עצי חיים על מועדים קכה

ממילא שייך הפירוש למען ידעו דורותיכם שיכוונו במצוה למען שמו ית'

טו) במדרש אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע לבניך בסכות תשבו שבעת ימים והוא תמוה ונראה עפ"ד הטור סי' תרכ"ה וז"ל ואע"פ שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו זמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה סכות בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסכות ואנחנו יוצאים מן הבית לישב בסוכה בזה נראה לכל שמצות המלך היא עכ"ד ומבואר מזה דמצות סוכה אין לעשותה בשביל הנאת עצמותו כי אם במצות המלך ולא כן מצינו בכל המצות כפי מה שאמרו חז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וי"ל דהיינו טעמא משום דההוא יומא הוא דקגריס דבר"ה ויו"כ זמן תשובה מיראה מפחד ה' ומהדר גאונו בר"ה יכתבון וביו"כ יחתמון וכל אדם מפשפש במעשיו מחמת יראת העונש והעדר השכר כי מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד יוכ"פ כמאמר חז"ל ביצה דף ט"ז אבל בסכות הוא תשובה מאהבה כי נחכה לה' אשר כבר כתבו וחתמו על היהודים לטוב לנו כל הימים רק התשובה הוא על מה כי ח"ו נתרחק מעבודת ה' ומקרב איש ולב עמוק אנחנו משתוקקים לעזרת ה' כי יטהר לבנו לקרב אותנו אשר נהי' מוכנים מעתה להיות עבד נאמן לה' ולתורתו וא"כ בסוכות כן עבודתינו בכל כוונתינו בלתי לה' לבדו ולשמו ית' ועל כן ציונו ה' לעשות את הסכות בחדש השביעי ולא בחדש ניסן כיון דבחדש ניסן אפשר יחשוב האדם לו לישב בסוכה שלא לשמה כמ"ש הטור לפי שהוא ימות הקיץ וכו' אבל כיון דבסוכות צריך לעבוד את ה' רק לשמו ית' מאהבת ה' ולכן צוה אותנו לעשות את הסוכות בחדש השביעי, והנה כתב העיקרים מאמר ג' פ' כ"ח איך יהי' שלימות לנפש מחלק המשפטים שבין איש לרעהו הלא אינם אלא תיקון המדיני ומישוב העולם והעלה כי הם נותנים שלימות לנפש מצד המחשבה שמכוין בהשמרם לקיים מצות ה' לא בשביל תיקון המדיני לבד ועד"ז פי' משאה"כ בישעי' ל"ב והי' מעשה הצדקה שלו' בקיבוץ המדיני ועבודת הצדקה שמכוין בשביל מצות ה' שזה העבודה בצדקה יגרום השקט ובטח עד עולם עכ"ד עיי"ש, ויתבאר דברי המדר' אתה אמרת והשענו תחת העץ כדי לקיים בזה מצות צדקה והכנסת אורחים שהוא מצוה מלבד שיש בזה עבודת השי"ת הוא דבר שיש בו קיבוץ המדיני ומצות שכלי וא"כ עיקר המצוה בזה ע"י המחשבה שמכוין להשמרם בשביל לקיים מצות ה' ולכן בשכר זה נתן הקב"ה לבנ"י מצות סוכה אשר אופן עשייתה רק לשם ה' לבדו ולא בשביל עצמו כי אם כוונתה לשמה אך כדי לקיים בה מצות ה' ועיין מ"ש לעיל ע"ד הטור והמחה"ש ס' תרכ"ה

טז) ויאמר ד' אל אברם לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך וגו' ואעשך לגוי גדול וגו' והי' ברכה ופירש"י מעכשיו תברך את אשר תחפוץ יתבאר עפימ"ש השל"ה מה שאמרה רחל הבה לי בנים לפי שחשבה שהי"ת מונע ממנה פרי בטן מחמת שמתאוה הקב"ה לתפלתו של יעקב כאמרם ז"ל למה נעשה אמותיהן של ישראל עקרות מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים וע"ז השיב יעקב שזה הוא בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו אבל בחו"ל הניתן תחת שרי מעלה אין הקב"ה מייסר הצדיק מפני שחושק לתפלתו כי אולי יפסיקהו עוברי דרכים הם שרים החיצונים וזה שאמר התחת א' אני פי' וכי אנו בא"י שהוא תחת יד הקב"ה בעצמו וכו' עיי"ש היוצא מזה דבחו"ל הניתן תחת שרי מעלה יש לחוש ולירא לעצמו כי אולי יפסיקהו המשטינים ומקטריגום ולא תתקבל תפלתו מפניהם ואפשר מכיוון זה במה שאחז"ל בסוכות אשר המה ימי אשובה מאהבה ר"ל ע"ד שקרא בזוה"ק הסוכה בשם צלא דמהמנותא ר"ל כשישראל יושבים תחת הסוכה הם תחת הקב"ה בעצמו ולא תחת מלאך או שליח אף כשהם בחו"ל וע"כ נקראים בשם ימי תשובה מאהבה כיון שבסוכות אין לנו פחד מהמלאכים שישטינו ויקטרגו עלינו ורק הקב"ה בעצמו הוא ירחם אותנו ויקבלינו