אתוון דאורייתא עה

הן בכלל זרות ואהדרינהו לאיסור זרות דאל"כ מאי פריך בבכורות דמ"ה ע"ב אמתני' דאותו ואת בנו פסול בבהמה וכשר באדם ופריך הא או"ב נוהג רק בנקיבות וא"כ כהנת ובנה בלא"ה הרי הכהנת לאו בת עבודה היא ע"ש ולפמ"ש מאי קושיא הא מפאת אשה הוי אך איסור עשה משא"כ מפאת או"ב הוי לאו כיון דילפינן פסולין דאדם מג"ש מבהמה כמבואר שם בבכורות דמ"ג ע"א ע"ש וא"כ אי ילפי' גם או"ב מבהמה שוב הוי גם באו"ב לאו גמור באדם כמו בבהמה וא"כ שפיר אשמעינן התנא רבותא דלענין או"ב לא ילפינן אדם מבהמה כיון דאיכא נפקותא לענין אי הוי לאו או רק עשה ועל כרחך דמפאת אשה לבד חשיבא זרה והיא בלאו כזר ממש שהוא בלאו וכמבואר בזבחים דט"ו ע"ב וא"כ ליכא נפקותא ושפיר פריך ודו"ק. ואולם י"ל דאפי' אם אין הכהנות בכלל זרות וקרא דבני אהרן ולא בנות אהרן פסול בעלמא הוא עכ"ז כהנת העובדת איננה באיסור עשה לבד כ"א גם באיסור לאו וזה דהא זר גופי' ילפינן פסול דידי' בזבחים דט"ו ע"ב מקרא דוינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו ופירש"י ינזרו כדי שלא יחללום לימד על זר שעבד שחילל את הקדשים ופסלם עכ"ל וא"כ כיון דכתיב בהאי קרא ולא יחללו שפירושו שלא יפסלו את הקדשים ע"י עבודתם שהם פסולים לעבודה א"כ גם כהנות הפסולות לעבודה מקרא דבני אהרן ולא בנות אהרן שוב הם ג"כ בכלל הלאו דולא יחללו כיון שסוף סוף הם מחללות את הקדשים ופוסלות אותם ע"י עבודתם והן שפיר בכלל לאו זה כמו זר גמור שהוא בלאו זה מפאת שמחלל את הקדשים ע"י עבודתו ודו"ק ויש לדחות דסוף סוף הא כתי' בני ישראל בהך קרא וא"כ רק בני ישראל הוזהרו מלחלל את הקדשים ע"י עבודתם אבל בנות אהרן אע"ג דמחללות את הקדשים ע"י עבודתם עכ"ז הרי לא הוזהרו על החילול ואין לומר דאם ישראליות מוזהרות כהנות לא כ"ש דז"א דאין מזהירין מה"ד ובהיותי בזה עלה בדעתי להקשות דמנ"ל דנשים ישראליות מוזהרות על העבודה הא בני ישראל ממעט נשים וכדדרשי' (בקידושין דל"ו ע"א בני ישראל ולא בנות ישראל ובתחלת הסוגי' דזבחים שם פריך ג"כ בני ישראל למעוטי מאי אילימא למעוטי נשים וכו' ובשלמא לענין החילול והפסול של העבודה י"ל דילפי' נשים מאנשים מק"ו דאם אנשים פוסלים נשים לא כ"ש אבל לענין האזהרה הא אין לומר כן דאין מזהירין מה"ד וכנ"ל וצ"ל דכיון דפשטי' דקרא קאי אאיסור הקרבה בטומאה שלא יקריב הכהן קרבן של בני ישראל בטומאה ויזה בהכרח גם קרבן אשה ישראלית בכלל וכדאמר שם בתחלת הסוגי' אטו קרבן נשים בטומאה קרב (בתמי' וכי יש כח בקרבן נשים לדחות את הטומאה יותר מקרבן אנשים ע"ש ברש"י) וע"כ גם לענין הדרש דדריש דקאי אאיסור הקרבת בני ישראל מסאא זרות ג"כ בנות ישראל בכלל כמו שהם בכלל לפי פשט הכתוב] ואולם למאן דס"ל התם ( בזבחים דט"ז ע"א דלאו דזרות הוא מקרא דוזר לא יקרב אליכם א"כ וודאי דאין כהנות בכלל אי נימא דכהנות אינן זרות וכנ"ל

ודע דכספיקו של הפר"ד הנ"ל יש להסתפק ג"כ בהא דאמרי' ביומא דמ"ב ע"א דשחיטת פרו של כ"ג בזר פסולה מ"ט אהרן וחוקה כתי' בה ואפי' בכהן הדיוט פסולה ע"ש אי כהן הדיוט שעבד בדיעבד עבר רק אעשה דאהרן ולא כהן הדיוט או דילמא הואיל והצריך הכתוב אהרן ה"ל כזר והוא בלאו כזר וכן יש להסתפק ספק זה בכהן הדיוט שעבד עבודות היום ביוה"כ אם הוא בלאו כזר ואם עשה עבודה תמה שבהם חייב עלי' מיתה ביד"ש כזר שחייב מיתה ביד"ש על עבודה תמה וכמובן והנה ביבמות דל"ג ע"ב פריך בגמ' זר ששימש בשבת במאי אי בשחיטה שחיטה בזר כשיר' אי בקבלה והולכה טלטול בעלמא הוא אי בהקטרה והא"ר יוסי הבערה ללאו יצאת א"ר אחא בר יעקב בשחיטת פרו של כ"ג וכדברי האומר שחיטת פרו של כ"ג בזר פסולה ופריך אי הכי מאי ארי' זר אפי' כהן הדיוט נמי ומשני שזר אצלו קאמר עכ"ל הגמ' ומוכח מזה דכהן הדיוט ששחט פרו של כ"ג עובר בלאו כזר דאי נימא דאין בכהן הדיוט רק עשה גרידא א"כ איך קתני בברייתא שם יש כאן משום זרות ומשום שבת ובשלמא למאי דמסיק התם דאיסורי בעלמא קחשיב ניחא אבל לה"א דשם דחטאות או לאוי קתני עש"ה א"כ מוכרח דיש לאו בכהן הדיוט ששחט פרו של כ"ג ואולם לפי מה שצידדנו למעלה דלמאן דיליף זרים בזבחים דט"ו ע"ב מולא יחללו אזי גם אם הפסול נלמד רק מלאו הבא מכ"ע עכ"ז העבודה הוא בלאו וכנ"ל א"כ י"ל דש"ס דיבמות הנ"ל ס"ל כמ"ד הנ"ל ושפיר יש כאן לאו דולא יחללו אע"ג דקרא דאהרן ולא כהן הדיוט הוי רק לאו הבא מכ"ע וכמובן:

עוד העירוני רעיוני דאם כהן הדיוט עובד עבודת כ"ג ראוי שיהי' במיתה מטעם אחר דכיון שהעבודה עצמה צריכה כ"ג א"כ העבודה בעצמותה צריכה שירות של שמונה בגדים ואילו כהן הדיוט מפאת עצמותו משמש רק בארבעה וא"כ ממ"נ אם יעבוד עבודת כ"ג בארבעה ה"ל מחוסר בגדים מפאת העבודה ואם יעבוד בשמונה ה"ל מיותר בגדים מפאת עצמותו וא"כ ממ"נ מחויב מיתה דבין מחוסר בגדים ובין מיותר בגדים שעבד חייב מיתה ביד"ש וכמבואר ברמב"ם ה' כלי המקדש פ"י ה"ד וה"ה ע"ש וא"א שלא יהי' במיתה רק אם הכ"ג עובד בשמונה כדינו שאז הבגדים מתאימים מפאת העובד ומפאת העבודה ודו"ק ודע דדבר זה עצמו יש ג"כ לספק בו אם ענין בגדי כהונה נצרך רק מפאת כהן העובד דזולת הבגדים אינו נחשב כהן וכדדרשי' בזבחים דכ"ד ע"ב ובכמה דוכתי הכהן בכיהונו ופירש"י שיהי' לבוש בגדי כהונה דאל"כ לא חשוב כהן וע"ש בזבחים די"ז ע"ב בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם ועוד שם דכ"ד ע"א תוד"ה הואיל שכתבו דבגדי כהונה מקדשים את הכהן נעבוד עבודה ע"ש ומה שכהן העובד מחוסר בגדים פוסל את העבודה איננו מפאת שהעבודה בעצמותה נצרכת לבגדים רק מפאת שבלתי הבגדים אין הכהן נחשב לכהן וה"ל הזר העובד ונפסלת העבודה מפאת שעבדה זר או דילמא העבודה בעצמותה נצרכת ג"כ אל הבגדים וכמו שהם מכשירי כהן כן המה ג"כ מכשירי עבודה ועיין זבחים דפ"ח ע"ב דבגדי כהונה מכפרים עש"ה וא"כ י"ל שכח הכפרה שלהם מסייע לכפרת הקרבן ועבודת הקרבן בעצמותה נצרכת אל הבגדים וקצת ראי' לזה מדחזינן בעבודות גבולין כאכילת תרומה ונשיאת כפים וכיוצא דא"צ שיהי' הכהן לבוש בם בגדי כהונה א"כ חזינן דנחשב הכהן לכהן גם בלי הבגדים וא"כ על כרחך דעבודות שבמקדש מפאת מעלתם הן הם הנצרכות לבגדים ואולם ז"א דא"כ איך יתפרנסו כל הנך דוכתי דמפורש בם דהכהן אינו נחשב כהן בלתי הבגדים ועל כרחך צ"ל דעבודות שבמקדש מפאת מעלתם צריכים כהן מקודש יותר דהיינו שיהי' מקודש גם ע"י בגדים ואם לאו ה"ל כזר לגבי עבודה שבמקדש והעבודה פסולה מפאת דחשיב כאילו עבדה זר אבל העבודה בעצמותה אכתי אפשר דאינה נצרכת לבגדים ואי נימא דרק הכהן הוא הנצרך לבגדים לשיהי' כהן ראוי לעבודה אבל העבודה אינה צריכה להם א"כ שפיר משכחת שיעבוד כהן הדיוט עבודת כ"ג בארבעה ואעפ"כ אינו מחוסר בגדים כיון שקדושת כהונה הדיוטית לעבודה די לה בארבעה וא"כ שפיר הוא כהן הדיוט ואין כאן פסול בעבודה מפאת