עצי חיים על מועדים ריח

לפרשת פרה

א) זאת חקת התורה וגו' ודקדקו המפורשים הול"ל זאת חקת הפרה דמשמע דדבר הפרה הוא כלל גדול על כל התורה וצריך ביאור, וברש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל מה המצוה ומה טעם יש בה לפיכך כתב בה חקה גזירה הוא מלפני אין לך רשות להרהר אחרי' ויש לדקדק הלשון לפי שהשטן אדרבה משו"ז הי' צריך הי"ת לפרש הטעם, גם יש לדקדק כפל הלשון פעמים מה המצוה ומה טעם. והנראה עפ"י דברי מאור עינים לעולם יעסוק אדם בתו"מ אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, וקשה איך אמר לעולם הרי בסוף בא לשמה אלא הכוונה שילך ממדריגה למדריגה בבחי' לשמה בכ"י ביתר שאת ויתר עז עד שיהא נדחה לו שמתחלת עד עתה עסק שלא לשמה ומהיום ולהלאה יעבוד לשמה עכ"ד, וזה נ"ל ענין פרה אדומה שמטמא טהורי' והיא תמי' איך דבר שנעשה על טהרת הקדש ובציוי הי"ת יטמא בעליו העוסקים במצוה זו ולהכוונה הנ"ל ניחא כיון שכן ידוע אשר במצוה אם לא נעשה כתיקונה במחשבה זכה כלו קודש בלתי לה' לבדו רק יחשוב בעשות אחת מכל מצות ד' מחשבת פיגול אשר לא ירצה אז הוא כעבודה זרה כיון שהוא זרה ממנו מהי"ת ח"ו ומטמא כמת כאמרם ז"ל במשנה שבת דף פ"ב מנין לע"ז שהיא מטמא וכו' וע"ד כוונה זו פרה שהוא מטמא לעושי' והמתעסקים בה כיון שכן צריך לחשוב בכל עת לאחר שגמר עסק המצוה שהי' שלא לשמה וממילא שהוא מטמא כנ"ל

וזש"ה זאת חקת התורה ר"ל בכל התורה והמצות צריך לחשוב כן לאחר שקרא ושנה או עבד עבודתו יהא דומה לו אשר כל מעשיו עד עתה הי' שלא לשמה וזה שפירש"י לפי שהשטן ואוה"ע מונין את ישראל מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה ר"ל שיאמרו כן לבנ"י להפריע אותם ממעשיהם שיביטו מאחריהם כי אחר כל המעשה צריך לחשוב שהעלה חרס בידו ואין לו ממעשיו כלום א"כ איפוא מה יפעל אם יעשם טוב טוב הי' לו שלא לעשות כלום ח"ו כן יסיתם השטן ואוה"ע לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפנ"י קודם עשיית המצוה שבע"כ אתה צריך לעשותה אף שהיא שלא לשמה ומעתה והלאה תעשה לשמה ואין לך רשות להרהר אחרי' מה שאתה צריך להרהר אחר שתעשה המצוה שהיא שלא לשמה רק תעשה קודם בכל יכולתך המצוה כתיקונה

ב) א"י עפי"ד הגמ' סוכה דף נ"ב לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים צדיקים נדמה להם כהר וכו' ואף הקב"ה תמה עמהם שנאמר גם בעיני יפלא ופי' המפורשים דכוונת הצדיקים ע"פ מ"ש חז"ל לולא הקב"ה עוזרו לא הי' יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו ויאמרו א"כ איפוא מה נבוא ביום מחר על שכרנו כיון שלא נעשה דבר מצדנו ויושיבם הקב"ה גם בעינו יפלא ר"ל שהקב"ה יתלה הנצחון בהם ויאמר גם בעינו יפלא נצחונם עכ"ד והנה כתיב אא"ז זצ"ל ביש"מ פ' וירא עה"פ נטיתי לבי לעשות חקיך דמצות שיש בה התגברות השכל בנקל לעשות בחשקת הלב ובמצות חקוים שאין השכל מסכים השמחה וחשקת הלב הוא בקושי מאוד עיי"ש באריכות גדול ובזה פירשתי משה"כ יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש ר"ל דנעשה החקים בתום