התורה שכה
Atzei Chaim (torah) 325 · עצי חיים על התורה · free full Hebrew text
Open in the reader →משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון, והוא פלאי. ונראה דהנה באו"ח סי' תרמ"ט כתב המחבר והעושים שני ימים טובים פסולי ראשון נוטלין בשני אבל ברוכי לא מברכינן וכתב הטו"ז משום דאנן בקיאין בקביעי דירחי ואין אנו עושים יו"ט שני אלא בשביל מנהג אבותינו ויש סברא להיפך דכל דתיקן רבנן כעין דאו' תיקן והו"ל כמו יו"ט ראשון ע"כ נוטלין ולא מברכין על פסולי יו"ט ראשון, ומבואר דיש פלוגתא אם שאול וכדומה פסול ביו"ט שני דשיטת הרא"ש כיון דביו"ט הראשון שאול פסול לכן גם ביו"ט שני פסול משום מנהג אבותינו בידינו, ושיטת הרמב"ם כיון דעכ"פ בכל ז' שאול כשר לכן גם ביו"ט שני כשר ולא אמרינן בכה"ג כל מה דתיקן רבנן כעין דאורייתא תקנו, (ועי' בב"י) וי"ל דטעם הרמב"ם משום דבכל ז' הא בלא"ה צריך ליטול הלולב מדרבנן וע"כ לא תקנו ביו"ט ב' שיהא כיו"ט ראשון דלמה לנו לתקן וע"כ לא תיקנו כלל וממילא יו"ט שני הוא ככל שאר ימי החג והרי זה דומה למ"ש התוס' בברכות דף ט"ו וז"ל דברכת תרומה שהיא מדרבנן יש לדמותם לק"ש שתקנו שצריך שישמיע לאזנו אבל ברכת המזון שהוא מדאו' למה יש לנו לתקן שלא יצא אם לא השמיע לאזנו ע"ש, ומבואר דלא תיקנו רבנן שיהא כעין דאו' אלא בדבר שכל עיקרו מדרבנן וכיוצא בו מצינו ג"כ בתוס' מנחות דף נ"ב ד"ה גזרו שכ' משמע הכא דאיכא מעילה מדרבנן ותימה דבתמורה דף ל"ב בהא דמועלין בה שתי מעילות ופריך ואי דרבנן מי איכא מעילה מדרבנן ותי' בתוס' דהתם כיון דאיכא מעילה דאו' לא שייך לתקן מעילה אחר דרבנן ע"ש, ומבואר דבדבר שאסור כבר מדאו' לא גזרו רבנן בזה עוד איסור דרבנן וה"נ י"ל כן כיון דבלא"ה ביו"ט ב' צריך ליטול הלולב כמו כל שבעה ולכן לא תקנו חכמים עוד שיהא כיום טוב ראשון כיון דבלא"ה נוטלין הלולב ומה לנו לתקן עוד וי"ל עוד כיון דבמדרש הנ"ל תלה ענין נטילת לולב ביום הראשון של חג בזה שכל ישראל (מא-41) עוסקין זה בסוכתו וזה בלולבו וא"כ ביו"ט השני של החג אע"ג דמספיקא הי' עושין ב' ימים יו"ט מ"מ הא ביו"ט ראשון לא הי' עוסקין עוד בסוכתו ובלולבו דהא כבר הוא יו"ט וא"כ ביו"ט ב' שהוא ספק ראשון עכ"פ לא שייך לומר כדברי המדרש שהוא הראשון לחשבון עונות וע"כ הכא לא תיקנו חכמים ביו"ט ב' אשר משום מנהג אבותינו בידינו שיהא כיו"ט הראשון, וז"ש המדרש מן הכא חושבנא וא"כ לכך נקרא יום הראשון משום שהוא אחר הימים אשר עושין כל אחד סוכתו ולולבו ולכן אמר המדרש לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון דייקא אבל ספק ראשון ספק שני לא תיקנו חז"ל בזה שיהא יו"ט השני כיו"ט הראשון כיון שיו"ט ביום השני של חג אינו ראשון לחשבון עונות ע"כ לא הוי לענין לולב כיום הראשון היינו כראשון לחשבון עונות. ב ה ר בהר סני וגו' והקשה רש"י מה ענין שמיטה אצל הר סני, ונראה ע"פ המדרש אין ישראל ניזונין אלא בזכות האמונה וכתבו המפורשים הטעם שעל זה מגיע שכר בעוה"ז דהוי שכרו ע"י עצמו ועובר על בל תלין משא"כ בשאר מצות ששמענו עפ"י משה הוי ע"י שליח ואינו עובר על בל תלין והיינו דכתיב טובים השנים (ששמענו) מן האחד, ובזה פי' אאזללה"ה בייט"ל פ' ראה הגמ' כל המענג את השבת נותנים לו כל משאלות לבו, דהנה שבת עיקר האמונה כי ששת ימים עשה ה' וגו' ולכך על שבת מגיע שכר עוה"ז וכמו שכתבו דורשי רשומות שב"ת ר"ת ביומו תתן שכרו והיינו בתבעו דוקא דבלא תבעו אינו עובר עליו, וז"ש כל המענג את השבת נותנים לו ''משאלות לבו'' דייקא היינו אם שואל ותבעו נותנים לו שכר בעוה"ז עכ"ד. ובזה יש לפרש הכתוב וכי תאמרו מה נאכל וגו' וצויתי את ברכתי לכם וגו' והקשו המפו' איך ס"ד לשאול מה נאכל דהוא ח"ו העדר האמונה