עצי חיים על התורה ריד

כהחולקים אבל ע"י מלחמתו בחזקה יבא לבחינה זו שיהא כולו לטוב כללו של דבר דבהתחלה קיי"ל כהחולקים ובסופו כהרמב"ם עכ"ד ז"ל נמצא דשלשה חילוקים יש מי שמתאוה ומתגבר על יצרו ויש מי שאינו מתאוה כלל והשלישי מי שאינו יוכל לעמוד על יצרו ח"ו, ויתבאר דברי המסורה נחנו פשענו ומרינו היינו אם אינו יכול לכבוש את יצרו ח"ו והולך אחר תאותו ושרירות לבו אבל העיקר אשר נחנו נעבור חלוצים היינו להתגבר על יצרו במלחמה ולכבוש אותי כעין כיבוש מלחמה וגדולה מזה כי ע"י מלחמתו בחזקה ה כנגד היצה"ר יבא למדת השלימות שיתהפך כולו לטוב ולעבוד את בוראו כאיש אחד ובלב אחד והיינו כלנו בני איש אחד נחנו שגם היצה"ר יכבוש אותו כ"כ עד שלא יהא בלבו שום נטי' לרע כי אם הכל כאיש אחד יהא בלבו בלי שום התגברות וכמו דאיתא בדוד המלך ע"ה ולבי חלל בקרבי שהרגו ליצה"ר. מסעי אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם עפ"ד ואלה מסעיהם למוצאיהם ודקדקו המפורשים ביד משה ואהרן למה עוד הקשו המפו' דלמה כתיב על פי ד' וכי לא ידעינן דהכל הוא עפ"י ד' ומה רבותא בזה יותר והנ"ל עפימ"ש במד"ר פ' בא ויאמר ד' אל משה ואל אהרן וגו' החדש הזה לכם וגו' מלמד שהי' הקב"ה מבקש באיזה דבר לגאול את ישראל ולא מצא עד שמצא זכות של משה ואהרן עיי"ש עוד שם במדרש רמ"א לי ולכם הוא הגאולה שנאמר אשר פדית לך ממצרים גוי ואלקיו יקבעו את החדש לי ולכם וכו' עיי"ש ופרשו המפורשים דהגאולה היתה לא בשביל זכות כי אם למען קדושת שמו ית' עצמו המחולל ח"ו בגוים בשבת עם בנ"י קודש לד' בארץ לא להם ונמצא מדברי המדרש דבשביל שני דברים גאלנו השי''ת ממצרים האחד בזכותו של משה ואהרן ולדברי ר' מאיר בשביל השי"ת לבדו ולא בשביל שום זכות, ויתבאר דברי הכתוב אשר יצאו מארץ מצרים היינו משו"ז יצאו ממצרים הגם שלא הי' להם שום זכות עכ"ז גאל ד' את אבותינו ממצרים ביד משה ואהרן ע"י שמצא הקב"ה זכותו של משה ואהרן והנה משה רבינו שהי' עניו מאוד מכל האדם לא רצה להחזיק טיבותא לנפשי' לומר שע"י זכותו יצאנו ממצרים וע"כ כתיב ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם היינו מה שיצאו ממצרים לא בשביל זכותו כי אם כתב זאת לדור אחרון שיצאו ממצרים על פי ד' היינו למען קדושת שמו ית' ולא בשביל זכותו של משה ותלה הגדולה בהשם ית"ש. אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים וגו' והקשו המפו' הא עד השתא ג"כ ידענו שיצאו ממצרים עוד הקשו דלמה שינה מתחלה הקדים מוצאיהם למסעיהם ואח"כ הקדים מסעיהם למוצאיהם, ונראה עפימ"ש המד''ר בפ' בשלח ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא אמר הקב"ה אם אני מוליכם דרך הישר עכשיו מחזיקין איש בשדהו ובכרמו ומבטלין ת"ת אבל אני אוליכם ארבעים שנה דרך המדבר ויאכלו המן וישתו מי באר ויתיישבו בדעתן שיכלו לעסוק בתורה עיי"ש ומשמע מזה דמשו"ה הוליכם הקב"ה במדבר כל המסעות האלו כדי שבזמנים הללו יוכלו בין כה וכה לעסוק ולהגות בתורת ד' והנה רש"י פי' לעיל בפ' יתרו עה"פ אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים כדאי הוצאה זו שתהיו משועבדים לי פירש דמשו"ה מחוייבים בנ"י לקבל התורה בשביל הטובה שעשה לנו הקב"ה שהוציאנו ממצרים ולמדנו מהנ"ל שני דברים דמשו"ה לא נחם אלקים דרך קרוב כדי שילמדו התורה בלי בטילה וגם משו"ה הי' משועבדים בנ"י לקבל את התורה בשביל הוצאה ממצרים, וזש"ה אלה מסעי בנ"י ר"ל אלו המסעות של בני ישראל שלא הוליכם הקב"ה בדרך קרובה ואמר הכתוב אשר יצאו ממצרים ר"ל בשביל שיצאו ממצרים וכדאי הוצאה שתהא משועבדים ללמוד תורה ולכן אם לא הוליכם הקב"ה באלו המסעות והי' מחזיקין בשדותיהם וכו' הי' מבטלין ת"ת ויכתוב משה את מוצאיהם מה שיצאו ממצרים למסעיהם ר"ל בשביל מסעיהם היינו דהמסעות היו שלימדו בין כה וכה התורה