עצי חיים על התורה יד

עוסק בתורה לשמה כדי לעשות נוח לו שנברא והיינו אשר ברא אלקים אדם על הארץ. א"י ע"ד המסורה הנ"ל בראשית ברא אלקים וגו'. אשר ברא אלקים לעשות, אשר ברא אלקים אדם על הארץ. עפי"מ דאיתא בספר בני יששכר במאמרי שבתות מ"ד ע"ד חז"ל במעשה בראשית נמלך בנשמותיהם של צדיקים תחלה. דהנה הי"ת רצה לברוא עולם הבחירה שיהי' כל הפעולות והמעשים נעשים כפי מעשה התחתונים הכל על ידי האתערותא דלתתא הנה הי' בהכרח שגם בראשית הבריאה יהי' ע"י האתעוררתא דלתתא כי היסוד הוא שורש הכל והאיך הי' באפשרי הרי לא הי' אלא הוא ושמו בלבד ע"כ ישראל עלו במחשבה כביכול שיער בחכמתו ית"ש איך שיהי' לו תענוג מעבודת ישראל בכל זמן ועידן אחר הבריאה ובפרט מעבודת הצדיקים בכל דור ודור וזה הי' מספיק להתעוררת דלתתא כיון שהיו מוכנים לצאת אל הפועל לפי"ז מה שכל אחד ואחד מישראל עושה איזה מצוה כעת מניח תפילין ומתעטף בציצית זה הי' במעשה בראשית בבחינת אתעוררתא דלתתא והבן מאוד עכ"ד ז"ל (וע"ד זה פי' בס' אור המאיר על נוסח בגלל אבות שעשו רצונך' שהם עשו וגרמו כבי' הרצון שלך בבריאת העולם). ועי' במ"ש פ' ויחי ופ' משפטים. ובזה יש לפרש מ"ש רש"י בשביל תורה שנקרא ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית כלומר שישראל המקיימין את התורה הם נקראים ראשית כיון שעלו במחשבה קודם שנברא העולם והם הי' בבחינת אתעוררתא דלתתא. וזאת תורת המסורה בראשית ברא אלקים והיינו כמו שפירש"י בשביל תורה וישראל שנקראים ראשית היינו שעלו במחשבה קודם שנברא העולם והיינו אשר ברא אלקים לעשות דכל הפעולות והמעשים נעשים ע"י עשי' מעשה התחתונים. אשר ברא אלקים אדם על הארץ ר"ל ע"י מעשה אדם וזה מעשה התחתונים ע"י ישראל עם קדוש נאמן לד' ובתורתו והם הי' בבחי' אתעוררותא דלתתא ובזה נעשו כל הפעולות לעולם ועד והבן והארץ היתה תהו ובהו וחשך וגו'. ופירש"י לשון תמה ושממון שאדם תוהה ומשתומם על בהו שבה. ונראה עפי"מ שאמרו במדרש והארץ הי' תהו אלו מעשיהם של רשעים ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים. והנה בספר מסלת ישרים הובא בישמח משה קהלת (ב' י"ג) פי' מה שאמר הכ' דרך רשעים כאפילה לא ידעו במה יכשלו. כי חשכת הלילה מטעה את האדם בשתים אחד שאינו רואה מה שלפניו כלל וכלל ושנית שמכזב לו הדמיון היינו שנדמה לו על עמוד א' שעומד לפניו כאלו הוא אדם ועל אדם כאלו הוא עמוד וכן הוא שכת וגשמיות העוה"ז שמטעה לאדם בשתי טעיות אינו מניח לו שיראה המכשלות שבדרכי העולם והטעות השני הוא קשה מן הראשון שמטעה ראיתו שמדמה הרע כאלו הוא טוב והטוב כאלו היא רע והיינו דרך רשעים באפילה שלא ידעו ולא יראו כלל והיא הטעות הראשון והשני כי לא ידעו במה יכשלו דמכשול היינו שוגג ר"ל מה שרואה בעיניו בזה עצמו יכשל כי אינו רואה היטב מה שלפניו וזה היא כטעות השני עכ"ד בשינוי לשון עייש"ה. וזש"ה והארץ היתה תהו ובהו ופירש"י לשון תמה שאדם תוהה ומשתומם על בהו שבה פי' כמו שאמר במדרש דתהו אלו מעשיהם של רשעים וע"כ שייך עליהם לשון תמה וישתומם כדרך רשעים שלא ידעו במה יכשלו ואינם יכולים להבחין בין טוב לרע לבקר ואינם יודעים מה לפניהם כאדם המשתומם ומחריש לדעת ולא יבין. וחושך על פני תהום אלו רשעים שלא ידעו כלל ולא יראו שום אור להם כדרך רשעים באפילה יתהלכו. ויאמר ד' יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים כיון שהצדיקים יבינו וישכילו איזה דרך ישכון אור ויודעים להזהר מכל מכשול ועל כן נקרא מעשיהם של צדיקים בבחינת אור והבן. ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וגו'. אמרו רז"ל מה הי' העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה וכו' וצ"ב. ונראה עפ"י מ"ש ביערות דבש (דרוש א' ח"א) וז"ל בקיצור דבתשובה צריך להתעוררתא דלתתא האדם צריך להתחיל מעט בתשובה ואח"כ הקב"ה עוזר לו כאמרם הבא לטהר מסייעין אותו אמנם בעשי"ת מעורר אותנו בתשובה בלי התעוררת דלמטה כיון שהוא עת וזמן התחלת בריאת העולם ואמרינן היום הרת עולם ע"כ מעורר אותנו בתשובה כעין מעשה בראשית דלא הי' עובדא דלתתא כלל כמו שנאמר והאדם אין לעבוד האדמה עכ"ד ז"ל עיי"ש. והנה