עצי חיים על מועדים צא

דלגבי הא ליכא למידרש תשבו כעין תדורו ולא אתא קרא לכולי האי ע"ש ולפ"ז י"ל דלאביי דדריש לכל מילי תשבו כעין תדורו ס"ל דלא אמרי' דאכילת ארעי דשבת קובע ואע"ג דקובע למעשר מ"מ לגבי סוכה שבת אינו קובע כיון דלא הוי תשבו כעין תדורו וכשיטת הר"ח א"ז אבל לרבא דס"ל דלא אמרי' לכל מילי תשבו כעין תדורו י"ל דס"ל דגם לענין שבת דהוא קובע כיון דלא בעינן תשבו כעין תדורו כולי האי ויכול לסבור כשיטת הר' אביגדור דשבת קובע לענין סוכה וא"כ מיושב מה פריך הא כביצה בעי סוכה דילמא משום דכביצה בעי נטילת ומיגו דחשיב לענין נטילה בעי נמי סוכה ולהנ"ל י"ל דגמ' פריך הכא לאביי דס"ל דכביצה לא בעי סוכה וכיון דאביי לשיטתי' ס"ל התם דלכל מילי אמרי' תשבו כעין תדורו וא"כ י"ל הכא דלא מהני האי מיגו דמהני לענין נטילה וכו' כיון דכביצה הוי אכילת ארעי ולא הוי תשבו כעין וכו' א"כ לא מהני מיגו וכסברת הר"ח א"ז וא"כ אמאי כביצה בעי סיכה

ומיושב קושי' הא"ר שהקשה דילמא מעשה דר"ג מיירי בשויו"ט ולהנ"ל י"ל כיון דהתם ברוכה קאי הגמ' בזה כדי להקשות על אביי דס"ל כביצה לא בעי סוכה וא"כ לא מצי לתרוצי דמעשה דר"ג מיירי בשויו"ט דהא לאביי דס"ל תשבו כעין וכו' לא מהני שויו"ט כדי לקבוע עליו חיוב סוכה

ויש ליישב בזה קושי' התוס' ביומא וביתר ביאור הקשו כן בסוכה לדקדק על הלשון בגמ' יומא ותני עלה לא מפני שהלכה כן אלא שרצו להחמיר על עצמן משמע דזה הוא מפורש במשנה שאין הלכה כן אלא שהחמירו וכו' הא אין זה מפורש אלא דבגמ' סוכה פריך מעשה לסתור ומתרצינן לה הכי וקשה אמאי לא הביא בגמ' יומא נ"כ לפרוך מעשה לסתור וכו' וכמו דאמרינן בגמ' סוכה ולהנ"ל י"ל דבסוכה דקאי לאביי דס"ל תשבו כעין תדורו שפיר פריך מעשה לסתור משום דלא מצי לשנויי דמיירי בשויו"ט כתי' הא"ר דהא אביי לא ס"ל דשויו"ט קובע אכילת ארעי לענין סוכה אבל הכא ביומא לא מצי בגמ' להקשות מעשה לסתור דהא לדידן היינו לרבא לא קשה ולכן פריך בגמ' רק סתם לפי מאי דמוקמינן התם דר"ג הוא מטעם חומרא וכו'

ומיושב ממילא דברי הרי"ף שלא הביא הא דרבא דפירי לא בעי סוכה די"ל כיון דכל עיקר הקושי' מהא דר"ג הוא משום דקשי' מעשה לסתור ועל זה הוצרך לתרץ בגמ' סוכה דריב"ז ור"ג שאמרו העלום לסוכה לא מדינא אלא מכח חומרא והנה כבר הקשה הא"ר אמאי לא משני דר"ג מיירי בשויו"ט דקובע וכתבתי כיון דלאביי קאי התם דס"ל תשבו כעין וכו' לא אמרי' דשויו"ט קובע והנה לדידן דקי"ל בכל מקום כרבא וא"כ לא ס"ל לדידן לכל מילי תשבו כעין וכו' וא"כ לא קשה מעשה לסתור וכקושי' הא"ר באמת וממילא לא הוצרך הרי"ף להך תירוצא דפירי לא בעי סוכה ולא קשה על הרי"ף דלא ס"ל כרבא שהוא בתרא דפירי לא בעי סוכה משום דס"ל להרי"ף כאידך דרבא לחומרא דלא בעינן לכל מילי תשבו כעין תדורו, גם י"ל דלא קשה הא כביצה בעי סוכה משום די"ל דלעולם כותבות יתירה מכביצה והא דר"ג לא הוצרך סוכה רק משום חומרא ולא קשה מהא דר"צ דמשמע הא כביצה בעי סוכה התם היינו טעמא משום דבעי נטילה ומיגו דבעי נטילה בעי נמי סוכה אבל בשתי כותבות דר"ג דהוי פירי דלא בעי נטילה ופירי דבעי סוכה אמרי' דשתי כותבות לא בעי סוכה רק יותר משתי כותבות בעי סוכה וא"כ לא הוצרך לתרץ כרבא דפירי לא בעי סוכה ומשו"ה ס"ל לרי"ף דפירי בעי סוכה וכאידך דרבא דלא אמרי' לכל מילי תשבו כעין תדורו

סוגי' דאין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב

ל) במסכת יומא דף פ"ד ע"ב אמר רב יהודא אמר שמואל לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב איני והאמר ר' יוחנן תשעה נכרים וישראל אחד באותה חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין לא קשיא הא דפריש כולהו הא דפריש