עצי חיים על התורה רעו

ובזה נראה לפרש הכתוב בפ' וישלח קטנתי מכל החסדים ומכל האמת פרש"י נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והנה משאה"כ ומכל האמת צ"ב, וי"ל עפימ"ש עוד שם ביש"מ לפרש הכתוב נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר דהנה ברש"י שם הקשו מה מהני יש לו הא לא משך ותי' כיון דאם חוזר קאי במי שפרע הוי ברשותו דלוקח והנה מן הדין אין מגיע שום שכר דמי הקדימני ואשלם רק שהבטיח הבוב"ה לתת שכר בחסדו ואין כאן שום קנין רק דיבורו ית"ש וידוע דכל דרכיו מדה כנגד מדה נמצא אם האדם מקיים מוצא שפתיו א"כ עי"ז לבד הוי ברשותו משא"כ אם אינו מקיים א"כ לא הוי ברשותו וממילא דהפירות הם אגר נטר ולכן כשמתהלל במתת שקר ואינו מקיים מוצא שפתיו גשם אין דהרי אין לו פירות בעוה"ז עכ"ד ז"ל, וזש"ה קטנתי מכל החסדים ומכל האמת ר"ל דיעקב אבינו ע"ה ירא לנפשו שמא נתמעט ממנו מדת אמת כשהי' אצל לבן הארמי ולכן נתמעטו זכיותיו כיון שכבר קבל שכר בעוה"ז דליכא למימר שהוא אך הפירות והקרן קיים דהא בהעדר ממנו מדת האמת לא נקנה לו השכר תיכף וא"כ הוי הפירות בעוע''ז אגר נטר וא"כ מה שקבל שכר עד עתה הם מגוף הקרן ונתמעטו עי"ז הזכיות. ויתבאר משאה"כ אכן יש ה' במקום הזה היינו מדת טובו וחסדו שהוא נובע משם הוי' ב"ה שהבטיחו הקב"ה והנה אנכי עמך וגו' והיינו שאמר במקום הזה ר"ל בעוה"ז דשכר מבה"ע ליכא וא"כ הוא אגר נטר אך כיון שהשכר הוא י"ש בנמצא תיכף לא הוי אגר נטר ואנכי לא ידעתי דהא יעקב נטל עוה"ב אבל שכר מצוה בהאי עלמא הי' סובר כי הם אגר נטר אמנם כיון שהוא י"ש היינו בנמצא תיכף לכן הצדיקים אוכלים הפירות ג"כ בעוה"ז. ו י ש ל ח ויירא יעקב מאוד ויצר לו וגו' ודקדקו המפורש' כפל הלשון ובגמ' ברכות דף ד' ר' יעקב בר אידי רמי כתיב והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וכתיב ויירא יעקב, אמר שמא יגרום החטא והקשה הרא"ם מהא דאמרינן שם דף ז' אמר ר"י משום ר' יוסי כל דבר שיצא מפי הקב"ה לטובה אפי' על תנאי אינו חוזר ע"ש. עפ"ד הצל"ח שם שכתב דכ"ז שייך לר' חנינא בן גמליאל בקידושין דף ס"א דלא בעי תנאי כפול אבל לר"מ דס"ל שם דבעינן ת"כ מאי איריא דיבור שיצא מפי הקב"ה אפי' של הדיוט הדין כן א''ו דר"י כרחב"ג ס"ל ע"ש ולע"ד י"ל דר' יוסי כר"מ ס"ל וקמ"ל ר"י דגם אצל הקב"ה בעי ת"כ וכמו בין אדם לחבירו ומשו"ז אפי' על תנאי אינו חוזר משום דלא כפלי' לתנאה אבל לרחב"ג י"ל דעל תנאי חוזר ולפ"ז י"ל דמשו"ה ירא יעקב שמא יגרום החטא דהי' מספקא לי' אי קיי"ל כר"ח ב"ג דלא בעי ת"כ ולכן הי' ירא פן רק כמו על תנאי הי' ההבטחה ויגרום החטא שיהא חזרה וא"כ מיושב קושי' הרא"ם דאין הגמ' סותרת זא"ז אך דר"י בר אידי ס"ל דלא בעי ת"כ ור' יוסי ס"ל דבעי ת"כ. ובזה יש ליישב קושי' הפנ"י בקידושין שם בהא דקאמר בגמ' דבעי ת"כ כר"מ מהא דכתיב אם תטיב שאת ואם לא תטיב וגו' וכן הא דכתיב אם בחקתי תלכו וגו' ואם בחקתי תמאסו הא מכלל לאו אתה שומע הן ולמה הכפיל הכ' ומשמע כר"מ דבעי ת"כ והקשה בפנ"י הא איצטריך לכפול דהא איתא בפ"ק דברכות כל דיבור שיצא מפי הקב"ה אפי' על תנאי אינו חוזר וא"כ אי לאו דכפלי' הי' מתקיים השכר אפי' אם לא נתקיים התנאי ולהנ"ל מיושב דהא כל עיקר מימרא דר"י דאפי' על תנאי אינו חוזר היינו הוא משום דלא הי' ת"כ א"כ אדרבא מזה משמע דר"י כר"מ דבעי תנאי כפול. והנה י"ל דיעקב הי' סבור דלא בעי ת"כ עפ"ד המדרש בילקוט ויאבק איש עמו א"ל המלאך לא כן אמרת עשר עשרנו לך מיד לקח כל מקנהו ועשר מהן ע"ש וכתב בח"ס על התורה לפרש דברי הילקוט דהמלאך טען דקיי"ל כר"מ דאם לא כפל לתנאי אז התנאי בטל ומעשה קיים והשתא נהי דיעקב תלה נדרו בתנאי שאמר ושבתי בשלום אל בית אבי אז עשר עשרנו לך ועדיין לא שב לבית ונראה