עצי חיים על מועדים קס

הי"ג מדות תפארת ישראל שומע תפלות מה שהתפלל משה רבינו ע"ה שיהא סגי לומר הי"ג מדות אפי' בלא עשיי' ממש ודי באמירה

כד) א"י מי א' כמוך עושה גדולות ע"ד שפי' אאמו"ר הגה"ק זללה"ה בפ' חיי לפרש מה שאומרים ביום ש"ק ואלו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקים להודות וכו' על אחת מאלף וכו' על כן אברים וכו' הן הם יודו ויברכו וכו' ולכאורה הוא סתירה מיני' ובי' דקודם אמר אין אני מספיקים להודות ומשמע דמשו"ז אסור לברכו כמ"ש חז"ל ברכות ל"ג משל למלך שמשתמש בכלי זהב ומקלסין אותו בכלי כסף והדר אמר על כן אברים הן הם יודו וכו' אמנם הענין דהנה מה שהקב"ה נתקלס ונשתבח מברואיו הוא רק מצד חסדיו שמזכה את ברואיו ואפי' מלאכי רומה אין ביכולתם די באר להודות ולשבח וז"ש ואלו פינו מלא שירה אין אנו מספיקים וכו' וא"כ הכל הוא מצד חסדיו ולכן אברים שפלגת בנו גם הן המה יודו ויברכו כיון שהוא רק מצד חסד גם אנו נשיג מאתו רחמים וחסדים ונודה ונברך לשמו ית' עכ"ד וז"ש מי א' כמוך עושה גדולות וצריך לשבחו ולספר הודו על כל הגדולות לפי ערך הפעולה וא"כ נורא תהלות דהא מי יכול לספר עוזו ורב שבחו אך כיון דשומע תפלות ה' והכל הוא מצד חסדיו דהא אפי' מלאכי רומה אין ביכלתם להודות להלל כפי ערך גדולתו וע"כ שומע אל אביונים ה' אפי' אנו אביונים בדעת כיון דהכל הוא מצד חסדיו ויש לפרש בזה מה שאמרו חז"ל סוכה מ"ח והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט האחרון של חג לשמחה והקשו המפורשים הלא אך הוא מיעוט והאיך בא לרבות ויש לומר דהנה ביום הזה בשמחת התורה על אשר קדשנו במצותיו ונתן לנו את תורתו וע"כ נגילה ונשמחה בו אבל כאשר נעלה על לבינו האיך יערב לנו כל שמחה בעוד אשר לב יודע מיעוט ערכינו בתורה ועבודה עד כעת אמנם הא אפי' מי אשר יגע ומצא כדי מידתו יותר ממנו עכ"ז הא ג"כ לא יצא ידי חובתו אשר חוב קדוש מוטל עליו להעריך לפני מלך עליון עילות כל העילות ומה נחשב הוא על כל תגמולהו עליו מאת ה' הבוב"ה וע"כ גם זה המעט אשר הובאת לפניו יקח נא מידינו ותרצנו וז"ש והיית אך שמח במה אשר תמעט השמחה מפני שידעת אשר אין מעש במה לשמוח ע"כ אדרבה בזה יתרבה השמחה כי הלא א"כ מי יוכל לשמוח שמחה של מצוה ולכן הכל הנני לשמחה על המצות

כה) א"י הא' הגדול וכו' עפימ"ש ברב טוב פ' וירא עה"פ כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ושמרו דרך ה' וגו' למען הביא ה' וגו' ויל"ד דרך ה' ל"ל גם וכי ציוה לעבוד עמל"פ וי"ל עפימ"ש בפ"ק דר"ה כורש החמיץ שאמר ומצלין לחיי מלכא ובנוהי ופריך והא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני הרי זה צדיק גמור ומשני כאן בישראל כאן באוה"ע ופי' מו"זזללה"ה דודאי אם נותן צדקה בעבור עצמו אין זה עבודת השם באמת וזה דרכן של אוה"ע אבל ישראל לא בעבור עצמו אימר בשביל שיחי' בני אלא שזה עצמו רצון הבוב"ה שיחי' בני כי מקור הטוב רוצה להטיב וזה עצמו עבודה לשמים להשלים מידותיו ולגמול חסד לישראל והנה אברהם לימד את בניו למען הביא על אברהם לא בעבור עצמו כ"א להשלים רצונו ית"ש שזה דרכו להטיב לבריותיו לעשות עמהם צדקה ומשפט וז"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ושמרו דרך ה' מה שהוא דרך ה' לעשות צדקה וטובות למען הביא ה' והיינו שיקוים רצונו ית' וזה עבודה לשמים ולא בעבור עצמו עכ"ד ז"ל עיי"ש וז"ש עיני כל נגדיך מה שישראל עושים אפי' ע"מ לק"פ הכל הוא לנגדו וכוונתינו למלאות בזה רצון ית"ש דהא אפי' מה שאנו מבקשים טובת עצמינו סוף הכוונה רק להשלים מידותיו ית"ש וע"כ רב חסד גדול על השמים חסדיך וכמ"ש חז"ל פסחים נ' כתיב מעל השמים חסדך וכתיב עד השמים חסדך כאן בעושים לשמה עיי"ש והיינו בעושים לשמה מיקרי על השמים חסדך וה"נ מה שאנו מבקשים שכר וטוב עוה"ז ג"כ מיקרי לשמה כי זה רצונו להטיב לברואיו וע"כ מה שעושים שלא לשמה היינו ע"מ לקבל פרס גם על השמים חסדך ודבר זה למדנו מאברהם מה שצוה כן לבניו אחריו דשכר ע"מ לק"פ ג"כ מיקרי דרך ה' כיון