עצי חיים על מועדים מא

הי' מוכנים ועומדים לעבודתו ית"ש ואך האי יומא קגרים זה היום תחלת מעשיך והנה מתקיעה ראשונה שהיא קול פשוט אין שום צד הכרח בין אם נאמר שהוא כדי לעורר הלבבות ובין אם נאמר שהוא כדי להמליך את הבוב"ה כי להתעוררת הלבבות סגי גם בקול פשוט ואך שהוא כדי להודיע מלכותו ית"ש תוקעין ומריעין שכן עושין גם המלכים שתוקעין לפניהם בתקיעות ובתנועות שונות, וז"ש זימנא חדא בהיל ולא בהיל כי לא מצי למידע אם היא כדי לעורר הלבבות או להמליך הבוב"ה ובזה בהיל ולא בהיל אמנם בתקיעה תניינא דמוכח שהוא כדי להמליך מסתתמין טענותיו ונבהל לגמרי ולא יוכל לקטרג עכ"ד ובעקבותיו נלך אמנם בדרך אחר קצת דהנה בגמ' יומא מבואר דתשובה מיראה זדונות נעשית לו כשגגות ובתשובה מאהבה זדונות נעשות כזכיות והנה לפ"ד אאמו"ר ז"ל מבואר דבתקיעה ראשונה יש לומר שהוא כדי לעורר הלבבות כיון דהשופר מעורר חרטה וא"כ היינו תשובה מיראה וכלשון הכתיב היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו וכיון דבתשובה מיראה החטא לא נמחק לגמרי ונשאר עכ"פ חטא שוגג וע"כ בהיל ולא בהיל ר"ל דהוא בהיל משום דעד כעת הי' מזיד וע"י השופר נעקר מלהיות מזיד ונעשה שוגג, ולא בהיל דהא עכ"פ יש קצת עבירה דנחשב לשוגג וכד שמע תניינא ואמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ר"ל דלעתיד ב"ב דכתיב והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול בעת שנזכה שיקוים בנו והי' ה' למלך על כל הארץ ואז יתקע בשופר גדול והוא ג"כ משום זה כשיתגדל מלכותו על כל הארץ ויהי' אז ג"כ תחלת מלכותו על כל העולם ולכן יתקע בשופר גדול והיינו כד שמע תניין יאמר השטן דזהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ר"ל כמו שיתקע אז בשופר הגדול מפני שיהי' תחלת מלכותו על כל הארץ כן עתה מטעם זה תוקעין כדי להמליכו עלינו ית"ש וא"כ ניכר שאנחנו אוהבים את ה' ורוצים בכל לבנו להמליכו עלינו וזהו תשובה ועבודה מאהבה שנעקר החטא לגמרי עד שנעשה כזכיות וע"כ השטן נבהל לגמרי ולית לי' פנאי למיעבד קטגוריא היינו שאין לו על מה לעשות קטגוריא כיון שאין נשאר מן החטא שום רושם אפי' שוגג

ויתבאר הכתיב אשרי העם יודעי תרועה ר"ל תרועה דייקא דבתקיעה שהוא ראשונה די"ל שבא לתשובה מיראה וא"כ נשאר עכ"פ שוגג אבל בתרועה שהוא להמליך הבוב"ה עלינו והרי זה לתשובה מאהבה ולא נשאר שום חטא ולכן ע"י התרועה אשרי להם דנעשה מן החטא זכיות ויבואר המדרש וכי האוה"ע אינם יודעים להריע אלא שהם יודעים לפתות את רבונם בתרועה היינו דמהעבירות נעשית זכיות ובזה הם מפתים את רבונם דגם מן העבירות נעשה כאלו עשו מצות דזדונות נעשות כזכיות ויבואר ג"כ המסורה זכרון תרועה ר"ל כשמזכירון התרועה שבא אחר התקיעה ולא נשאר שום רושם מהחטא דהא התרועה הוא עי"ז תשובה מאהבה וע"כ אין זכרון לראשונים ר"ל מהחטא לא נשאר אפי' שוגג וגם אין זכרון לחכם עם, הכסיל היינו הזקן וכסיל לפי שהשטן ע"י התרועה נבהל לגמרי ולא יכול לקטרג ואין שטן ופגע רע

לג) בחדש השביעי באחד לחדש וגו' במדרש ר' לוי פתח כה אמר ד' אני הא' מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך אם אתם מבקשים לזכות בדין תזכירו זכות אבות שנאמר באחד זה אברהם ויש להבין למה עי"ז דייקא נזכה בדין. ובעקידה ויה' אחר הדברים האלה ופירש"י אחר דבריו של שטן קח נא את בנך את יחידך ופירש"י אין נא אלא לשון בקשה א"ל בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות אין בהם ממש ויל"ד למה אם לא יעמוד בזה הנסיון יאמרו שאין ממש בראשונים ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי בא לו סמ' א"ל סבא סבא אבדתך לבך בן שניתן לך לק' שנה אתה הולך לשחטו א"ל ע"מ כן א"ל ואם אתה מנסה אותך יותר מיכן אתה יכול לעמוד הנסה דבר אליך תלאה א"ל ויתר על דין ויל"ד מנין אמר לו השטן שאם מנסה אותו יותר לא יכול לעמוד הא גם עד כעת עמד בנסיונות הרבה ובמדרש פ' שלח על ענין העקידה באותו שעה אמר הקב"ה לא"א לך אכול בשמחה לחמך וגו', כי כבר רצה א' מעשיך וצ"ב גם הלשון כבר צריך ביאור ומהו רצה.