עצי חיים על התורה קלז

שיבח דוד א"ע שהי' במעלה כ"כ שהתעוררת שלו מלמטה אין צריך לסיוע התעוררת שלמעלה וע"כ אמר אני מעורר את השחר ומעלה הזאת אינו אלא לדוד וכיוצא בו עכ"ד ז"ל, ובזה י"ל דישראל אמרו והקדימו נעשה לנשמע ר"ל שקבלו עליהם אשר התעוררת שלהם יבא עליהם מעצמם מלמטה תחלה ואח"כ יבא עליהם התעוררת העליון לסייע להם מלמעלה והיינו שאמרו נעשה מעצמינו תחלה בהתעררות דלתתא ואח"כ ונשמע התעוררת העליון, והנה כן כתוב כאן ויקרא אל משה וכתבו המפורש' הטעם שנכתב א' זעירא כי מרע"ה מצד ענותנותו לא רצה לכתוב אלא ויקר והשי"ת צוה לו לכתוב ויקרא לכן כתוב א' זעירא עיי"ש, והחילוק מבואר דהלשון ויקר משמע שבא הנבואה רק דרך מקרה בלי הכנה מעצמו ע"י התעוררת דלמטה אבל במשה רבינו ע"ה כתיב ויקרא בא' כי בא אליו הנבואה מצד קדושתו ורוממת הכנתו והיינו ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מצד עצמותו וכמו שפי' בכלי יקר וירא ה' אליו באלני ממרא, אשר עשה משה לנפשו ע"י התעררותא דלמטה תחלה שיהא ראוי לנבואה וע"כ אמר המדרש הה"ד ברכו ד' וגו' עושי דברו תחלה שהתעוררתם מלמטה תחלה ואח"כ לשמוע בקול דברו ההתעוררת מלמעלה ומדבר בישראל שהקדימו נעשה תחלה מצד עצמם ואח"כ ונשמע מלמעלה ההתעוררת ע"י סיוע רצון עליון. ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מעד, ופרש"י ויקרא לשון חבה ויל"ד למה דוקא בפ' הקרבנות השתמש בלשון חבה גם מאהל מעד ל"ל, בהקדם לפרש מענינו דיומא פ' החדש ור"ח החדש הזה לכם ראש חדשים ראשין הוא לכם וגו' ודקדקו לכם שתי פעמים ל"ל גם מה שנאמר בפייט החדש אשר ישועות בו מקיפות למה בחדש הזה מסוגל יותר לישועות, וי"ל דהנה בר"ה (דף י') ר"א אומר בתשרי נברא העולם ור' יהושע אומר בניסן נברא העולם ואיתא בשם האר"י ז"ל דאו"א דברי א"ח דר"א אומר בתשרי נברא העולם הכוונה על בחי' עיבור של העולם שהי' בהעלם ובכח ור"י אומר בניסן נברא העולם הכוונה על בחי' הלידה שנתהו' העולם בגלוי ובפועל בחדש השביעי להריון כי יולדת לשבעה יולדת למקוטעין וזהו סוד היום הרת עולם לשון הרה והריון עייש"ה והנה אמרו חז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף מדה"ר למדה"ד ונמצא דמחשבה הי' על מדה"ד ובמעשה כשנברא העולם בפועל הי' במדה"ר ולכן י"ל דמשו"ה בתשרי נידון העולם ומלך במשפט יעמיד ארץ הכל לפי מעשיו וספרי חיים וכו' פתוחין לפניו כיון דבעת ההוא כן הזמן גרמא בעת בריאת העולם במחשבה שעלה לברוא במדה"ד שיהא הכל נידון לפניו בדין ובאמת אבל בניסן שנברא העולם במעשה וראה שאין העולם מתקיים ושיתף מדה"ר על כן בניסן הוא החדש אשר ישועות בו מקיפות כיון שנתעורר הזמן שיתנהג העולם במדה"ר, וזש"ה החדש הזה לכם ראש חדשים היינו לנו בעיני האדם חדש הזה הוא ראש חדשים כיון שהיום נברא העולם בפועל והכל יודעין שנברא העולם כי מה שהי' עד עתה בהעלם בבחי' עיבור לא הי' נראה ולא נמלא כי אם בכח וע"כ רק עתה הוא ראש חדשים ואמר הכתוב דמשו"ז ראשון הוא לכם וכמו שמצינו במקום אחר שדרשו חכז"ל לכם לכל צרכיכם כיון שעתה הוא ראש חדשים שנברא העולם בפועל ובמעשה שמתנהג העולם במדה"ר וא"כ הוא לנו לכל צרכינו כן יתנהג עמנו השי"ת במדה"ר ובפרט בחדש הזה אשר נתעורר מדה זו בעולם, ויתבאר ג"כ דמשו"ה באחד לחדש ניסן הוקם המשכן כיון דמהמשכן משם בא שפע ברכות לבית ישראל ע"י השראת השכינה וכמו שנאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך וע"כ האי יומא הוא דקגרים באחד בניסן שהי' בריאת העולם בפועל ונתעורר מדת הרחמים בעולם שיבא לנו ברכות ע"י השראת השכינה בתוכינו ולכן הי' העת ההוא מסוגל להקמת המשכן. והנה ענין הקרבנות הוא ע"י מדה"ר וכמ"ש חז"ל דמדה"ד אמרה דלא מהני קרבן וכמו שפירשו זובח לא' יחרם היינו אם אומר שמדה"ד שהוא א' מזה בא הזבח לא מהני לי' כלום בלתי לה' היינו שהקרבן הוא משם ה' שהוא רחמים וע"כ אמר כאן הכ' ויקרא אל משה לשון חבה כיון שהוא בא ללמד כאן מעשה הקרבנות דהוא ממדה"ר ולכן הודיענו