עצי חיים על התורה רג

ששיתף מדה"ר למדה"ד והיא ע"י שהתקין מן האדם בנין עדי עד וכיון שהאדם חושש לקיום העולם גם הקב"ה מתנהג עמו במדת החסד לשתף למדה"ד מדה"ר, ובזה פירשתי הגמ' כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים, עפי"ד האוה"ח הקדוש פ' בראשית ההוא אמר דבששת ימי המעשה נברא גוף העולם ולא הי' בו כח להתקיים רק ע"י מה ששבת ביום השביעי הקנה בו נפש למען יעמוד ימים רבים וז"ש כי ששת ימים כלומר שיעמוד רק ששת ימים עשה ד' וגו' וביום השביעי שבת וינפש הקנה בו נפש להתקיים בו עדי עד, וז"ש כל המתפלל בע"ש ואמר ויכלו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שמי ששומר שבת כהלכתו הוא סיבה לקיום העולם ובזה נעשה שותף עכ"ד האוה"ח, מזה למדנו במה ששומר שבת הוא גורם וסבה לקיום העולם ר"ל ששומר את יום השבת וודאי במדה שהוא מודד הקב"ה מודד לו כמדתו ומתנהג עמו במדה"ר לתת לו שכר נצחי כי כן הוא ממדת טובו ית"ש, וז"ש כל המענג את השבת כינוי לשומר את יום השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים ר"ל שכר נצחי כנ"ל, וז"ש פנחס בן אלעזר וגו' ולא כליתי את בנ"י בקנאתי הרי דבמעשיו פעל וגרם לקיום העולם שבקנאתו קנאת ד' צבאות נצלו עם רב בנ"י לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום בדין הוא שיטול שכרו נצחי מדה במדה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם שכר נצחי עדי עד, וזאת תורת המסורה לכן אמור לבנ"י אני ד' בפ' וארא אני ד' מורה על מדת טובו ד' מלא רחמים שהקב"ה מנהיג עולמו במדה"ר לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום שיטול שכרו נצחי עדי עד כי לפי מדת החסד ראוי שיהי' השכר נצחי כאמור. א"י פנחס בן אלעזר וגו' ופירש"י לפי שהי' השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפוטם עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן. ונראה עפי"מ דאיתא במדרש ויעש אהרן את העגל אמר מוטב יתלה הסרחון בי ולא בהם אמר לו הקב"ה הואיל וכך עשית לא תזוז מן הפלטון שלי שנאמר ומן המקדש לא יצא, וקשה מאי מעליותא בזה שתלה הסירחון בו ולא בהם ופי' בפ' ברית שלום עפ"י הגמ' זבחים (מ"א) תנה דבי ר"י מפני מה נאמר פרוכת הקודש בפר כהן משיח ולא נאמר בפר העלם דבר של ציבור משל למלך בו"ד שסרחו עליו מדינה אם מיעוטן סרחו פמליא שלו קיימת אם רובן סרחו אין פמליא שלו קיימת עכ"ל הגמ' וזה הי' כוונת אהרן דאם החסרון בו שהוא יחיד אין קדושתו ית' מסתלקת אבל אם יתלה החסרון בהם א"כ יחטאו הרבים וח"י קדושתו מסתלקת וזהו מסירת נפשו ונשמתו על קדושת השי"ת ע"כ הי"ת אמר לאהרן מכ"מ הואיל וכוונתך הי' לבל יסתלק קדושתי לכך לא תסתלק אתה מקדושתי עכ"ד וביש"מ פ' שמיני פי' בזה דברי רש"י קרב אל המזבח לפי שהי' אהרן בוש א"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת, והיינו שהי' אהרן בוש מפני החטא במעשה העגל ואיך ישמש לפניו וע"ז אמר משה למה אתה בוש ר"ל משום דבר זה שאתה בוש ממנו לכך נבחרת עכ"ד ז"ל, וזש"ה ולא כליתי את בנ"י בקנאתי וגו' והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ר"ל כיון דמעשיו מה שקנא לד' קנאת ד' צבאות גרמו בזה טובת ישראל על הכלל כלו שישראל יעמדו בחיים על מעמדם ויכפר על בנ"י ופמליא של הקב"ה קיימת וקדושתו ית"ש אינו מסתלקת ע"כ בדין הוא שיטול שכרו שלא יזיז מן הפלטין של המלך לעולם וא"כ בזה שלא כליתי את בנ"י ניתן לו השכר לזה כנגד מה שהי' לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם, וזה הפי' לפי שהי' השבטים מבזים אותו שאבי אמו פיטם עגלים לע"ז והרג נשיא שבט מישראל ר"ל שערערו על פנחס בכהונה שמי שהרג נשיא שבט מישראל ישא כפיו ויהי' כהן לא' עליון ע"כ בא הכתוב ויחסו אחר אהרן ר"ל דעבור זה זכה אהרן בכהונה ע"י שתלה החסרון בו לבל תסתלק קדושת ית' וה''נ פנחס שקנא לד' צבאות לבל תסתלק קדושתו ית' זכה שיהי' הכהונה לו ולזרעו אחריו. השיב את חמתי מעל בנ"י וגו' יל"ד ולשאול במה השיב את החמה מעל כלל ישראל. גם לפ' דברי המדרש הנני נותן לו את בריתי שלום