עצי חיים על התורה קסד

ב ח ק ת י אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו' פירש"י היו עמלים בתורה ע"מ לשמור ולקיים, וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ וגו' נראה להבין סמיכות הדברים לפי"מ שפירש בבש"א פ' שמות הגמ' שבת ל"א בגר שבא לפני הלל ואמר גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחד. כי בהיותו נכרי הי' נקל לו לקיים ז' מצות ב"נ אבל כשבקש להתגייר ולקבל עליו תרי"ג מצות הי' קשה בעיניו איך אפשר לאדם לקיים כולם דהרבה מהן שהן חובה על הכהנים ולוים והרבה מהן שאינם באין לידו ובקש שילמדנו עצה איך לקיים כל התורה בשעה שעומד על רגל אחד ורגל לשון פעם כמו שלש רגלים ואמר לו הלל מה דעליך סני לחברך לא תעביד פי' ואז יהי' לו שלום ואחדות עם ישראל ומה שיקיים חבירו יחשב גם לו לצדקה כאלו קיים גם הוא עצמו ואידך פי' זיל גמור כלו' ע"י עסק התורה יחשב כאלו קיים המצות היינו בלומד ע"מ לשמור ולעשות כשיבא לידו אז מחשבה טובה מצטרף למעשה. ועפי"ז פי עוד שם הגמ' (כתובות ס"ח) כל המעלים עין מן הצדקה כאלו עובד עי"ז עפי"ד האר"י ז"ל אין ב"ד בא עד שיוכלו כל הנשמות שבגוף היינו אוצר הנשמות קרוי גוף ואם הנפשות אינם חוטאים ומתוקנים בפעם א' הרי באים בכל פעם כשמות חדשות שיוכל משיח לבא במהרה אבל אם הנשמות אינם מתוקנים ויצטרכו לבא בגלגול אז אינם יוצאים נשמות חדשות ומתעכב ביאת משיח וזהו ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו ר"ל לעוה"ז נשמות שיצאו כבר שהי' צריכין לגלגול ולא יכלו נשמות חדשות לצאת מאוצר הגוף ולכך ועדיין ב"ד לא בא עכ"ד האר"י ז"ל. וזה פשוט דמי שיש לו אהבה ואחדות עם כל א' מישראל וודאי מקיים מצות צדקה בכל האפשרי לו משא"כ כשמעלים עין ממנו בודאי הוא מפני שאינו אוהבו וא"כ א"א לו לקיים כל התרי"ג מצות ומעכב את ביאת המשיח וכבר אמרו ז"ל (כתובות ק"י) כל הדר בחו"ל כאלו עובד ע"ז וא"כ המעלים עין מן הצדקה גורם לשבת בחו"ל שהוא כעובד ע"ז עכ"ד. ועפי"ז יש ל"פ דברי הכ' כאן אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו שתהי' עמלים בתורה ע"מ לשמור ולעשות וא"כ תוכלו לקיים עי"ז כל התרי"ג מצות בפעם אחד ע"י עסק התורה ולא תצטרכו לבא בגלגול יבואו נשמות חדשות לעולם ויוכל ב"ד לבא במהרה ואה"כ ונתתי שלום בארץ כי גם ע"י השלום ג"כ תוכלו לבא במהרה לארצם כי ע"י השלום והאחדות יחשב לצדקה גם מה שקיים חבירו וכל ישראל חברים הם במצות ומה שמקיים האדם כל ישראל יש להם חלק בהמצוה. אם בחקתי תלכו וגו' ודקדקו המפורשים מה הליכה שייך באלה המצות ובמד"ר הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד בכל יום הייתי מחשב למקום פלוני אני הולך לדירה פלוני אני הולך והי' רגלי מוליכות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. יש לפרש עפימ"ש אא"ז זצ"ל ביש''מ פ' תרומה דמצינו בגמ' מגילה ד' כ"א אף דתרי קלא לא מישתמעי מ"מ בהלל ומגילה אפי' עשרה קורין כ"א דכיון דחביב יהיב דעתי' ומזה יש ללמוד על הכלל כלו דבדבר חשיב אין שום טירדא מבטלו וא"כ מי שהתורה חביבה עליו יהיב דעתי' אפי' בשמה שעוסק בצרכי עוה"ז ואינו מסיח דעתי' מהשי"ת ומתורתו אבל מי שאין התורה חביבה עליו הלואי שיהי' דעתם צלולה בשעת תורה ותפלה עכ"ד ז"ל ובזה פי' אא"ז זצ"ל בייט"ל פ' לך הטעם של ב''ש שאין קורין ק"ש כשהוא מהלך כי ההולך איני יוכל לכוין כראוי אבל זהו כשאינו עובד כ"א מיראה אבל מי שהוא עובד מאהבה יהיב דעתי' לכוין אף בלכתו בדרך ובשכבו ובקומו ובזה י"ל דב"ש שהי' בחי' מדת גבורה מדת יראה ולכן אמרו שאין קורין כשהוא מהלך אבל הלל מדה אחרת הי' בו בחי' חסד ואהבה כנודע לזה אמרו דקורא כדרכו שנאמר ובלכתך בדרך עכ"ד עיי"ש וזש"ה אם בחקתי תלכו ר"ל גם כשאתם הולכים בשוקי בראי וקשה לכוין כראוי בדרך הליכה עכ"ז תהי' עמלים בתורה תמיד ולא יבטל אתכם שום מניעה וטירדא ואף דשמעתתא בעי צילותא לא יגרע מעבודתכם דבר איידי דחביבי יכוין דעתי' וע"ז אמר המדרש אמר דוד חשבתי דרכי בעניני