עצי חיים על התורה רפ

עה"פ ושחט דכל עיקר טעמו דקטן אינו נענש דמשום קטן אין בו דעת וא"כ בחכם ביותר הוי בר עונשין אף בקטנותו לפי חכמתו עכ"ד ע"ש ולפ"ז גם ביוסף דהי' בן זקונים ותרגומו ארי בר חכים הוא וכיון שהי' חכם ביותר נענש גם קודם עשרים שנה ועי' ברמ"א או"ח סי' שמ"ג וז"ל וקטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין עכ"ל וי"ל דהיינו נמי משום דאפשר על עבירה כזה הי' לו להחכים שלא לעשותו והוי כחכם ביותר. והנה בנובי"ת יו"ד סי' קס"ד כתב דהא דאמרי' דל עשרים שנה דלא מענשת היינו בעוה"ז אין הקב"ה מענשו בחייו עד עשרים אבל בעוה"ב צריך לסבול כפי מעשיו ועי' בח"ס יו"ד סי' קנ"ה שכתב לחלק דדוקא על חטאים המחודשים לשעה כגון עונשי דור המדבר ע"ז נאמרו שיעורים הללו אבל עונשי התורה אין שום חילוק ע"ש ולפע"ד על שני מאורות הגדולים יש להקשות מהא דהביא בב"י יו"ד סי' רס"ה מ"ש באבודרהם דאצל ברית מילה אומרים כן יכנס לתורה ולחופה ולמעש"ט וסדרם על זה הסדר דאמרי' בקידושין דף כ"ט לעולם ילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשה והזכיר אח"כ מעש"ט אע"פ שהוא חייב במצות משהוא בן י"ג מ"מ אינו בר עונשין עד עשרים וכבר הי' בן י"ח לחופה עכ"ל וא"כ קשה מזה על הנוב"י והח"ס דמשמע מדבריהם דהוא בר עונשין עוד קודם עשרים אבל על מ"ש לחלק דאם הוא בר חכים מענשין קודם עשרים על זה לא קשה כיון דרוב פעמים אין מענשין קודם עשרים משו"ה שפיר קאמר קודם לתורה ולחופה ואח"כ ולמעש"ט. והנה בבכור שור בבא בתרא דף ט' כתב דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי היכי דעונשה ליכא אבל על לא תעשה דמלקין עלי' ה"נ שכרה בעוה"ז איכא ע"ש ובזה יש לפרש דברי הגמ' ברכות דף ח' א"ל לר"י א"כ סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב כיון דאמרי' לי' דקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו וי"ל עפ"מ דאמרי' במנחות דף מ"א דאמר ר' קטינא למלאך ענשיתי אעשה א"ל בזמן דאיכא ריתחא ענשינן ע"ש והנה בברכות דף ו' אמר ר' יוחנן בשעה שהקב"ה בא לבית הכנסת ולא מצא בה עשרה מיד הוא כועס וכו' ע"ש ולפ"ז י"ל כיון דממה שמאחרין לבוא לביהכנ"ס איכא כעס והוי עידן ריתחא ויש עונש אעשה וכיון דענשינן אעשה הא י"ל דשכרה בעוה"ז ג"כ דכיון דאיכא עונש ה"נ שכרה בעוה"ז איכא ולכן אמר ר' יוחנן לשיטתו דס"ל דאם לא מצא עשרה וכו' היינו דאהני להו כיון דע"ז דמקדקמי לבי כנישתא איכא שכר בעוה"ז דהא אם לא בא מיד כועס וא"כ כיון דמקדמי איכא שכר בעוה"ז ולכן אהני להו. ויתבאר וישב יעקב ופירש"י שהי' ירא מאלופי עשו וע"י זכותו של יוסף יהא ניצל מהם אמנם הי' צריך יעקב להחזיק אותו כגדול בחכמה שיהא בר עונשין ובזה יהא לו ג"כ שכר בעוה"ז אשר ניצוץ יוצא מיוסף ושורף אותם ועי' בגמ' חגיגה דף ט"ו אמר רב פפא ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק ואיתא שם השתא קאמר קוב"ה מאיר בני כך אומר ומבואר דפסקינן למעלה כאשר יפסקו הבי"ד של מטה וא"כ עי"ז שרצה יעקב להציל את עצמו ע"י זכותו של יוסף נתעורר על יוסף שהוא בר חכים והוי כגדול לענין עונשין ג"כ וזה שפירש"י ביקש יעקב לישב בשלוה היינו מאלופי עשו ע"י זכות של יוסף וא"כ שהוא כגדול ולכן קפץ עליו רוגזו של יוסף מה שנענש יוסף אע"פ שהוא בשנותיו כקטן כיון דלפי חכמתו הוא כגדול א"י וישב יעקב וגו' עפ"ד הגמ' ברכות דף ל"ה ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזאת מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל רשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וקוצר בשעת קצירה תורה מה תהא עלי' אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשה ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם וכתב במהרש"א דודאי יש צדיקים גמורים דמקוים בהם שמלאכתן נעשות ע"י אחרים אלא שאין לכל אדם לסמוך ע"ז שהוא צדיק גמור וז"ש בגמ' שם הרבה עשו כר"י ולא עלתה בידם דרוב עולם אינם