עצי חיים על התורה קא

וז"ש מה תצעק אלי כלומר מה יושיע ע"י הצעקה כמו שכתוב בגמ' הנ"ל ואנן קא צווחינן ולית דמשגח, דבר אל בני ישראל ויסעו היינו שיסעו לתוך הים ממש וזהו מסירת נפש על אמונת ה' ואח"כ כשימסרו נפשם על קדוה"ש יעשה להם הקב"ה נס שלא כדרך הטבע ויבואו בני ישראל בתוך הים תחלה שהלכו עד צווארם לים וזהו מסירת נפש ואח"כ ביבשה בעבור זה עשה ה' להם נס שלא כדרך הטבע לעשות מהים יבשה ע"י מסירת נפשם ג"כ שלא כדרך הטבע והבן. א"י ויתבאר ג"כ המדרש עה"פ הנ"ל (הובא בישמח משה) אמר הקב"ה למשה הים סוער והשונא רודף ואתה עומד ומרבה בתפלה לפני אמר לו משה מה לי לעשות א"ל ואתה הרם את מטך באותו שעה אמרו ישראל ה' ימלוך לעולם ועד. והיא תמוה מאוד וכולו מוקשה. ונראה על פימ"ש השל"ה על מה שאמרה רחל הבה לי בנים לפי שחשבה שהשי"ת מנע ממנה פרי בטן מחמת שמתאוה לתפלתן של צדיקים וע"ז השיב יעקב שזה היא בא"י שהיא תחת הקב"ה בעצמו אבל בחו"ל שהיא תחת שרי מעלה אין הקב"ה מייסר את הצדיק מפני שמתאוה לתפלתו כי אולי יפסיקהו עוברי דרכים הם שרים החיצונים וז"ש התחת אי אנכי באיי שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו עכ"ד ז"ל. ונקדים עוד דהנה ידוע מ"ש ביחזקאל ואני בתוך הגולה על נהר כבר, כי שארי ארצות אינם כשרים לנבואה חוץ מארץ ישראל ועל המים שורה הנבואה כמו בארץ ישראל ושם נפתחו לו השמים ונסתכל בנבואה. וזה שרמז לו במאמרו מה תצעק אלי ר"ל האיך אתה מתפלל במקום שיש לחוש שיפסקוהו השרים את התפלה לעלות אל כסא כבודו כיון דבחוץ לארץ הניתן תחת השרים יש לירא מעיכוב התפלה וע"כ אמר דבר אל בני ישראל ויסעו לתוך הים שהוא מקום טהרה כמו בארץ ישראל שאין להם רשות והיא תחת הקב"ה בעצמו ויבואו בני ישראל בתוך הים תחלה כיון דבאמת קודם שבאו לתוך הים קטרגו מה נשתנו אלו מאלו אבל כשבאו לתוך הים שהוא כמו בארץ ישראל אין להם רשות שם לקטרג ועפי"ז יתבאר דברי המדרש אמר הקב"ה למשה הים סוער והשונא רודף דאי' בילקוט והמים להם חימה שטען הס"ס הללו עובדי ע"ז והללו וכו' ונתמלא הים עליהם חמה להטביעם וכו' וז"ש הים סוער מטענת שרי מעלה שקטרגו על ישראל וסוער עליהם בחימה ואתה עומד ומרבה בתפלה והלא יש לחוש שלא יפסיקהו עוברי דרכים אמר לו משה ומה לי לעשות ואתה הרם את מטך שיבאו בתוך הים דייקא שהוא מקום טהרה כמו בא"י ושם אין מגור ופחד מהמסטינים ובאותו שעה פצו פה ואמרו ד' ימלוך לעולם ועד הבינו אשר שם מקום תפלה וזה שער השמים וה' ימלוך לעולם ועד הוא ולא אחר רק תחת יד הקב"ה בעצמו. ויושע ה' ביום ההוא את ישראל וגו' וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים וגו' ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ואיתא במדרש אם במשה האמינו בה' ב"ה וב"ש לא כש"כ אלא וכו' ואפשר לתרץ קו' המד"ר עפימ"ש בקדושת לוי בקדושה חמשית כשהתעורר לאהוב את העולמות ע"י מעשה צדיקים אזי ממנו נולד השנאה להמעיקים והצרים לישראל וכשהשפע בא מהתעוררת העליון זולת מעשה התחתוני' אזי אינו בא רק אהבה ומזאת האהבה לא יצא שום שנאה כי האהבה איני כל כך עזה, וז"ש חכז"ל גדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה ידי הקב"ה כי השפע ע"י מעשה הצדיקים בשתי ידים כלומר אהבה יד ימין לישראל ונגף ושנאה לאומות העולם יד שמאל עיי"ש באורך. (ועיין מה שכתבתי בדרושים לחנוכה.) וזש"ה ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים הרי אהבה ושכר טוב לישראל וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים הרי שנאה להצרים את ישראל וע"כ ויאמינו בה' ובמשה עבדו ר''ל האמינו שבא להם הישועה מאת הקב"ה ע"י משה עבדו וזהו ע"י מעשה הצדיקים דאז נתעורר כל כך האהבה עד שנולד שנאה להמעיקים והצרים לישראל. וירא ישראל את היד הגדולה וגו', אז ישיר משה וגו', אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים, יתבאר עפימ"ש בייטב לב פ' נח לפ' דברי