עצי חיים על מועדים שיח

שלז"ת אסור ללבוש יותר מזוג אחד דלא שרי לי' יותר ממלבושי בחול היינו רק אי אמרי' מאצ"כ וא"כ בחול איכא בשני זוגות משים ב"ת ולכן גם בשבת אסיר אפי' אי לאו ז"ת דהא לא הוי דרך מלבושו בחיל אבל אי אמרי' מצות צ"כ א"כ בחול ליכא ב"ת וממילא גם בשבת מותר ללבוש שנים אי שבת לז"ת וא"כ מיושב קושי' המג"א על המהרש"א דע"כ מוקי בגמ' לת"ק דאסיר להניח שנים רק משום דס"ל לת"ק שבת ז"ת אבל אי לאו ז"ת מיתר להניח שתים ולא הוי שלא כדרך מלבושי בחול כיון דס"ל לאוקימתא זו דלכ"ע מצות צ"כ א"כ ליכא בחיל ב"ת וממילא גם בשבת מותר למ"ד לאי ז"ת ולכן מוקי בגמ' לת"ק דס"ל שבת ז"ת וא"כ איכא בשבת ב"ת כיון דבשבת אי מונחים התפילין בבזיון א"צ כוונה למצוה ועובר בב"ת גם אפי' לא מכוין כלל למצוה

ולכן י"ל להרמב"ם ה' חמץ ומצה פ"ו דפסק אכל מצה בלא כוונה יצא ומבואר דס"ל מצית אצ"כ וא"כ לדידי' י"ל דגם ב"ת עיבר בלי כוונה וא"כ גם בחול אם מניח שנים שנים עובר בב"ת אפי' לא מכוין למצוה ולהכי ס"ל דגם בשבת אם מניח שנים אפי' קי"ל שבת לז"ת וליכא בית מ"מ אסור דכיון דבחול אסיר משום ב"ת ולא הוי דרך מלבושו בחיל והוי לי' כמשא והא דאמרי' בגמ' דלר"ג דס"ל שלז"ת מותר שנים שנים היינו משום דס"ל לר"ג מצ"כ אבל הרמב"ם דס"ל אצ"כ גם אי לאו זית מ"מ אסיר משים דהוי שלא כדרך מלבושו בחול

והנה מ"ש רש"י אתי איסור ב"ת ומשוי עלי' כמשאוי כבר הקשו על זה המפורשים הרבה בשאג"א סי' מ"א הקשה איך מכניסין אפילו זוג אחד אי שבת לז"ת דאי ילפינן מקרא הוי איסור להניח וליתי איסור דושמרת וליחשב כמשא עוד הקשה בשאג"א שם מהא דאמרי' בשבת דף ס"א לא יצא האיש בתפילין ואם יצא אינו חייב חטאת וא"ר ספרא דאפי' למ"ד שבת לז"ת אינו חייב חטאת מיט דרך מלבוש עבידא וקשה דלמ"ד שבת לז"ת הא איכא איסור להניח תפילין בשבת וא"כ אמאי אינו חייב חטאת ליתי איסורא וליחשב עלי' כמשא אע"ג דדרך מלבוש עבידא עוד הקשת בטורי אבן בסוף ר"ה מגמ' סנהדרין דף פ"ח דקאמר ר"מ בזקן ממרא דאינו חייב אלא בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ור' יהודא אמר עד שיהא עיקרו מן התורה ופירושי מדברי סופרים ואנו אין לנו אלא תפילין ובודאי דר"י לא בא אלא להוסיף תפילין דג"כ חייב ולדברי רש"י מה הוסיף ר"י והרי גם לר"מ הוי תפילין דבר שחייבין על זדונו כרת כגון להוסיף על הפרשיות או להניח ב' זוגי תפילין דאתי איסור ב"ת ומשוי כמשאוי ע"ש

אמנם לדברי רבינו יהונתן הנ"ל שפי' במתניתן ת"ק סבר לא שרינן אלא זוג אחד שהרי אם לבש בחול שנים שנים קא עבר על ב"ת לפיכך לענין הצלה נמי זוג אחד אין טפי לא עכ"ל ולפ"ז הי' אפשר לומר דגם רש"י שפי' אתי איסור ב"ת ומשוי לי' משא לאו למימרא דאיסור ב"ת דקעבר בשבת שהניח שני הזוגות זה משוי לי' משא דאין זו סברא כלל דמאי ענין ב"ת לענין משא אלא דסבר רש"י דכיון דבחול איכא ב"ח וא"כ אין זה דרך מלבושי בחול ומשו"ה הוי בשבת כמשא והיינו דקאמר אתי איסור ב"ת שעובר בחיל אם הי' מניח שני זוגות וא"כ אין זה דרך מלבוש ומשו"ה משוי לי משא אבל בעלמא דלא שייך לומר דמשום האיסור אין זה דרך מלבוש בחיל רק שיש איסור עצמו ללבוש בשבת משום ושמרת או משום ב"ת גם רש"י ס"ל דהאיסור לא משוי לי' משא וממילא לא קשה קושי' הנ"ל מעיקרא דהא גם רש"י ס"ל דאיסור לא משוי משא וגם מהא דזקן ממרא לא קשה כיון דר' יהודא ס"ל דמצות צ"כ ועי' בגמ' ע"ז דף כ"ז א"כ בחול מותר להניח שני זוגי תפילין בלא כוונה למצוה וליכא ב"ת והוי דרך מלבושו בחול ולא חשוב משא בשבת ואפי' ס"ל לר"י שבת ז"ת מ"מ משום ב"ת דשבת עצמו לא חשוב משא גם לשיטת רש"י כנ"ל אלא דמלשון רש"י יש מקים לפקפק ע"ז

לכן נראה לע"ד לתרץ באופן אחר דהנה בב"ק דף כ"ו בגמ' היתה אבן מונחת לי בחיקו ולא הכיר בה לענין שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה ופירש"י דדוקא כשנתכוין לעשות מלאכה אלא קסבור שהוא חול או קסבור שמלאכה זו מותרת חייב חטאת אבל אם אינו יודע שעשה