אתוון דאורייתא כו

בנתיים ומשני דכי קמכפר יוה"כ אאיסורא אבל אממונא לא מכפר עכ"ל הגמ' ומוכח להדיא דאיסור מעילה רק מטעם ממון הוא ומתורת גזל וע"כ אין יוה"כ מכפר עליו כמו שאין מכפר על גזל הדיוט והנה ז"פ בוודאי דשייך דין ממון גבי גבוה שהרי מצינו תשלומי קרן לבד ג"כ גבי גבוה וכל תשלומי קרן לבד אינם רק מדין ממון וכמובן דרק כשחייב גם חומש ואשם הוא דהוי לכפרה משא"כ בקרן לבד פשיטא דרק בתורת תשלומין הוא ודבר זה שיש בהקדש תשלומי קרן לבד תמצאהו ברמב"ם ה' מעילה פ"א ה"ג ה"ג ) דמועל בהקדש במזיד משלם קרן לבד ואינו מוסיף חומש ולא מביא אשם ועוד שם פ"ז ה"ח המועל בפחות מש"פ בין בזדון ובין בשגגה משלם את הקרן ואינו חייב חומש ולא קרבן עכ"ל ונהי דבהדיוט פטור לגמרי מתשלומין בגוזל פחות מש"פ עכ"ז י"ל שהחמירה תורה בגזל גבוה לחייבו גם על פחות מש"פ וכנ"ל ואכתי שפיר רק בתורת תשלומין הוא ולא מטעם איסור מדחייב רק קרן וכנ"ל אולם מהא דמזיק את ההקדש פטור אפי' מקרן מה"ת וכמבואר בתוס' ב"מ שם דצ"ט ע"ב ד"ה פרט ע"ש וכן כתבו עוד בב"ק ד"ו ע"ב ד"ה שור רעהו) ע"ש מוכח קצת דאין להקדש דין ממון דאל"כ הי' ראוי שיתחייב גם מזיק כמו במזיק ממון הדיוט וע"ע) ברש"י ב"ק שם ד"ו ע"ב ד"ה שור רעתן) דמוכח מדבריו דהא דאין מעילה בקרקעות הוי ג"כ אפי' לענין קרן ע"ש ואעפ"י שהקרקע גופה הרי קדושה שפיר והיא של גבוה וע"כ מוכח גם מזה דאין להקדש דין מעון דאל"כ הי' ראוי שיתחייב כמו בגוזל קרקע הדיוט וע"ע בש"ס ב"מ דפ"ז ע"ב דדריש רעך דכתי' גבי פועל האוכל משרה בעה"ב למעט שאין פועל אוכל בעבדו בשדה הקדש ע"ש ומוכח מזה דאיסור הקדש רק מטעם דין ממון הוא וע"כ ה"א דכיון דפועל אוכל בשל הדיוט וא"כ אין באכילתו עבירה מפאת גזל ודין ממון ה"נ יאכל בשל הקדש וע"כ אצטריך קרא למעוטי דאי אמרת דאיסור מעילה ענין איסור הוא מפאת בזיון הקדושה ולא מטעם גזל א"כ מאי ה"א למיטעי שיאכל פועל בשל הקדש אטו משום דאין בו דין ממון בהדיוט אישתרי ג"כ אכילתו כשיש בה איסור עצמותי אתמהא וע"ש בתוד"ה רעך שכ' דס"ד כי היכי דשרי רחמנא איסור גזל שאוכל משל חבירו ה"נ ה"א דשרי בשל הקדש עכ"ל ולא אוכל להכריע מדבריהם ז"ל אם כוונתם דה"א דהואיל ושרי איסור גזל דהדיוט ה"נ שרי איסור הקדש לפי שגם איסור הקדש רק מפאת גזל הוא אלא שהוא גזל החמור יותר או כוונתם דהקדש איסור עצמותי היא ועכ"ז ה"א דלישתרי ודע דאי כוונתם ז"ל דה"א דהואיל ואישתרי איסור גזל אישתרי נמי איסור הקדש אף שאיסור אחר הוא אז ההכרח לומר דמה שפועל אוכל בשעת גמר מלאכה גזל הוא אלא שגזל זה התירתו תורה דאי נימא דבשריותא דאכילת פועל גילה הכתוב שאיננו גזל כלל שוב לא שייכא סברא דהואיל ואישתרי וכו' וכמובן כיון דאיננו גזל כלל ואילו הקדש הרי איתי' ודו"ק ואין זה רחוק לומר שקרוי גזל ואעפ"כ התירתו תורה דה"נ סד"א מה"ת לחומרא לדעת הרבה מראשונים ז"ל ואילו ספק גזל מבואר בכל האחרונים דהתירו תורה בקרא דמי בעל דברים יגש אליהם יגיש ראי' אליהם דגילה קרא דהמע"ה ושספק לקולא וע' בש"ס סנהדרין דנ"ז ע"א) על הגזל גנב וגזל וכן יפת תואר וכן כיוצא בהן עכו"ם בעכו"ם אסור וכו' ופריך כיוצא בו דגזל מאי היא א"ר אסא בר יעקב לא נצרכא אלא לפועל בכרם ופריך פועל בכרם אימת אי בשעת גמר מלאכה היתירא הוא אי לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעליא הוא וכו' עכ"ל הגמ' הצריך לענינינו ומוכח מזה דפועל בשעת גמר מלאכה לאו גזל הוא כלל וע"כ קשיא לי' דאיך קראתו הבריתא כיוצא בו דגזל אולם לפירש"י שם ד"ה היתירא הוא אין ראי' עש"ה ואדרבה י"ל דמדאמר הגמ' היתירא הוא ולא קאמר אי בשעת גמר מלאכה לאו גזל הוא מוכח דגזל הוא אלא שהתירתו תורה והנה אשוב לענינינו ואומר דמש"ס בבא בתרא דפ"ח ע"ב) דקאמר קשה גזל הדיוט מגזל גבוה שזה הקדים חטא למעילה וזה הקדים מעילה לחטא ע"ש מוכח ג"כ דאיסור מעילה מטעם גזל הוא שהרי נקרא גזל גבוה וכלשון הגמ' בבא בתרא הנ"ל נמצא עוד (בברכות דל"ה ע"א דכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה ולכנס"י וכו' ע"ש וזה לפי האמור שם (בברכות דל"ה ע"א דכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל דהכל הוי כקדשי שמים לפני הברכה משום שנא' לד' הארץ ומלואה ע"ש וע"כ כמו שנקרא מעילה נקרא ג"כ גזל גבוה וכש"ס ב"ב הנ"ל והנה אי נימא דאיסור הקדש מטעם גזל הוא ראוי שיהי' נוהג איסור הקדש גם בעכו"ם שהרי גזל הוא אחא וושדוו ויאוות ב"כ ואם כן הוא יש להביא ראי' גם מזה דאין איסור הקדש מטעם גזל דאל"כ תיקשי מש"ס פסחים דע"ג ע"א דפריך דהשוחט חטאת בשבת בחוץ לעכו"ם מאי תיקן ומשני תיקן להוציא מידי אמ"ה ופירש"י מידי אמ"ה לב"נ ע"ש ואמאי הא גם לב"נ לא תיקן שעדיין אסור לו משום הקדש שהרי אעפ"י שנשחט בחוץ עכ"ז עדיין הקדש הוא ונוהג בו איסור הקדש וכמבואר ברש"י קידושין דנ"ז ע"ב ד"ה מה שלי' בשלך אסור ועל כרחך דאיסור הקדש לאו משום גזל הוא רק איסור גרידא משום בזיון הקדושה וע"כ שפיר אינו נוהג בעכו"ם וראיתי להעתיק פה מה שכתבתי בחידושי בסוגי' דלאו הניתק לעשה באות מ"ט שם וז"ל באות י"א (מקונטרוס הנ"ל) נסתפקתי לפי מאי דאמרי' דלא אתי חד עשה ומנתק תרי לאוי והיינו משום דחמירי יותר מחד לאו אם גם בעובר לאו הניתק לעשה ורק שבמעשה זאת עבר עוד עבירה אחרת אשר איננה ניתק לעשה וא"כ עתה מעשהו הוא מעשה אסורה וחמורה יותר אי אמרי' בכה"ג דגם הלאו דניתק שבו אינו נתקן עוד בקיום העשה או לא ע"ש ולכאורה יש לפשוט הספק הזה מהא דאמרי' במכות די"ז ע"ב דזר האוכל מן העולה לפני זריקה לוקה חמש ע"ש ואי נימא דבכה"ג לא אמרי' ניתק וכו' א"כ ראוי שילקה עוד אחת משום לאו דלא תגזול דמה לי גזל הדיוט מה לי גזל גבוה דאע"ג דגזל הוא לאו הניתק לעשה דהשבה ובהקדש יש ג"כ השבה וחיוב תשלומין אפי' במזיד וכמבואר ברמב"ם ה' מעילה פ"א ה"ג עכ"ז בנידון דמכות הנ"ל דעבר עוד עבירות באכילה זאת זולת איסור הגזל א"כ גם האיסור גזל שבו הרי איננו נתקן עוד בקיום העשה אולם לפמ"ש באות מ"ב (מקונטרוס הנ"ל) לחלק בין ניתק דהשבה לשארי ניתקים ע"ש אין ראי' ועי"ל דכאן איירי באכל כזית שאינו ש"פ ועוי"ל דכאן מיד דאגבהי' עבר אאיסור גזל ועדיין לא הי' שום עביר' זולת הגזל וא"כ מיד נפטר ממלקות משום דעומד להתקן בקיום העשה ובמה שאכל אח"כ לא יוכל להתחייב אגזל כיון דאיסור גזל עבר מכבר אולם י"ל דבשעת אכילה הוא גוזל מחדש וכו' עכ"ל בחידושי השייך לענינינו ואולם לפי דרכנו פה קושי' מעיקרא ליתא דאיסור מעילה בעולה דלוקה עלי' והיא אחת מה' המלקיות ע"ש במכות הלא היא היא באמת איסור הגזל וממ"נ הקושי' הנ"ל לק"מ דאי יש להקדש דין ממון א"כ ניתן להאמר שהאיסור מעילה היא היא האיסור גזל וכנ"ל ואי אין להקדש דין ממון א"כ לא שייך בי' איסור גזל כלל וז"פ תדע דלא. אישתמיט שום אדם לומר שיהי' במעילה ב' מלקיות אחת