אתוון דאורייתא מד

הקניין וא"כ כיון שהשאלה מפקעת הקדושה א"כ הקניין ממילא נפקע וא"כ שפיר אין ללמוד חלה מהקדש לענין שאלה דשפיר יש לחלק ודו"ק כי סברא נכונה היא בעזה"י עכ"ל בחידושי אולם לכאורה ז"א שהרי גם בנזירות ס"ל לב"ש נזיר ד"ט ע"א דאין שאלה ושם לא שייך האי טעמא דאין שאלה מפקיע קניין ותו דטעמא דב"ש מפרש ובנזיר דל"א ע"א משום דיליף הקדש מתמורה ובתמורה גזה"כ הוא דאפי' לגמרי בטעות מהני וכדדרשי' יהי' לרבות שוגג כמזיד וע"כ ממילא אין שאלה מועיל דשאלה הרי הוא רק מטעם שעושה הנדר טעות וע"כ לב"ש גם בלי שאלה רק הקדש בטעות סתם נמי מהני מפאת הלימוד מתמורה וכמפורש שם בנזיר ע"ש ואעפ"י שקניין בטעות וודאי דגם לב"ש לא מהני אמנם אחרי העיון דברי צודקים שהרי אמרתי זה אליבא דר"א וא"כ לפי מה שביררתי פה דר"א ס"ל רק דאין שאלה בהקדש לחוד אבל בנזירות לדידי' יש שאלה א"כ ניתן להאמר דטעמא דר"א בהא דאין שאלה בהקדש הוא משום דאין שאלה מפקיע קניין וכמ"ש וע"כ סובר באמת דבנזירות יש שאלה משום דלא שייך שם הטעם הזה וע"כ לדידי' נמי שפיר יש שאלה בחלה וכמ"ש וה"ה דר"א יסבור ג"כ לפי"ז דהקדש בטעות לא הוי הקדש רק דשאלה ס"ל דלא מהני בהקדש דלא מצאנו לו יותר מזה רק מאי דס"ל בערכין דכ"ג ע"א דאין שאלה בהקדש כב"ש והכוונה לפי דברינו שסובר כב"ש בהא דאין שאלה בהקדש ולא מטעמי' רק מטעמא דאין שאלה מפקיע קניין וכנ"ל אמנם מה שכתבתי בחידושי אלה שהקניין בהקדש הוא סבת הקדושה יש בו מקום עיון והארכתי בו למעלה בכלל ג'

והנה ראיתי בספר ברוך טעם שער הכולל דין ו' שהביא ג"כ קושית הטורי אבן הנ"ל מהא דס"ל לר"א (בחגיגה ד"י ע"א) דכי יפליא דכתי' בנזיר אתי להיתר שאלה וחידש שם לתרץ זה דהא דס"ל לב"ש דאין שאלה בהקדש היינו רק בהקדש אשר הוא לפנינו בפועל משא"כ במקדיש לאחר שלשים אז גם לב"ש מהני שאלה לפני השלשים כיון שאין עוד הקדש במציאות ובפועל ואכה"ג הוא דדריש ר"א כי יפליא להיתר שאלה כגון שהנזירות יחול אחר ל' והוא שואל לפני הל' עש"ה בס' ברוך טעם וכיון דנתיישבה איפוא סוגי' דחגיגה הנ"ל א"כ לענין שאר הסוגיות ותם בנזיר דל"ב ע"ב ושבועות דכ"ח ע"ב (ויבמות ד"ה ע"א הכ"ל שפיר יתכנו דברינו הקודמים דהא דנזירות כהקדש הוא רק מפאת חיוב קרבנות וע"כ בכל הני סוגיין דליכא חיוב קרבנות שפיר מהני שאלה וכנ"ל

אולם יש לי להביא עוד ראי' ברורה דס"ל לר"א דיש שאלה בנזירות ואפי' היכא שהנזירות הוא כבר במציאות ובפועל וזה) מדתנן בזבחים ד"ב ע"א כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשירים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת (דפסולות לגמרי) הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן ר' אליעזר אומר אף האשם וכו' ע"כ והנה בגמ' שם ד"ח ע"א מייתי קראי בחטאת חלב וחטאת נזיר וחטאת מצורע דפסולות שלא לשמן ופריך התם אשכחן חטאת חלב דכתי' בה לחטאת. חטאת דעכו"ם דשמיעת הקול (שבועת העדות) וביטוי שפתים (חטאת דשבועת ביטוי) וטומאת מקדש וקדשיו דלא כתי' בהו קרא מכלן ומשני חטאת דעכו"ם אתיא מחטאת חלב שכן כרת כמותה והנך כולהו אתיין במה הצד ע"כ וברש"י ד"ה אתיין במה הצד כ' וז"ל מחטאת חלב וחטאת נזיר ומצורע דכי פרכת מה לחטאת חלב שכן כרת חטאת סזיר ומצורע יוכיחו מה לחטאת נזיר ומצורע שכן יש עמהם דמים אחרים (שמביאין עוד קרבנות אחרים עם החטאת) וחטאת חלב תוכיח הצד השוה שבהן כו' אף אני אביא חטאת דשמיעת הקול:

ומחטאת חלב וחדא מהני לא אתיא דאי מחטאת חלב וחטאת נזיר איכא למיפרך מה להני שכן אין באין בדלות תאמר בשבועת ביטוי שהוא בעולה ויורד אי מחטאת חלב וחטאת מצורע איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן בשאלה תאמר בשבועה שישנה בשאלה עכ"ל כוונתו דהשתא דילפי' שבועת ביטוי מכלהו תלת מחטאת חלב וחטאת נזיר וחטאת מצורע אין להקשות עוד דמה להנך שכן אינן בשאלה שהרי נזיר ישנו בשאלה וכן מבואר בגמ' שם ד"ח ע"א דאי לא הוי כתי' קרא בחטאת נזיר להדיא לא הוי גמרינן לי' מחלב ומצורע משום דאיכא למיפרך דמה להנך שאינן בשאלה תאמר בנזיר שישנו בשאלה ע"ש ומעתה ימצא דלב"ש דס"ל דאין שאלה בנזירות א"כ שוב ליכא למיגמר חטאת דשבועת ביטוי גם מכלהו תלתא מחלב ונזיר ומצורע דאיכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן אינן בשאלה כיון דגם נזירות ליתא בשאלה תאמר בשבועה שישנה בשאלה וא"כ לב"ש חטאת דשבועת ביטוי כשירה שלא לשמה וראה זה חדש הוא דז"פ לכאורה בכולי' סדר קדשים בלי חולק דכל החטאות שבעולם פסולות שלא לשמה ואולם לב"ש מבואר להדיא דיש חטאת הכשירה שלא לשמה והיא חטאת דשבועת ביטוי ומעתה אומר אני דלכאורה מאי פריך בגמ' חטאת דשבועת ביטוי מניין דילמא חטאת דשבועה באמת כשיר' שלא לשמה ומאי פריך וצ"ל דכיון דמתני' סתמא קתני חוץ מן הפסח והחטאת מוכח דכל חטאות פסולות שלא לשמה ולפי"ז נראה ברור דכיון דר"א במשנה הוסיף עוד על דברי הת"ק וקאמר אף האשם מוכח דמודה לת"ק לגמרי בפסח וחטאת והוסיף עוד אשם וא"כ גם לר"א חטאת דשבועת ביטוי פסולה שלא לשמה כיון דחטאת זו נכללת בסתימות דבר' הת"ק דמשום זה פריך עלה הש"ס חטאת דשבועת ביטוי מניין וכנ"ל וא"כ על כרחך דס"ל לר"א דיש שאלה בנזירות דאי אין שאלה בנזירות א"כ מנא לי' לר"א באמת הא דחטאת דשבועת ביטוי פסולה שלא לשמה דמחלב ונזיר ומצורע הא ליכא למיגמרי' אי אין שאלה בנזירות וכנ"ל ועיין בקידושין דל"ט ע"א דדייק הגמ' ג"כ מדתנן ר"א אומר אף החדש דמודה לדברי הת"ק ע"ש ואם שבפסחים דנ"ז ע"א איתא מאי אף אקמייתא ולא קאי על כל דברי הת"ק ע"ש וכן הוא עוד בכמה דוכתי עכ"ז מוכח גם משם דה"מ היכא דמפרש בגמ' בהדיא הכי אבל בסתמא תיבת אף מורה שמודה לכל דברי הת"ק ודו"ק בזה כי היא הערה וראי' נפלאה בס"ד לומר דס"ל לר"א דיש שאלה בנזירות והנה כי כן א"כ יש מזה ראי' לסתור גם סברת הברוך טעם הנ"ל דס"ל דרק היכא שאין עוד נזירות בפועל הוא דס"ל לר"א דיש שאלה בנזירות משא"כ היכא שחלה הנזירות כבר והיא במציאות ובפועל דז"א דאי נימא דהיכא שהנזירות הוא במציאות ובפועל אין שאלה לר"א א"כ אכתי תיקשי דמנא לי' לר"א הא דחטאת דשבועת ביטוי פסולה שלא למה דמחלב ונזיר ומצורע הא ליכא למיגמרי' דאיכא למיפרך מה להנך שכן אינן בשאלה היכא שהם במציאות ובפועל עכ"פ תאמר בשבועה שישנה בשאלה אפי' בכה"ג ועל כרחך דלגמרי ס"ל לר"א דיש שאלה בנזירות כמו בשבועה ואפי' כשחלה הנזירות כבר והיא במציאות ובפועל וז"פ:

והנה אי נימא דהא (דתני' בנדרים דכ"ח ע"א דלב"ש אין שאלה בשבועה ע"ש מה"ת הוא א"כ נסתר כ"ז דכיון דגם בשבועה אין שאלה א"כ שוב שפיר גמרי' שבועה מחלב ונזיר ומצורע דליכא למיפרך מה להצד השוה כו' שכן אינן בשאלה שהרי גם שבועה אינה בשאלה ואין צורך לומר עוד דלב"ש חטאת דשבועת ביטוי כשירה שלא לשמה ור"א דמתלמידי ב"ש הוא וכנודע א"כ י"ל ג"כ דכב"ש ס"ל דאין שאלה בשבועה וא"כ אין עוד ראי' לומר דס"ל לר"א דיש שאלה בנזירות