עצי חיים על התורה רנג

הקב"ה ע"י שאנו מתחרטים ע"י השופר קודם נעשה כן החרטה אח"כ וז"ש אתם נצבים היום וכתבו המפורשים דתיבת היום רומז כאן על ר"ה שנקרא היום כמ"ש בזוהר על הפסוק ויהי היום ויבואו בני הא' וגו' ואמר אתם נצבים היום בר"ה ע"י השופר נתעורר השופר גדול שיתקע במהרה לחירותינו כיון שהשי"ת מתחרט על שברא היצה"ר ואז אין שטן ופגע רע כמרומז באותיות שופר וע''כ השטן בהיל ע"י התקיעות כיון שנתעורר החרטה על מה שנברא דהשטן הוא היצה"ר והיינו שאמר בירושלמי דהשטן בהיל דאתי משיחא והיינו כנ''ל וי"ר שיחיש את גאולתינו ופדות נפשינו במהרה בימינו ויתבאר במקום אחר באריכות יותר. אתם נצבים היום כלכם לפני ה"א יתבאר עפ"ד המדרש פ' אמור למשפטיך עמדו היום בכ"ה באלול נברא העולם וכו' אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני היום הזה בדין ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימוס אימתי בחדש השביעי וצ"ב וי"ל עפ"ד רש"י ז"ל בראשית ברא א' בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיי' הקדים מדה"ר למדה"ד שנאמר ביום עשות ה"א וא"כ בר"ה בעת שנברא העולם תיכף בתחלת הבריאה כביכול ראה הקב"ה שאין העולם מתנהג במדה"ד וע"כ במדה זו כאשר אדה"ר בא למשפט התנהג עמו הקב"ה במדה"ר ומשו"ז יצא בדימוס וכן היא סימן לבניו אשר יעמדו במשפט ביום הזה בר"ה שיתעורר עליהם המדה כך הוא להתנהג עמם במשפט במדה"ר ויצאו בדימוס וזש"ה אתם נצבים עומדים היום בר"ה כדברי המדרש למשפטיך עמדו היום בר"ה לפני ה"א ר"ל להתנהג עמם במדה"ר כאשר הקדים בכאן מדה"ר למדה"ד. כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה עמנו היום ופירש"י אף דורות העתידים להיות והקשה בגור ארי' אחר שלא היו בעולם איך אפשר לכרות ברית עמהם והלא אינם בעולם עיי"ש מה שתי' ואפשר לומר עפי"ד רש"י לעיל אתם נצבים היום מלמד שכינסם משה ביום מותו להכניסם בברית וכתב במזרחי דממלת היום קא מפיק לי' דומי' דבן מאה ועשרים שנה אנכי היום דדרז''ל מיתורא דהיום היום מלאו ימי ושנותי אף כאן נצבים היום שלא נשאר לכרות הברית רק היום מפני שהי' יום מותו עכ"ד ז"ל והנה קשה לפ"ז דהול"ל אני נצב היום ולא אתם נצבים כיון שקאי על יום מותו של מרע"ה ויתכן לומר עפימ"ש בספר פנים יפות לקמן עה"פ ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' עד"ש חז"ל בפ"ק דברכות לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר יעסוק בתורה ואי לאו יקרא ק"ש ואי לאו יזכיר לו יום המיתה וקשה דאם יום המיתה הוא הבחינה המעולה הול"ל מיד יזכיר לו יום המיתה אבל הענין הוא כי המעלה הטובה שבאדם הוא שידביק בתורת חיים כי בראתי יצה"ר בראתי תבלין זו תורה ואם ע"י עסק התורה ישבר כח יצרו הרע אזי בכל יום ויום נתוסף בו חכמה ודעת ביתר שאת אבל אם יתעצב ביום המיתה אינו תועלת אלא לפי שעה כי בכל פעם יתגבר עליו יצרו וז"ש מרע"ה הנה נתתי לפניך שני דרכים לבטל את היצה"ר האחד את החיים ואת הטוב היינו התורה עץ חיים ואין טוב אלא תורה ואת המות ואת הרע היינו שישבור את יצרו ע"י הזכרת יום המיתה ועז"א ובחרת בחיים עצה טובה קמ"ל שתכין לך הדרך להנצל מהיצה"ר למען תחי' אתה וזרעך שיעמוד צדקתך לבני בנים כי ע"י הזכרת יום המיתה אזי מתגבר עליו יצרו בכל יום עכ"ד ועי' בקדושת יו"ט פ' תרומה וזש"ה אתם נצבים היום כטעם האמור דמילת היום מורה על יום המיתה והיינו שהזהירם אשר למען הנצל מיצה"ר תבחרו הדרך ישכון אור זו תורה ולא ע"י הזכרת יום המיתה ולכן כתיב אתם נצבים כיון שמדבר מהזכרת יום המיתה של כל איש וז"ש לעברך בברית ה"א ע"י התורה שהיא נקראת ברית כמ"ש ושמרתם את בריתי ע"י התורה תראו להנצל מיצה"ר כי את אשר ישנו פה וגו' ואת אשר איננו פה היינו דורות העתידים להיות ר"ל אם תכבשו היצה"ר ע"י התורה זכות זה יעמוד לכם גם לדורות עולם העתידים לבא כי באם יכבוש היצה"ר ע"י התורה ניתוסף בו כח וחכמה להעלות נר של תמיד גם לדורות הבאים ושבת