עצי חיים על התורה רעה

מבית עבר היינו שיצא מבאר שבע כיון שמעת ההוא הי' ירא ממדה"ד שלא יהא עידן ריתחא ויהא נענש על ביטול מצות עשה דכיבוד אב ולכן תקן תפלת ערבית, ומבואר בברכות דף כ"ו ע"ב שהוא נגד איברים ופדרים שהם נאכלים כל הלילה וא"כ התפלת ערבית הוא ממתיק כחות הדין ולא הוי עידן ריתחא ויהא ניצל מעונש של מצות עשה דכיבוד אב. ויפגע במקום פרש"י לשון תפלה וקשה כנ"ל, וישכב במקום ההוא פרש"י באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב בלילה, ויל"ד למה הזכיר הכתוב אשר בלילה ההוא שכב הול"ל עיקר הרבותא שבאותן השנים לא שכב אבל מה ששכב אין זה חידוש. ונראה דהנה בברכות דף כ"ו תפלות אבות תקנו אברהם תקן שחרית וכו' יצחק תקן מנחה וכו' יעקב תקן ערבית שנאמר ויפגע במקום עיי"ש והנה קיי"ל תפלת ערבית רשות כרבא שם דף כ"ז ע"ב וקשה להבין מדוע נשתנה תפלת ערבית שהוא רשות יותר משאר התפלות שתקנו האבות וקבעום לחובה וי"ל דהנה במס' סוטה (דף כ"א) מבואר דזכות התורה מגינא ומצלי בין בעידנא דעסיק וכו' ובין בעידנא דלא עסיק בי' ע"ש והיינו אע"ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ זכות דתורה יש שכר בעוה"ז ועי' בדרושי חוות יאיר ולפ"ז י"ל דיעקב אבינו כל זמן שהי' בבית שם ועבר לא הי' ירא לנפשו מחמס עשו כיון שהי' עוסק בתורה ומגינא ומצלי מן כל נזק אבל אח"כ כשהלך משם לבית לבן מורא עלה ראשו פן יבא עשו והכהו ומאין יבא עזרו אעפ"י שהי' לו לתלות במעשיו הטובים אפ"ה הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא לכן תקן תפלת ערבית ולא קבל על עצמו בחובה כי אם עשאו לתפלת רשות שלא יהא מחויב בה, ומבואר בח"א למס' סוטה שם דמצוה שאינו מחויב בה שכרו בעוה"ז וא"כ יש שכר לפעולתו עבור תפלת ערבית בעוה"ז, ובזה ינצל מכל רע גם בעוה"ז וכאשר מתחלה קבל עליו יעקב לתפלת רשות כן גם עתה הלכה שהוא רשות כמו שהיתה תחלת התקנה וגם כדי להציל מן המזיקים בלילה. ובזה י"ל המשנה דף כ"ח ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים וצ"ב, וי"ל עפ"ד הגמ' לעיל על המשנה תפלת הערב אין לה קבע ומקשה בגמ' מאי אין לה קבע אילימא דאי בעי מצלי כולי' לילה ליתני תפלת הערב כל הלילה אלא מאי אין לה קבע כמ"ד תפלת ערבית רשות ע"ש ומשמע דקבע פירשו בלשון המשנה חובה וזש"ה המשנה העושה תפלתו קבע ר"ל חובה ולא רשות אינו תחנונים שיועיל לו לצורכו ליטול סכר עבורה בעוה"ז דכיון שהוא מחויב בה א"כ שכר מבה"ע ליכא אבל אם אין עושה אותה קבע רק שהוא רשות כמו תפלת ערבית אז תפלתו תחנונים להגן בעדו ויש שכר בעוה"ז. ויתבאר בזה מה שלא התפלל יעקב אבינו ע"ה תיכף כי מתחלה לא הי' ירא מעשו כי בטוח הי' בזכות התורה אבל אח"כ תקן תפלת ערבית שהוא רשות כדי להנצל מעשו, וזש"ה וישכב במקום ההוא כאן שכב אבל בבית שם ועבר לא שכב כי הי' ירא מעשו ואינו מניח לו לישן רק אחר שתקן הפלת ערבית שהוא רשות ובזה הי' בטוח שינצל מעשו ולכן הותר לו לשכב במקום ההוא. אכן יש אלקים במקום הזה ואנכי לא ידעתי וצ"ל, ונראה עפ"ד א''ז זללה"ה ביש"מ פ' בשלח לפרש הכתוב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא דהנה תיבת יש הוא משולל הבנה והענין דאוצרותיהם אמלא קאי על עוה"ז דאוכלים הפירות בעוה"ז והנה נודע כי הקב"ה שומר תורתו כדכתיב ושמרו את משמרתי וכתיב היום לעשותם ודרשו חכז"ל ומחר לקבל שכרם וא"כ הפירות הם אגר נטר דשכר מבה"ע ליכא אך מבואר בגמ' פ' איזהו נשך סוגי' דיין אין לו ב"מ דף ס"ג ע"א דבלא יצא השער אין פוסקין אבל ביש לו לא הוי רבית דכיון דיש לו נקנה לו תיכף וברשותו אייקר ולפ"ז ה"נ בשלמא אם לא הי' השכר בנמצא לא הי' נקנה תיכף והוי הפירות אגר נטר משא"כ כשהוא בנמצא תיכף ונקנה להעושה מצוה לא הוי אגר נטר וז"ש להנחיל אוהבי יש כלומר תיכף לכן ואוצרותיהם אמלא בעוה"ז ואינו אגר נטר עכ"ד ז"ל. ובזה