עצי חיים על התורה רנב

ועל כן ניחא שפיר דישראל נושע גם במזוני גשמי בר"ה כיון דהיא ג"כ צורך גבוה, וזש"ה כי חק לישראל היא ר"ל גם מה שלישראל היא חק ולישנא דמזונא היא משפט לאלקי יעקב ר"ל בזה הם מקיימין משפטים ודינים לד' ית"ש והבן. א"י אתם נצבים היום כלכם וגו' כל איש ישראל דקשה מפתח פתח בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד ונראה עפימ"ש ביש"מ פ' חקת ותו' הדברים עפי"מ שמצינו כמה דברים שהן בעצמותן חריפין ומרים כמו מלח ותבלין ועם דברים אחרים הם טובים ולא יאכל תפל מבלי מלח וכ"כ נמצא בבני אדם שבעצמותן נראים לכאורה בלתי יפים אבל בכללות כלך יפה אף נעים זה יש לו מדה טובה זו וזה מדה טובה אחרת לו וע"כ לעולם אל יוציא עצמו מן הכלל ע"ד האמור בתוך עמי אנכי יושבת והקב"ה משגיח על כלל ישראל ולא בפרטן עכ"ד ועיין מ"ש בפ' זאת הברכה, וזש"ה אתם נצבים היום (בר"ה הנקרא היום כידוע) כלכם דייקא לפני ד' ר"ל דהשי"ת גומל חסדים טובים לעמו ישראל לדונם כלכם יחד על כלל ישראל ולא בפרטן כל איש ישראל, ר"ל כל איש ואיש בפרט נידון בתוך הכלל כולו והכל נסקרין בסקירה אחת דייקא ולא כל איש ואיש בפני עצמו. א"י אתם נצבים עפימ"ש א"ז זצ"ל בייט"ב פ' שופטים לפרש מאמרינו ואתה צדיק על כל הבא עלינו וגו' כי אמרו חז"ל אהא דכתיב אשר הרעותי א' הקב"ה כביכול אני גרמתי להם שבראתי יצה"ר אולם נגד זה אמרו בפ"ק דקידושין משל לאדם שהכה בנו מכה גדולה והניח רטי' על גבי מכתו וכו' כך אמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין אם אתם עוסקים בתורה אינכם נמסרים בידו עוד שם אם פגע כך מנוול זה משכהו לבית המדרש וז"ש ואתה צדיק על כל הבא עלינו ואם כי אתה גרמת לנו לחטוא במה שברא יצה"ר עז"א כי אמת עשית הוא התורה הנקרא אמת בראת על כן ואנחנו הרשענו כי הי' בידינו להתיש כחו ע"י התורה עכ"ד עיי"ש באריכות ועפי"ז נ"ל הטעם במה שאמרו דענין תק"ש בר"ה הוא כדי להזכיר מעמד הר סיני שנאמר ויה' קול השופר חזק מאוד ש וגו' וצ"ב מה ענין לר"ה דהא באמת הטעם דתק"ש להחריד הלבבות כמ"ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו וכמ"ש הרמב"ם בה' תשובה שהיא כלומר להכריז עירו ישנים משנתכם וכו' יזכרו וישובו אל ה' וכו' עיי"ש ולהנ"ל יש לומר דבא להזכיר מתן תורה כיון שבימים האלה ימי התשובה והחרטה ואולי יתברך בלבבו שלו' יהי' לי ואף אם בשרורות לבו ילך עכ"ז אין עליו כלום כיון שיש התנצלות לומר ואשר הרעותי כביכול הקב"ה גרם לו כל אלה שברא יצה"ר וע"כ בא השופר להזכיר את מעמד הר סיני ובזה היינו ע"י התורה יוכל לכבוש את היצה"ר וא"כ בא השופר להחריד את לבו לומר שאין לו תקנה למלט נפשו מיד שאול כי אם ע"י התשובה והחרטה והקבלה לשעבד נפשו לעבודתו ית"ש וז"ש אתם נצבים היום כולכם לפני ה"א למשפט על כל חטאתכם אשר עשיתם ושמא תאמר אני שבראתי יצה"ר וע"כ אמר לעברך בברית ה' א' היינו התורה שנקראת ברית כמו שנאמר ושמרתם את בריתי ועל כן אף אם יש בכם וגו' כי בשרורית לבי אלך בזה הטעם שאין יכול לכבוש את היצה"ר לא יאבה ה' סלוח וגו' לעשות את כל דברי התורה הזאת היינו כיון דע"י התורה יכול לכבוש את היצה"ר ואם אבן הוא ונימוח. אתם נצבים היום כלכם לפני ה"א וגו' יתבאר עפימ"ש בס' זרע קודש לפרש הכתוב ושב ה"א את שבותך דהנה באתערותא דלתתא נעשה כן לעילא וכתיב ה' צלך וכשאדם שב ומתחרט על חטאיו גורם כן למעלה שכביכול אומר ואשר הרעותי אני הוא שגרמתי להם שבראתי היצה"ר ושב הוא כביכול מתחרט וז"ש ושב ה"א את שבותך כלומר שהוא כביכול ישוב ומתחרט ע"י שבותך עכ"ד ובזה יש לפרש מאה"ב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' דהנה השופר הוא להחריד הלבבות ולעורר בתשובה כמשה"כ היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו והרמב"ם נתן הטעם לתק"ש כלומר עירו ישנים משינתכם זכרו בוראכם שפרו מעשיכם ואם כן ע"י תק"ש שנתעורר חרטה מקודם על בני אדם אח"כ נתעורר מדת החרטה למעלה כביכול וע"כ אמר הכתוב הריעו לפני המלך ה' ר"ל לפני מקודם הקב''ה