עצי חיים על התורה קמט

בכתובות דף י"א דבטעם טעמא דאיסורא קשה לפרוש ממנו וא"כ אלמלא לא עזרו לא יכול לו וע"כ אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת היינו באופן זה גם אם רק בעזרתו נכבוש את היצה"ר חשוב כאלו מעצמינו יכול לו לכבוש אותו ולך ה' החסד שהוא נחשב כאלו הכל ממעשינו בלתי עזר כי אני ד' המעלה אתכם מארץ מצרים וגו' עיין מ"ש בחידושי לבבא מציעא דף ס"א ע"ב. ת ז ר י ע אשה כי תזריע וגו' במדרש הה"ד אחור וקדם צרתני זכה אדם נוחל שתי עולמות ואם לאו בא ליתן דין וחשבון. ונראה ביאורו עפימ''ש שם במדרש כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חי' ועוף במע"ב כך תורתו מתפרשת אחר תורת בהמה חי' ועוף (הובא ברש"י) ובגמ' סנהדרין ד' ל"ח שנינו ת"ר אדם נברא בע"ש ומפני מה שלא יהי' צדוקים אומרים שותף הי' להקב"ה במעשה בראשית דבר אחר שאם תזוח דעתו עליו אומר לו יתוש קדמך במע"ב דבר אחר כדי שיכנס למצוה מיד וצ"ד למה לי הכי ג' טעמים ולא די בראשון לבד ואפ"ל עפ"י מ"ש במשנה אבות הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה דע מאין באת מטפה סרוחה כי' ופי' הרע"ב המסתכל שבא מטפה סרוחה נצול מן הגאות והמסתכל שעתיד לילך למקום עפר רמה ותולעת נצול מן התאוה וכו' והמסתכל שעתיד ליתן דין וחשבון פורש מן החטא כי' מזה נשמע דעל שלשה דברים האדם עומד והם היסוד שלו כ' המה לו למחסה ולמסתור מיצה"ר וינצל מן העבירה וזהו רומז בגמ' הנ"ל דלכך נברא בע"ש כדי שלא יאמרו שותף הי' להקב"ה במע"ב ר"ל לזכור גדולתו של הקב"ה ולפניו יטהר גבר בעת יעמוד למשפט ומשו"ז בעודו בכוחו וגבורתו יפשפש במעשיו. ואמרו ד"א שאם תזוח דעתו עליו אמור לו יתוש קדמך שם רומז לזכור הפחיתות שבו ממקום שבא מטיפה סרוחה ועי"ז ינצל מגאוה. ואמרו ד"א כדי שיכנס למצוה מד ירמוז למה שהזהיר להסתכל ולחשוב בדעתו בכל עת ולאן אתה הולך למקום עפר יאמרו במשנה שוב יום א' וכו' היינו שכל ימיו יהי' בתשובה כי לא תדע מה יולד יום ועי"ז אמרו שיכנס למצוה מיד כי אין אדם יודע ימיו וע"כ יכנס למצוה מיד וז"ש במדרש אשה כי תזריע כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חי' ועוף וכו' והטעם כנ"ל להסתכל בג' דברים המצילים את האדם מן החטא וע"ז אמר המדרש הה"ד אחור וקדם צרתני ופי' בס' אמרות טהורות תלים קל"ט שכל עיקר יצירתו של אדם בעבור שינצל מיצה"ר ע"י אחור וקדם דהיינו לקדמותו מאין באת וזהו קדם ולאן אתה הולך הוא אחור דהיינו אחריתו, ותשת עלי כפכה דהיינו ועוד בה שלישי' והוא לזכור לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון והבן. א"י לפ' דברי המדרש הנ"ל עפי"ד הגמ' הנ"ל מפני מה נברא האדם בע"ש שאם תזוח דעתי עליו אומר לו יתוש קדמך ד"א כדי שיכנס למצוה מיד ויש לומר דהני תרי טעמי אחד הוא עפימ"ש בס' שבט מישראל סי' ע"ח בפי' ה"כ במה אקדם לה' דאיתא באלשיך מי הקדמני ואשלם לו תחת כל השמים לי הוא. לפי שאמרו מי הקדים לעשות מצוה לפני טרם אשלם לו עשה ציצית נתתי לו טלית עשה מזוזה נתתי לו בית וכו' והוסף הרב הרמ"א שאפי' מה שיעשה כל ימי חייו אינו מספיק תמורת כל מה שנברא בעולם ושישנו תחת השמים וז"ש תחת כל השמים ר"ל תמורת מה שיש תחת כל השמים לי הוא באופן כי אין לאדם שום קדומה על הקב"ה עיי"ש. ולפי"ז מי שקנה ענוה דמשה ומשים עצמו כמי שאינו בעולם אז המצוה אשר יעשה האדם יוכל להקדים ד' דליתא להאי כללא דהרמ"א והן דברי הנביא במה אקדם ה' בהיותו בערך מה שהוא ענותנותו דמשה שאמר ונחנו מה שהיא כאלו אינו בעולם אז אקדם ה' עכ"ל [הובא ביש"מ פ' בראשית ד"ה לא ידון רוחי באדם] וזה ירצה בכוונת אמרם הנ''ל דאדם נברא בע"ש כדי לאחוז במדת ענוה שאומרים לו יתוש קדמך ואידך פירושא גומר דבריו כדי שיכנס למצוה מיד ר"ל מיד תיכף בלי הקדמת ה' דאם משים עצמו כאינו אז