עצי חיים על התורה קסט

רק למען אהבת השי"ת, כמ"ש ביימ"פ במאמרי אבני זכרון אות י"ב ובייט"ל פ' לך בשם הגאוה"ק מניקלשבורג זלה"ה. ובזה פירש ביש"מ פרשת תשא ונתנו איש כופר נפשו ואין הנאה גדולה מזו כי כל אשר לו יתן בעד נפשו מ"מ היא רק לד' וש"ת שהוא הנאה רחוקה לזה אמר ולא יהי' בהם נגף תיכף בפקוד אותם והוא הנאה גלוי' תיכף ומיד עכ"ד. וזש"ה שאו את ראש כל עדת בנ"י למשפחותם לבית אבותם ר"ל כאשר תשא את מניינם לגלגלותם בקע לגלגולת כדי שלא יהי' בהם נגף בפקוד אותם ואפי"ה יהא כיונתם רצוי' לשם ד' ולא למען הנאת עצמם כאשר כן נאוו במעשי אביהם שלא שחט את בנו יחידו רק כאשר כן צוה לו ד' ולא להנאת עצמו, וז"ש המדרש בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל ושמעו האומות שהי' בכפי' ואמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל ר"ל לכופם ולהכריחם מה שלא עשה כן לכל אומה ולשון ולזה באה התשובה להם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שמביאין בני ור"ל דמשו"ז הכפי' ע"ד שמצינו באאע"ה דאף מה שהי' יכול לכוון להנאת עצמו הי' כוונתו רק לשם ד' כך בישראל הי' הכפי' כדי להרבות שכרן להראות דאחר הכפי' והיראה מסכנת נפשות כוונתם רק מאהבת השם ית' ומשו'ז דוקא בישראל הי' כפי' ולא באוה"ע והבן. א"י שאו את ראש וגו' עפ"י שפרשתי הכתוב פ' ויחי בסודם אל תבא נפשי זה מעשה זמרי וכו' אל יזכר שמי בדבר שנאמר זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני ולא נאמר בן יעקב וכן במחלוקת של קרח אל יתייחד עמהם שמי שנאמר קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ולא נאמר בן יעקב אבל בדברי הימים כשנתייחסו בני קרח על הדוכן נאמר בן קרח בן יצהר בן לוי בן ישראל, והנראה עפ"י מ"ש השל"ה פ' בחקותי עה"פ וזכרתי את בריתי יעקב והקשה הא זה הפסוק הוא של נחמה ואיך הפסיק בפסוק של נחמה בתוך הקללות וקבלתי כי אף זה הפסוק הוא מתוכחת מוסר כי אינו דומה רשע בן רשע החוטא לרשע בן צדיק שראה אביו מתנהג בחסידות וכן אינו דומה מי שהוא דר במקום מכוער למי שהוא דר במקום תורה וע"ז אמר אזכור לך אלו הדבדים שאתה מזרע אבות הקדושים וגם הארץ אזכור כי נתתי לך ארץ ישראל שאוירה מחכים עכ"ד הקדושים, ויתבאר דברי רש"י יעקב אבינו ע"ה התפלל על בניו שלא יזכר להם בחטאם ח"ו שהם מבניו של יעקב ועי"כ יגדל אשמתם כ"א לא יחשוב להם ד' עון בזה כי הם זרע קודש מחצבתם וע"כ אמר בסודם אל תבוא נפשי וגו' שלא יזכור להם הקב"ה שהם בני יעקב אבל כשיעמדו על הדוכן יתוסף להם זכות אבות לבנים וע"כ נאמר שם בן יעקב וכמו שמצינו במשנה שזכות אבותם מסייעתם וכן כשעמדו ישראל על הר סיני אמר במדרש ויקרא אליו ד' מן ההר בזכות ההר אלו האבות ומזה מוכח דגם בענין עבודת השם לשמור ולעשות כאשר צונו השי"ת גם כן צריכין לעזרת השם שנוכל להוציא מחשבות לבנו אל הפועל בזכות אבותינו הקדושים כאמור, וזש"ה שאו את ראש בנ"י לישא את ראשם למשפחותם לבית אבותם היינו במעש"ט שיגיע מעשינו למעשי אבותינו הקדושים, וזהו ג"כ בזכות אבותינו והיינו דכתיב ג"כ ויתילדו על משפחותם לבית אבותם ללכת בדרכיהן ולהגיע למעשיהם בזכותם דייקא, וז"ש המדרש הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שמביאין בני ר"ל עד"ז אם הם מתייחסין אחרי אביהם להאיר להם ללכת בדרך התורה יומם ולילה אבל ח"ו להיפוך עוד יוכל לצמוח ח"ו איזה נזק בהעריך מעשה בנים אם אינם הולכים בדרך הישר מול אבותם ורק כשאוחזין מעשה אבותם בידם לטוב אז עד"ז עושה הקב"ה חסד לבני בניהם בזכות אבותם. א"י עפימ"ש האלשיך עה"פ רק באבותיך חשק ד' לאהבה אותם מצד עצמם אך מה שרצה בכם לא מצד עצמיכם אתם כדאי רק ובחר בזרעם בכם מכל העמים כלומר מה שמעריך אתכם נגד העמים וראה שבערכם אתם טובים מהם עכ"ד ועפי"ז פי' ביש''מ בהפטרה פ' לך משה"כ ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אוהבי דידיע דבני עלי' מכונים בשם ישראל והמין עם בשם יעקב ובבחי' יעקב הוי הבחירה מן העמים וז"ש ואתה ישראל עבדי מעצמיכם אך יעקב הוא אשר בחרתיך