עצי חיים על מועדים קסא

שזה הוא רצונו והיינו א' אברהם זכור לעבדך מה שנאמר כי ידעתיו לשון חבה מה שעבד כן עד"ז כנ"ל וע"כ חסדי ה' אזכיר תהלות ה' מה שאנו מזכירין ומבקשים על חסדי ה' הוא ג"כ למענו ית"ש וזהו תהלות ה' שהוא מקור הטוב רוצה להטיב

כו) א"י לפרש דברי הזוה"ק ע"פ היע"ד ח"א עה"פ לא כהתה עיני וכו' כי משה לא מת ובכל דור ודור משה אתנו וז"ש לא כהתה עינו ר"ל שלא סילק השגחתו מאתנו אף במותו ולא נס ליחו הוא השקת מימיו ולהראות אותנו כי תמיד עומד עלינו ומתדבק עם חכמי הדור עכ"ד ועיי' בתפלה למשה סי' צ' וזש"ה הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו היינו שהם אתנו ולא נפרדו מחכמי הדור אף במותם כדי ללמד אותם ולהאציל עליהם מנועם תורתם וקדושתם וז"ש קוב"ה אעקר לן מג"ע היינו שיהי' אתנו שלא יסלקו השגחתם מאתנו

כז) א"י נפשי חולת אהבתך וכו' דהנה בספר העקרים הקשה הרי יראה ואהבה הוא לכאורה דבר והפכו כי יראה הוא צמצום כח הנפש והאהבה הוא התפשטות כח הנפש והם דברים מתנגדים זל"ז והאיך ימצאו שניהם באיש אחד והנה תי' ע"ז אא"ז זלה"ה בייט"ל סו"פ בראשית עפ"מ שאמרו חז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ומשמעות אומרם הכל גם אהבה בכלל זה וכן איתא בספר יראים בשם המגיד ז"ל וכו' וכשיש לאדם י"ש אז הקב"ה נותן לו מדת אהבה בנדבה ומתנה כדכתיב אוהבם נדבה ומעתה ליק האיך יתכן שימצאו שניהם כאחד כי הקב"ה כל יכול ולו נתכנו עלילות ובכחו הגדול מסייע לאדם אשר יאחז באהבה וגם ביראה ושניהם כאחד טובים עכ"ד עיי"ש ובזה יש לפרש הכתוב קול רנה וישועה באהלי צדיקים דהנה הלשון רנה הוא שם משותף דמשמע רנה הוא זמרה וגם רנה מלשון בכי' כמו שנאמר קומי רוני בלילה וגו' וזהו ע"ד וגילו ברעדה והנה האיך אפשר שני הפכים בנושא אחד אם לא כי אהבה בא ממעל בנדבה ומתנה וזה שאמר וישועה דזה שהם בשיתוף שניהם כאחד הוא ישועה היינו בנדבה כי מדרך הטבע לא יתכן שניהם ביחד כקושי' העקרים אך זה בדרך נס וישועה הוא אבל לא בדרכי הטבעי וזה שאמר נפשי חולת אהבתך דהנפש היא חולה איך תמצא לבא לידי אהבה כיון שהוא אי אפשר שניהם כאחד יראה ואהבה גם יחד על כן נבקש א' נא רפא נא לה היינו שאהבה יבא ממעל בנדבה ומתנה ולו נתכנו עלילות לבא למדרגת שניהם כאחד אף שהוא שלא כדרכי טבע בהראות לה נועם זיוך היינו האהבה אשר מאת השמים יראנו והיתה לה שמחת עולם גם מתיך יראה יהי' לנו אהבה היינו שמחת עולם ע"י עזר השי"ת כל יכול

כח) א"י מי א' כמוך וכו' עפמ"ש בייט"פ לר"ה סי' מ"ט בשם אא"ז זללה"ה לפרש הכתוב בפ' ואתחנן אשר מי א' בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך לפי המבואר במנ"ע אופן ג' כי הצדיק נקרא מי מכח שהולך ממדריגה למדריגה שואלין מי הוא וז"ש אשר מי הצדיק הוא א' בשמים ובארץ כדמצינו שהקב"ה קראו ליעקב א' אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכדכתיב בכל מלכותם מאין כמוך ואמרו חז"ל אבל בישראל יש מה הקב"ה מחי' מתים אף צדיקים וכו' עכ"ד ז"ל וש"י וז"ש מי הצדיק הוא א' כמוך שיכול להחיות מתים ונעשה נסים על ידיהם וצדיק גוזר והקב"ה מקיים והיינו שעושה גדולות אשר נעשה ע"י נסים ונפלאות גדולות אביר יעקב כמו שמצינו ביעקב שקראו הקב"ה א' ולכן תלה דבר זה ביעקב ואמר עטרת ישראל שומע תפלות כי שומע אל אביונים ה' שהשי"ת ישמע לקול שועתינו ומה אשר צדיקים מתפללים ומבקשים ותגזור אומרים הקב"ה מקיים והם עושים גדולות בשמים ובארץ

כט) א"י בדברי הזוה"ק עפ"ד הגמ' ברכות דף ו' כל הקובע מקום לתפלתו א' אברהם בעזרו דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו' וכתב הצל"ח שם כי כשאדם מתפלל במקום המקום קונה השראת קדושה ומועיל להתקבל תפלתו שמתפלל שם והקובע מקום לתפלתו באומרו כי איננו ראוי שתתקבל תפלתו אלא ע"י קדושת המקום זהו מורה על ענותנותו ולכן כשמת