עצי חיים על התורה רעד

במצרים ואמנם הבטחתו הי' כיון דרבים אתו מיני' כרבים דמי ואמר המדרש שזכה לזה מהברכה שנתברכה רבקה אמו כשאמרה אלך שתהי' לאלפי רבבה וכרבים היא ולא התבטל ברבתי עם ולזה זכו ישראל ג"כ לדורות הבאים להוציאם ממצרים שלא יתבטלו שם ברוב. ת ו ל ד ו ת ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי ואאזלל"ה ביש"מ כתב דתיבת כיום לכאורה אך למותר וכתב לפרש באות א' ואות ב' לפי שהבכורה יש בו ירושה והיינו מה שאירש מאבא מכור לך דהוי דבר שלא בא לעולם ולא קנה [עי' בקצה"ח סי' רע"ח] ויש בו ג"כ ענין העבודה שהוא תיכף והנה יעקב לא נתן עינו בממון שיקח שני חלקים בירושה לאחר פטירת אביו רק במה שנוגע לענין עבודתו ב"ה וב"ש רצה לקנות והיינו' דאמר מכרה כיום את בכורתך ר"ל דבר הנוהג עכשיו היום שהוא אינו דשלב"ל דאל"כ הוי כמו קני את וחמור די"א דלא קנה (עי' סי' ר"ט בחו"מ) עכ"ד ז"ל שם. והנה לפ"ד הקדושים הלשון כיום בכף הדמיון צ"ב דהול"ל מכרה היום וי"ל עפ"ד הגמ' חגיגה דף י"ב יומם יצוה ה' חסדו כל העוסק בתורה בעוה"ז שדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעוה"ב שהוא דומה ליום ומבואר מזה דעוה"ב מיקרי יום וכן משמע בפסחים דף ב' ע"ב ע"ש וז"ש מכרה כיום שהוא עוה"ב שנקרא יום את בכורתך ר"ל שימכור לו רק חלק העוה"ב מהבכורה. ובזה יש לבאר להלן הכתובים מ"ש הכי קרא שמו יעקב ויעקבנו זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי וגו' ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי ויל"ד הלא הבכורה לקח ממנו מדעתו ומרצונו הטוב מכר לו וא"כ למה אמר ויעקבנו זה פעמים דקאי ג"כ על הבכורה גם למה התרעם על הבכורה רק אחר שלקח יעקב את הברכה ולא קודם לכן וגם מדוע רח אחר ימי חיי אביו ינקום מאתו על הברכות ולהנ"ל י"ל כי כאשר יעקב בא בחוכמתא ולקח את הברכה מעשו מזה שפט עשו בלבו כי נתאווה יעקב גם לעוה"ז כי הברכות הם מעניני עוה"ז על כן נתעורר אצלו להתרעם גם על הבכורה כי מזה חשב אשר גם ליטול פי שנים רצה יעקב ליקח בכלל מכירת הבכורה וא"כ לא קנה כלל הבכורה גם לענין העבודה דהוי קני את וחמור דלא קנה כלל ולכן אמר ויעקבנו זה פעמים היינו ממה שנטל הברכות שהם עוה"ז נתעורר כי גם הבכורה לקח ממנו שלא כדין אך עכ"ז לא הי' יודע עשו דבר ברור אם גם לענין פי שנים רוצה יעקב ליטול ממנו הבכורה או רק לענין העבודה ולכן אמר עשו בלבו כאשר יקרבו ימי אבל אביו אז יראה באר היטב אם יבא ליטול חלק הבכורה שלא ביושר כי הברכות הסכים יצחק עליהם אבל על הבכורה ליטול פי שנים לא מהני המכירה דהוי דשלב"ל גם י"ל דהברכות תלוין בזה למי הבכורה וכמו שפירש"י בשם התנחומא ומה חרד שמא עון יש בי שברכתי קטן לפני גדול ו י צ א ויפגע במקום פרש"י לשון תפלה ולמדנו שתקן תפלת ערבית ויש להבין מדוע אך כשיצא מבאר שבע תקן תפלת ערבית ולא מקודם. וי"ל דהנה בתרגום יונתן פ' וישלח עה"פ כי ירא אנכי אותו פי' ארים מסתפי אנא מיני' דהוא עסק ביקרא דאבא ומבואר דכל עיקר מה שהי' ירא יעקב משום שע"י שפירש מאביו לא עסק בכיבוד אב, והנה בגמ' מגילה דף ט"ז ע"ב כל שנים שהי' יעקב אבינו בבית עבר לא נענש על כיבוד אביו והנה במנחות דף מ"א דשאל למלאך ענישתי אעשה א"ל בזמן דאיכא ריתחא ענשינן ע"ש ולפ"ז י"ל שלא הי' ירא יעקב משום שעבר על כיבוד אב רק בעידן ריתחא וא"כ י"ל עפ"ד הרי"ף בע"י ברכות דף ג' דבלילה מדה"ד גוברות בעולם ובזמן שביהמ"ק הי' קיים היו האברים והפדרים שהי' נאכלים ע"ג מזבח כל הלילה ממתיקין כחות הדין ע"ש וא"כ י"ל דמשו"ה תקן יעקב אבינו תפלת ערבית רק לאחר שהלך