עצי חיים על התורה ק

ונראה עפי"ד הגמ' ברכות (דף י') במה שאמר ישעי' לחזקי' כי מת אתה בעוה"ז ולא תחי' לעוה"ב א"ל מאי כולי האי א"ל משום דלא עסקת בפ"ו מבואר מזה דמשום דלא עסק בפ"ו יענש עונש נצחי בזה ובבא, וכתב אא"ז זלל"ה ביש"מ פ' אחרי הטעם למה ע"ז החטא ראוי לענוש עונש גדול כזה דהא אי' שעלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים עמד ושיתף מדה"ר נמצא דהתנהגות מדה"ר אינו רק משום קיום העולם ומי שאינו עוסק במצוה זו הרי אינו חושש לקיום העולם דלא תוהו בראה נמצא נשאר עומד על תחלת המחשבה עכ"ל. ובזה יל"פ הכ' לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו היינו משום אם יהי' לבדו ואז לא יעסוק בקיום העולם א"כ במה יתעורר עליו התנהגות של מדה"ר דהא חסד ה' היא לשלם לאיש כמעשהו היינו דבמדה שאדם מודד מודדין לו וע"כ טוב לו שלא יהי' לבדו ואמר הכתוב אעשה לו עזר כנגדו ר"ל להשתתף מדה"ר עם מדה"ד וזהו העזר ר"ל מדה"ר עם כנגדו המדה"ד. והנה גם בתורה מצינו הכי בסוף מס' סוטה תורה תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח ע"ש וא"כ גם ע"י התירה שנקראת תורת חסד נתעורר שיתנהג האדם ע"י במדה"ר וע"כ אחז"ל בשבת (דף כ"ט) תנאי התנה הקב"ה במעשה בראשית אם יקבלו התורה מוטב ואם לא אחזיר אתכם לתוהו ובוהו שנאמר אם לא בריתי וגו' חקות שמים וארץ לא שמתי והיינו כנ"ל דאם יקבלו התורה שהוא תורת חסד ונתעורר עי"ז מדה"ר בעולם יוכל העולם להתקיים אבל אם לא יקבלו במה יתעורר מדה"ר וע"כ אחזיר לתוהו ובוהו דהא במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים. וזש"ה ולא נחם אלקים וגו' כי קרוב הוא היינו שלא נחם אלקים ר"ל מדה"ד ואמר מ"ט כי קרוב הוא כדברי המדרש אם אוליכם דרך הישר וכו' מבטלין תלמוד תורה אבל משום שהלכו במדבר ועסקו בתורה ארבעים שנה הנהיגם השי"ת במדת הרחמים אשר מגיע להם ע"י התורה שהוא חסד ורחמים. פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה, י"ל עפימ"ש חז"ל וילחם עם ישראל ברפידים בשביל שרפו ידיהם מדברי תורה. ית' עפי"ד חז"ל בקידושין בראתי יצה"ר בראתי תבלין היינו תורה דע"י התורה יוכל לנצח את היצה"ר ואם אבן הוא נימוח, והנה אמרו במשנה ר"ה והי' כאשר ירום משה ידו וגבר ישראל, וכי ידיו של משה עושות מלחמה אלא בזמן שישראל משעבדין את לבם לשמים הי' מתגברים. וי"ל דאם רפו ידיהם מדברי תורה ולא הי' להם במה לנצח את היצה"ר ולשעבד את לבם ע"י התורה לאביהם שבשמים וע"כ ויבא עמלק וילחם בישראל. והנה בעת צאתם ממצרים קודם שקבלו התורה משו"ז הי' לבם פחד מן המלחמה כיון שבעיניהם ראו כי קשה להם לשעבד את לבם לשמים וע"כ אמר הכתוב כי קרוב הוא וכמו שפי' בפנים יפות שקבלת התורה לא הי' אפשר עד חמשים יום וכיון שהי' ארץ פלשתים קרובה עדיין לא הי' ראוין לקבלת התורה ע"ש וכיון שלא הי' ראוים עוד לקבלת התורה משו"ז יש פחד פן ינחם העם בראותם מלחמה שלא יכולים עוד לשעבד את לבם לשמים. מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו וגו', ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה, וצ"ל אומרו מה תצעק אלי הלא הי' מוכרח לצעוק ולהתפלל אל ה' להושיעו מיד שונא הרודף וגם בתוך הים ביבשה הני מילי סתרי אהדדי דאם הוא בתוך הים אינו ביבשה. ונראה עפימ"ש בגמ' (ברכות ד' כ') מ"ש ראשונים דמתרחיש להו ניסא ומ"ש אנן דלא מתרחיש לן ניסא ואנן קא מצערינן נפשין ומצווח קא צווחינן ולית דמשגח בן וכו' קמאי דהוי מסרו נפשיהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם וכו' עיי"ש ופי' בעיון יעקב כשם שמסרו נפשם על קידוש השם שלא כדרך הטבע כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו כן נעשה להם נס שלא כדרך הטבע. והנה אי' שהלכו עד צווארם בים ואמרו בגמ' סוטה (ד' ל"ז) קפץ נחשון בתוך הים ועליו נאמר בקבלה הושיענו א' כי באו מים עד נפש עיי"ש והוא אמונה רבה וחזקה ממש מסי"נ.