עצי חיים על מועדים קפט

עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה י"ל עפ"מ שכתב הרמ"א סי' תרפ"ב שכח על הנסים בבה"מ יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים וכו' והתבו"ש חולק דאין להתפלל שיעשה לו נס והביא ראי' מהא דאמר בגמ' היתה אשתו מעוברת ואמר יה"ר שתלד אשתו זכר ה"ז תפלת שוא משום דאין מזכירין מעשה נסים ועי' בישוע"י ולע"ד יש לישב קושי' התבו"ש דהנה הא דאין להתפלל שיעשה לו נס משום דאמרי' בגמ' העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו וא"כ איך יתכן להתפלל ע"ז שיהי' נתמעט מזכיותיו הא אדרבה יש להשתדל בכל עת שיתרבה הזכיות ולפ"ז י"ל דהא דאין להתפלל שיעשה לו נס היינו דוקא אם הנס הוא לטובת עצמו וגופו כיון דע"י הנס ינוכה לו מזכיותיו אבל אם הנס הוא כדי שיוכל לקיים המצות אשר צונו ית"ש א"כ בזה אין לומר שלא יתכן להתפלל כדי שינוכה לו מזכיותיו דהא אדרבא ע"י הנס יתרבה הזכיות והנה בנס חנוכה הי' הנסים עד"ז שעמדו היונים על עמך ישראל להשכיחם תורתיך וכו' והקב"ה עשה לנו נסים מסרת גבורים ביד חלשים וכו' וכן במנורה הי' נסים וא"כ כל הנסים הי' כדי שנוכל לקיים מצות ה' ולכן י"ל דעל הנסים כמו שהי' לישראל בימים ההם מותר להתפלל שיעשה לנו נסים ההם כיון דע"י הנסים הללו נתרבה לנו עצות וזכיות ושפיר כתב הרמ"א דאם שכח לומר על הנסים יתפלל שיעשה לנו נסים שמרבה זכיותינו וז"ש כשעמדה וכו' להשכיחם תורתיך וא"כ הנסים הוא למען הרבות לנו הזכיות ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמיך דאם ישראל עושים מצוה עי"ז יתגדל ויתקדש שמו בעולם ועל כן הוא תשועה גדולה ופרקן גם כהיום הזה ר"ל דמותר להתפלל על נסים כאלה שיעשה גם היום הזה וע"י המצות שאנו עושים בימי חנוכה הוא לנו לתפלה ולהתעורר בזה שיעשה לנו הקב"ה נסים כאלה כהיום הזה

לט) א"י לתרץ קושי' התבו"ש גם מה שאומרים שם גדול וקדוש בעולמך ל"ל בעולמך ולעמך ישראל ל"ל ולעמך וגם מה הוא תשועה גדולה וי"ל עפמ"ש אא"זזלל"ה בייט"ל פ' ראה לפרש דברי הגמ' ב"ב דף ע"ח מה דכתיב ע"כ יאמרו המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשוב חשבונו של עולם הפסד מצוה נגד שכרה וכו' וקשה וכי המושלים ביצרם עובדים את השי"ת מכח שכר ועונש וי"ל עפ"ד הגמ' בפ"ק דקידושין לפי שהעולם אחר רובו נידון ע"כ יראה האדם את עצמו ואת כל העולם כאלו חצי' זכאי וחצי' חייב עשה מצוה אחת אשריו שהכריע א"ע ואת כל העולם לכף זכות וכתבו המפורשים דבשביל שכר ועונש של עצמו אין לעשות אבל למען להכריע כל העולם לכף זכות מותר לעשות כי זה עצמה מצוה ומקיים בזה רצון הבוב"ה כי הוא מקור הטוב ורוצה להטיב וזה דברי הגמ' כי הבלתי מושלים ביצרם עושים מכח שכר ועונש של עצמם אבל המושלים ביצרם אומרים בואו ונחשוב חשבונו של עולם דייקא מה שהעולם נידון אחר רובו עכ"ד ז"ל ולפ"ז י"ל דה"נ מה שאין להתפלל שיעשה לו נס היינו לו ולעצמו כיון דזה הוא נגד רצון הבוב"ה שיהא היפוך הטבע שהטביע הקב"ה במעשה בראשית אבל למען להציל נפשות רבות מישראל ואינו מבקש למענו כי אם בשביל רבים וזהו רצון הבוב"ה מותר להתפלל שיעשה נס בשביל רבים ובזה יש לפרש מה שאמר הכתוב כי במקלי עברתי את הירדן וכתב התרגום ארי יחידי עברית ית ירדנא ורש"י פי' בשם המדרש נתן מקלו בירדן ונקבע הירדן וי"ל דדא ודא אחת הוא כי יעקב אמר שמא נתמעט זכיותיו ע"י הנס וכמו שאמרו חז"ל שבת דף נ"ג כמה גרוע אדם זה שנעשה לו נס והנה אם הי' הנס בשביל רבים לא הי' יעקב דואג על שנעשה לו הנס דהא בשביל רבים מותר אפי' להתפלל שיעשה להם נס וזהו רצון הבוב"ה להטיב לברואיו אבל יעקב אמר כי יחידי עברית ית הירדן שלא הי' שם רבים ואפ"ה נעשה לו נס שנבקע הירדן בשבילו לבד וע"כ הי' דואג שמא נתמעטו זכיותיו משום שנעשו לו נס וכמה גרוע הוא שנעשה לו נס וא"כ דברי התרגום ופירש"י אחת הוא ומיושב דברי הרמ"א דבחנוכה שהי' הנס בשביל רבים כלל ישראל וא"כ מותר להתפלל על הנס שיעשה לנו היינו לכל ישראל כמו שנעשה נסים בחנוכת בשביל כלל ישראל וז"ש ולעמך ישראל