עצי חיים על מועדים ריז

ובמחה"ש שם דבט"ו שחל בשבת עושין הסעודה בשבת וזכירה ועשיי' בהדי הדדי קאתי והסעודה מיקרי העשיי' עיי"ש וקשה למה הסעודה מיקרי עשיי' דהא עשיי' משמע למחות את זרעו של עמלק ולא אך להזכיר מפלתו ולהנ"ל יש לומר דהעיקר בסעודה הוא כדי לעורר בזה כח וסגולת העבירה לשמה אך טוב לישראל ולהאו"ה יהפוך עליהם הרעה ולכן פורים שהוא יום משתה ושמחה וכן הסעודה שעושין בפורים מקרי העשיי' כדי לקיים בזה מצות מחיית עמלק כדי להגדיל שמו הגדול שנקרא עלינו

ה) ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים וגו' לפני כל יודעי דת ודין ועיי' בייט"פ שדקדק פתח ביודעי העתים וסיום ביודעי דת ודין ובתרגום קדם כל חכים וידעו אורייתא ודינא ונראה לפרש עפימ"ש העיקרים מאמר רביעי פ' ל"ו וז"ל הצריך לעניננו ראוי שנחקור אם הדין נותן שיהא השכר והעונש נצחיי או זמניי כי מי שעובד שר גדול הנה שכרו יותר גדול מהעובד לאדם אחר והעובד המלך שכרו יותר גדול מהעובד שר אחר ויתחייב מזה בעבודת השי"ת לפי שהוא יתברך בלתי תכלית כן יהי' שכרו ועונשו ב"ת אלא כשיעוין זה הדרך נוהג בין אנשים, אחר שתועלת המלך הוא יותר נערך מהתועלת שיקבל אדם אחר ראוי שיהא שכר יותר גדול אבל השי"ת שאין מקבל שום תועלת מהעבודה אין ראוי שיהא השכר נערך אל הנעבד כי אם אל העבודה עכ"ד באריכות עיי"ש ויתבאר בזה דהנה אחשורוש רצה להמליץ בעד אשתו ולא לדונה כאלו המרידה במלך ועונשה גדול כי אם לשלם לה כמעשי' כמו איש פשוט ועל כן אמר לפני יודע דינא דאו' כמו בעובר ה"ו עבירה בעבודת השי"ת שאין דנין אותו לפי ערך הנעבד בעונש בלתי תכלית כי אם כפי ערך הפעולה והפועל והיינו שאמר יודעי העתים שיודעים אשר השכר והעונש בעבודת השי"ת הם זמניו ועת וזמן קצוב לכל דבר כפי ערך הפועל וע"כ ושתי שאינה מלכה לעצמה כי רק הוא מלך ולכן יש לדונה כאשה פשיטא וע"ז אמר ממוכן לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כ"א על כל השרים וע"כ אפי' אם דנין אותה לפי ערך הפועל והפעולה ג"כ אין ידוע עד כמה תעלה לחשבון גדול מה שעשתה שלא כדת וגם לפי ערכה עונשה גדול וע"כ מהנכון אשר יצא דבר מלכות לפניו ר"ל שתהא נידונה מה שחטאה נגד המלכות לפי ערך הנפעל ועונשה גדול כיון שאין ערכה ידוע ואיננה כשאר נשים כי חטאה בכפלים גם על כל השרים וגו'.