עצי חיים על מועדים צ

ואמנם יש לתרץ לפי צד האיבעיא דכותבות הוא בלא גרעינתה ולפי דברי ר' ירמי' לקמן ע"ב דשתי כותבות בלא גרעינתן לא הוי כביצה ונמצא לפ"ז דכותבות בלא גרעינתה הוא פחות מכזית דהא קי"ל דכזית הוא חצי ביצה וא"כ לא קשה קושי' השעה"מ דהא אדרבא שיעור כותבות שהוא חייב עלי' ביוכ"פ הוא פחות מכזית וא"כ שפיר לא חל נבילה איוכ"פ דהא עובר על יוכ"פ קודם שאכל כזית דנבילה דהא כותבות הוא פחות מכזית ונמצא לפ"ז דאם אמרי' דכותבות שאמרו ביוכ"פ הוא בלא גרעינתה י"ל ממילא דאהתחלת מצוה לא אמרי' דעדל"ת ואפ"ה לא קשה קושי' השעה"מ כנ"ל משום דיוכ"פ חל קודם חיוב דנבילה כנ"ל אבל אי אמרי' דכותבות הוא בגרעינתה א"כ הוא יותר מכזית מוכרח לומר דהתחלת המ"ע וכן גם בל"ת הוי כאלו כבר עשה כדי שלא תיקשי קושי' השעה"מ וי"ל דהיינו דאיבעיא לר"פ דכותבות הוא בגרעינתה או בלא גרעינתה משום דאיבעיא לי' אי הלכה כרבא או כרב אשי דפליגי שם בזבחים וכדברי הנוב"י אם התחלת המצוה דוחה נמי לל"ת וגם אי בהתחלת הל"ת אמרי' ג"כ דאין אחע"א

כט) א"ר אמר רב יהודא כותבות הגסה שאמרו יתירה מכביצה מיתיבי מעשה והביאו לר' יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולר"ג שתי כותבות ואמרו העלום לסוכה ותני עלה לא מפני שהלכה כן אלא שרצו להחמיר על עצמן, וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו הא כביצה בעי סוכה ואי ס"ד כותבות הגסה שאמרו יתירה מכביצה השתא שתי כותבות בלא גירעון לא הוי כביצה כותבות הגסה וגרעניתה מי הוי יתירה מכביצה וכו' רבא אמר התם היינו טעמא משום דהוי לי' פירי ופירי לא בעי סוכה והרי"ף ז"ל לא הביא שינוי' דרבא דפירי לא בעי סוכה ומשמע דס"ל דפירי בעי סוכה ותמהו עליו מדוע פסק כנגד רבא שהוא בתרא ועי' במלחמות ובהר"ן, עוד הקשה בא"ר סי' תרל"ט ס"ק י"א על הר' אביגדור דאפי' שחי' דמיקרי ארעי ומותר לשתות חוץ לסוכה מ"מ בשבת ויו"ט דאכילת ארעי שלהן הוי קבע אפי' שתי' מקרי' קבע א"כ מאי מקשה בגמ' סוכה דף כ"ז אהא דאוכלין ושותין ארעי חוץ לסוכה ומעשה בריב"ז וכו' ולר"ג שתי כותבות ואמרו העלום לסוכה ופריך מעשה לסתור וכדברי הר' אביגדור קשה מאי פריך דילמא מעשה דר"ג מיירי בשבת או ביו"ט ומשו"ה אפי' אכילת ארעי חשוב קבע דלא גרע משתי' עכ"ד

ונראה לע"ד דהנה בשבת דף צ"א בעי רבא זרק כזית תרומה לבית טמא וכגון דאיכא פחות מכביצה אוכלין והאי משלימו לביצה דלענין טומאה כביצה אוכלין בעינן ולענין שבת כגרוגרת בעינן מאי מדמצטרף לענין טומאה מחייב נמי לענין שבת או דילמא כל לענין שבת כגרוגרת בעינן ולא איפשטא האיבעיא ולפ"ז לכאורה קשה מאי מקשה בגמ' סוכה דף כ"ז על אביי דס"ל כביצה לא בעי סוכה הא כביצה בעי סוכה הא י"ל דר' צדוק משו"ה בעי סוכה כיון דכביצה בעי נטילה משום דכביצה מקבל טומאת אוכלין וכיון דבעי נטילה חשוב נמי לענין סוכה דבעי סוכה כמו התם מדמצטרף לענין טומאה מחייב נמי לענין שבת אבל הא דשתי כותבות דר"ג כיון דפירי לא בעי נטילה אע"ג דגדולה הוא מכביצה לא בעי סוכה ואע"ג דאמרי' התם דבעינן שבת וטומאה בהדי הדדי אתיין והכא דנטילה הוא קודם אכילה מ"מ הא חיוב סוכה הוא ג"כ קודם אכילה בשעה שקובע עצמו לאכול וכן הנטילה הוא קידם שרוצה לאכול

אמנם י"ל דהנה שיטת הר' אביגדור דבשבת ויו"ט גם שתי' דמיקרי ארעי מ"מ אכילת שבת עושה אותו קבע והנה בתשו' מהר"ח אור זרוע סי' ע"א פוסק דאין לאסור אכילת ארעי בשבויו"ט משום דבעינן תשבו כעין תדורו והלכך לא אמרי' דשבת קובע כמו למעשר ע"ש ולע"ד י"ל דזה תלוי בפלוגתא דאביי ורבא בסוכה דף כ"ח ע"ב דאמרי' שם האזרח להוציא את הנשים ופריך קרא ל"ל הא סיכה מ"ע שהזמן גרמא והנשים פטורות ומשני אביי ס"ד תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אך סיכה איש ואשתו רבא אמר ס"ד יליף ט"ו ט"ו מחג המצות וכתב בחידושי הרשב"א שם דרבא נייד מאוקימתא דאביי משום דמשמע לי'