עצי חיים על מועדים קצ

היינו לכל עמך דהוא בשביל רבים וע"כ הוא תשועה גדולה דבשביל יחיד לא מיקרי תשועה גדולה רק בשביל רבים שהוא ישועה ונעשה שם גדול וקדוש בעולמך דייקא היינו שהי' הנס בכל העולם והוא תשועה ופרקן גם כהיום הזה שמותר להתפלל שיעשה לנו נסים כמו כן כהיום הזה כיון דנס לכל ישראל מותר להתפלל שיעשה לנו נסים

מ) בגמ' מאי חנוכה דת"ר בכ"ה בכסליו וכו' לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה והקשו המפורשים וכי לא ידע הש"ס עד עתה מאי חנוכה הול"ל סתמא ת"ר בכ"ה וכו' וגם למה מביא הכא סיום הברייתא דקבעום בהלל והודאה

ונראה עפמ"ש א"זזלל"ה ביש"מ פ' וישב הטעם מאי דקי"ל דבחנוכה נקבע רק להודות ולהלל לא באכילה ושתי' משום דבשאר נסים אף שהם בתורת חסד מ"מ כיון שבאין ע"י צעקה להשי"ת ותשובה הוא קצת בדין ועל מה שנעשה מצד עצמינו ראוי לשמוח אבל חנוכה מבואר ביע"ד ח"א שהי' בלי תשובה וא"כ הוא כילו בחסד לכך נקבע בהלל ובהודאה עכ"ד ז"ל ולענ"ד לפרש דבריו ולהוסיף נופך משלי עפ"ד הבני יששכר במאמרי השבתות על מה שאמרו חז"ל במעשה בראשית נמלך בנשמותיהן של צדיקים תחלה דהנה השי"ת רצה לברוא עולם הנסיון והבחירה שיהי' כל הפעולות והמעשים נעשים ע"י אתערותא דלתתא הנה הי' בהכרח שגם בראשית הבריאה יהי' ע"י אתערותא דלתתא ע"כ עלה במחשבה ישראל תחלה שיעור בחכמתו ית"ש איך שיהי' לו תענוג מעבודת ישראל אחר הבריאה וזה הי' מספיק לאתערותא דלתתא כיון שהי' מוכנים לצאת אל הפועל עכ"ד ובזה י"ל דבשאר נסים לא הי' צריכום לקבוע להודות ולהלל כיון שהי' ע"י תשובה וצדקה ולכן זהו לבחי' אתערותא דלתתא אבל בחנוכה כיון שהי' בלי תשובה וא"כ לא הי' אתערותא דלתתא וע"כ קבעו להודות ולהלל אחר שנעשה הנס וזה יהי' להם לבחי' אתערותא דלתתא כיון שהכל צפוי שישראל יהי' מוכנים להודות ולהלל אח"כ בימי חנוכה

והנה כתב בטו"ז שנשאר בהפך ביום ראשון משום דברכה לא שרי' באתר רקניא עי"ש והיינו ג"כ משום דבכל דבר בהכרח להיות אתערותא דלתתא ולכן צריך להיות מקודם מקום כדי לחול על זה הברכה ויש לומר בזה לפרש ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים בני בינה קבעו שיר ורננים והיינו כיון דמנותר קנקנים נעשה נס ר"ל שהי' צריך להיות נותר ביום ראשון כדי שיוכל לחול הברכה והיינו משום דברכה לא שרי' באתר רקני' כיון שצריך להיות אתערותא דלתתא בני בינה ר"ל מזה הבינו לקבוע שיר ורננים היינו דמטעם זה צריך לקבוע בהלל והודאה ולא במשתה ושמחה כדי שיהי' זה מה שעושים ישראל אח"כ להלל לה' יהי' מספיק לאתערותא דלתתא על הנס שנעשה מקודם ויתבאר בזה מאי חנוכה ר"ל דהגמ' מפרש במאי הי' הנס דחנוכה כיון דבכל דבר נפעל ע"י אתערותא דלתתא אבל חנוכה שלא הי' שום התפעלות מקודם וא"כ במה נעשה הנס דחנוכה ומתרץ בגמ' והביא הא דת"ר דקבעום בהלל והודאה וא"כ זה מספיק מה שהי' אח"כ להיות עי"ז האתערותא דלתתא

מא) ת"ר נר חניכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם הי' דר בעלי' מניחה בחלון הסמוכה לר"ה עוד בגמ' דף כ"ב ע"ב אמר רבא הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום משום דהרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה

וי"ל דהנה בקידושין דף ל"א אמרי' בגמ' שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכתב במהרש"א ולא תיקשי מכל היעודים שבתורה דא"א לפרש רק בעוה"ז די"ל דבזכות הרבים ומעשיהם הטובים מביאים להם כל הברכות שבתורה גם בעוה"ז וכן בהיפוך בחטא הרבים אבל בגמ' לא אמר כן אלא ביחיד שמרובה בזכיות דשכרו לעוה"ב ובזה פרשתי סמיכות הכתובים ושמרת את המצוה וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשותם והי' עקב תשמעון וגו' ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך וגו' ופירש"י היום לעשותם ולמחר לעוה"ב לקבל שכרם ולכאורה קשה הא תיכף אח"ז אמר הכתוב יעידו עוה"ז כמו וברך פרי בטנך ופרי אדמתך גם קשה דמתחלה