עצי חיים על מועדים מב

והנראה לע"ד עפמ"ש אא"ז זללה"ה ביש"מ סו"פ ראה לפרש הכתיב סוף דבר הכל נשמע עפ"מ שנחלקו הקדמונים איזה עדיף אם המתאוה ומתגבר על יצרו אם האינו מתאוה כלל דלדעת הרמב"ם מי שאינו מתאוה כלל ואין לו שום נטוי' לרע הוא עדיף כי זהו שלם במידותיו וחסיד יתקרי וחלקו עליו כי אדרבא המתגבר עדיף משא"כ מי שטבעו כך א"כ במה עובד אדוניו והנה ביש"מ שם בא כמכריע דאו"א דא"ח דהתחלת האדם ודאי העיקר כהחולקים דאם נטבע כך מבטן צדיק מה פעל אבל אם ע"י מלחמתו בחזקה כבשו ליצה"ר עד שבא לבחי' דהע"ה שהרגו ליצה"ר ומכש"כ לבחי' אברהם שהפכו לטוב מה טוב ועדיף מהלוחם כל ימיו כללו של דבר דבהתחלתו קי"ל כהחולקים ובסופו מהרמב"ם עכ"ד ז"ל ובזה פירשתי דברי הגמ' סוכה דף נ"ג יש מהן אומרים אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו ויש מהן אומרים אשרי זקנתינו שכפרה על ילדותינו או"א אומרים אשרי מי שלא חטא וי"ל ע"פ הנ"ל אשרי ילדותינו שלא ביישה את זקנתינו ר"ל בעודם בהתחלה של עבודתם בילדותם הי' בדעת שלימה בלי שום נטוי' לרע מעיקרם ויש מהן אומרים אשרי זקנותינו שכפרה על ילדותינו ר"ל אח"כ כשכבשו יצרם בחזקה כפרה על ילדותם דאח"כ איגלאי למפרע דגם בהתחלה כשהי' להם עוד נטוי' לרע גם זה הוא לטוב דאל"כ צדיק מה פעל וכהכרעת היש"מ ואלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ר"ל דבא לפרש דבזה פליגו אי עדיף לעבוד את ה' בלי נטוי' לרע או עדיף המתגבר על יצרו אבל עכ"פ אלו ואלו לא חטאו כלל אך פלוגתתם אם בהתחלתם טוב שיעבוד את ה' עי"ז שמתגבר על יצרו או טוב יותר שאין בו צד מלחמה ונטוי' לרע

והנה אא"ז זללה"ה בייט"ל פ' בהעלתך כתב לפרש הכתיב וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם הוא השטן הוא היצה"ר והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני הא' ונושעתם מאוביכם שיבא לכם תשועה מבחי' אויביכם עכ"ד ז"ל והיינו כיון שיש לו מלחמה עם היצה"ר עד שכבשו בחזקה על כן בשכר זאת יעמוד לו וכדאי הוא שיבוא לו תשועה מבחי' אויביכם ויש לפרש בזה מה שנאמר ג"כ בעקידה ה' יראה אשר יאמר היום ופירש"י ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפרעניות וכו' והיינו בזכות עקידה דמצינו במדרש הנ"ל אשר השטן עמד עליו מאוד להסיתו לבלי לקיים מצותיו אסר צוה להעלות את יצחק לעולה מה שלא הי' כאברהם עד עתה שהפך את היצה"ר לטוב ועתה נהפוך הוא כי עשה עמו מלחמה וע"כ בדין הוא שכבשו ליצה"ר בכח שיהא לו תשועה לו ולזרעו אחריו, ובכן ביקש אאע"ה ה' יראה עקידה זו דייקא לסלוח לישראל ולהצילם מן הפרעניות בכל שנה ושנה כיון דענין העקידה בא לו ע"י מלחמת היצה"ר

ויתבאר בזה בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו אין ממש בראשונים דהא מבואר שיטת החולקים על הרמב"ם הנ"ל דמי שטבעו כך לעבוד את בוראו ע"ז יש טענה דניקל הוא לעבוד את אדונו ומה פעל בזה אבל ענין העקידה דעמד היצה"ר להסיתו עד למאוד וכמבואר במדרש הנ"ל א"כ הוא נסיון גדול לכ"ע דהא בנסיונות הראשונות י"ל דאין שום רבותא כיון שלא הי' לו שום יצר ואדרבא הפכו לטוב ולכן אמר לו הקב"ה שלא יאמרו כשיטת החולקים על הרמב"ם וא"כ לדידהו י"ל דנסיונות הראשונים שהפכו לטוב אין בהם ממש ויתבאר בזה ג"כ שאמר לו השטן לא"א ואם אתה מנסה אותך יותר מכן אתה יכול לעמוד הנסה דבר אליך תלאה ר"ל כיון שעד עתה הפכו ליצה"ר לכן יודע הוא בעצמו שיכול לעמוד אבל אם הוא צריך לעמוד על יצרו ולעמוד נגדו במלחמה מעתה לא יוכל לעמוד אבל א"א קיבל עליו ויתר על כן וזהו השלם במידותיו אם בהתחלתו יעזור כגבור חלציו לכבוש היצה"ר ואח"כ לא יהי' לו שום נטוי' לרע ר"ל דע"י נסיון העקידה שהי' לו עצת יצה"ר להיפוך ואעפ"כ התגבר עלי' נתגדל עי"ז נסיונת הראשונים דהי' בלי התגברות היצה"ר דכבר הפכו לטוב וע"כ כשעמד בנסיון העקידה אגלאי מילתא למפרע דגם אם הי' לו בראשונות גם כן עצת היצה"ר ג"כ הי' עמד בהם. וזשה"מ אם אתם מבקשים לזכות בדין תזכירו זכות. אבות