אתוון דאורייתא יב

דלדעת רש"י דזבחים הנ"ל יש ליישב ג"כ הך דהמורה קתני שאם הית' אכילה מועטת אוכלין עמה חולין וכו' די"ל הכוונה שאכלו אותה בלילה עם חולין וכו' דבלילה שפיר שרי להכניס חולין מדשרי לשחוט וכנ"ל וז"פ

ואולם אי קשיא לי הא קשיא לי לפמ"ש בסברת . רש"י הנ"ל דבלילה נחשב ריחוק מקום לענין זביחה וכנ"ל א"כ ראוי שהשוחט קדשים בלילה בפנים יתחייב משום שוחט בחוץ כיון דחשיב כשוחט בריחוק מקום ותו דאפי' לפי הטעם השני הנ"ל דכיון דאין אז זמן שחיטת קדשים ע"כ לא חשיבא השחיטת חולין בזיון עכ"ז קשה שהרי ר' יוחנן הוא האומר בסוגי' דקידושין בשם ר"מ דטעם איסור שחיטת חב"ע הוא משום דמה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור וכבר כתבתי דלפי הטעם הזה איסור שחיטת חב"ע ואיסור שחיטה בחוץ תמיד עומדים זה מול זה ומה שהוא שלך לענין שחיטה בחוץ אינו שלי לענין שחיטת חב"ע וכן להיפוך וא"כ גם בזמן נמי ראוי לומר כן וגם בלילה כיון דנחשב המקדש שלי לענין שאין בו איסור שחיטה בחוץ שוב הרי אינו שלך ואסור לשחוט בו חולין וכמובן וא"כ כיון דר' יוחנן הוא הבעל המאמר בסוגי' דזבחים הנ"ל א"כ קשה מדר"י אדר"י וכמובן

והנה לולי דברי רש"י ז"ל הנ"ל הי' אפשר לענ"ד לפרש סוגי' דזבחים הנ"ל לפי מאי דאמרי' ביומא דס"ד ע"א בשעיר המשתלח דדחייתו לצוק זו היא שחיטתו ואם שחטו אמו בו ביום אזי אסור לדחותו לצוק דהוי כשוחט או"ב ביום אחד וע' בזבחים ד"ע ע"ב דאמרי' ג"כ בעגלה ערופה דעריפתה זו היא שחיטתה וע"ע בחולין די"ז, ע"א) דנחירה במדבר זו היא שחיטתו ועוד (שם דכ"ז ע"ב) דלמ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת נחירתו זו היא שחיטתו ולפי"ז י"ל בפשיטות דה"ה בעוף קדשים בפנים מליקתו זו היא שחיטתו ומעתה נלענ"ד דכשנתנה תורה מצוות שחיטה חילקה אותה דבחולין תהי' מן הצואר ובסכין ובעוף קדשים בפנים תהי' השחיטה ביד ומן העורף ובמדבר תהי' השחיטה בנחירה ובעגלה בעריפה ובשעיר ע"י דחי' לצוק ולפי"ז נראה דכמו דבשוחט חולין מן העורף איננו שחיטה כלל כמו כן בשחט עוף קדשים בפנים מן הצואר אין לו שם שחיטה כלל רק התזת ראש בעלמא דשחיטה שלו הרי היא המליקה רק דכ"ז שהוא בחוץ שאם רוצה לשחטו איננו עומד עוד למליקה שצריך עדיין הבאה בפנים תחלה ע"כ שפיר נקרא שחיטה ומה שהוא בחוץ איננו עוקר ממנו השם שחיטה כיון דהמעשה היא מעשה השחיטה אלא שיש בה פסול מפאת שאיננה במקום הראוי משא"כ בשחטו בפנים דבפנים מליקתו זו היא שחיטתו ע"כ הוי בשחיטה כלא נשחט כלל ומיקטל קטלי' וע"כ לא שייך לומר לא תהא פחותה משוחט בחוץ והעלה בחוץ דז"א דשוחט בחוץ הרי נשחט שפיר אלא שהיא שחיטה פסולה משא"כ בשוחט בפנים דמיקטל קטלי' ולא נשחט כלל וכנ"ל אבל בבהמה דמעשה השחיטה אחת היא בה בחולין וקדשים רק דקדשים מקומם בפנים וזמנם ביום וחולין מקומם בחוץ וזמנם תמיד ע"כ כמו דבחוץ הוי שחיטה אעפ"י שצריכה להיות בפנים לפי שמעשהו היא מעשה השחיטה באמת רק שלא נעשית במקומה הראוי ה"נ בנשחטה בלילה בפנים הרי מעשהו מעשה השחיטה באמת אלא שלא נעשית בזמנה הראוי דהית' צריכה להעשות ביום ושייך שפיר לומר דלא תהא פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ אבל בעוף לא שייך לומר כן דבחוץ הרי היא שחיטה אלא שהיא שחיטה פסולה משא"כ בפנים דלא חשיבא שחיטה כלל ורק המליקה היא השחיטה וכנ"ל ודו"ק טבהי ודע דיש לעיין בהא דאמר ר' יוחנן השוחט בהמה בלילה וכו' דמדוע נקט בהמה ולא אמר השוחט עוף בלילה בפנים וכו' דהא בעוף הוי רבותא טפי דאית בי' תרי פסולים האחד מפאת שעוף מצוותו במליקה והשני מפאת שהיא לילה משא"כ בבהמה שיש רק פסול אחד מכח לילה וזה קשה לכאורה בין לפירש"י ז"ל ובין לפירושינו דלפירש"י ז"ל דשייכות השחיטה בחולין גורם שיקרא שחיטה בקדשים א"כ כיון דבלילה מותר לשחוט עוף חולין בפנים כמו בהמה דשרי לרש"י ז"ל דאין שום סברא לחלק ביניהם א"כ שפיר שחיטת עוף קדשים אז בפנים שם שחיטה עלה דא"ל דשאני עוף דכיון דאית בי' תרי פסולים ע"כ הוי כמיקטל קטלי' דזה אינו סברא כלל דסוף סוף כיון דשחיטה היא בחולין א"כ גם בקדשים שם שחיטה עלה אלא שהיא שחיטה פסולה מתרי פסולים ודו"ק ואין לומר עוד דבעוף אינו נחשב שחיטה מצד שייכות השחיטה בחולין כיון דלא שייכא גם ביום משא"כ בבהמה דשייכא תמיד בפנים בלילה בחולין וביום בקדשים דגם זה אינו סברא כלל דסוף סוף כיון דשחט בלילה הוי עתה שפיר שם שחיטה עלה כיון שאם הי' שוחט חולין אז הוי שחיטה וכמובן והנה גם לפירושינו יוקשה כן דכמו דבחוץ דאינה עומדת שם למליקה הוי שחיטתה שחיטה ה"נ בפנים בלילה דאינה עומדת אז למליקה ראוי שיוחשב אז שחיטתה שחיטה וא"כ שפיר הוי מצי ר"י למינקט השוחט עוף בלילה וכו' אולם י"ל דאע"ג דבחוץ אינו נחשב לעומד למליקה לפי שמחוסר מעשה הבאה לפנים אעפ"כ בפנים נחשב גם בלילה לעומד למליקה כיון דמחוסר אך זמן דיום ואפי' למ"ד דלילה חשיב מחוסר זמן עכ"ז מחוסר זמן הרי איננו חסרון כל כך כמחוסר מעשה דזמן ממילא קאתיא ואע"ג דבידו להביאה לפנים וכל שבידו הא לאו כמחוסר מעשה דמי כמבואר( בקידושין דס"ב ע"א) עכ"ז גרע הוא ממחוסר זמן אלא שאיננו חסרון כל כך כמחוסר מעשה שאיננו בידו וכנראה להדיא מתוס' יומא דס"ד ע"א ד"ה התם דחסרון מעשה אף שהיא בידו גרע מחסרון זמן ע"ש אולם בנזיר דס"ד ע"ב ד"ה אמר כתבו) דמחוסר מעשה כשהיא בידו קיל ממחוסר זמן ע"ש ומצאתי שדבר זה הש"ס עצמו צידד בו לכאן ולכאן והוא(ביבמות ד"ע ע"ב) דיליף מג"ש דנאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה מה פסח ערל אסור בו אף תרומה וכו' ופריך ונילף מג"ש זאת שיהי' גם אונן אסור בתרומה כמו שאסור בפסח ומשני אמר קרא וכל זר לא יאכל קודש זרות אמרתי לך ולא אנינות ופריך אדרבה נימא ולא ערלות ומשני הא כתי' תושב ושכיר ופריך ומה ראית ומשני מסתברא ערלות ה"ל לרבויי שכן מחוסר מעשה ופריך אדרבה אנינות ה"ל לרבויי שכן אין בידו לתקן את עצמו וכו' עכ"ל הגמ' הרי שהש"ס עצמו מסופק בזה דערל שמחוסר מעשה המילה אלא שבידו למול עצמו ואונן שאין בידו בתוך יום אנינותו שלא להיות אונן אלא שהוא רק מחוסר זמן לא מחוסר מעשה הי מינייהו גרע ערל או אונן ועכ"פ בדעת ר' יוחנן דזבחים הנ"ל שפיר י"ל דס"ל דמחוסר מעשה גרע וע"כ שפיר לא נקט עוף וכנ"ל אולם כ"ז יתכן רק לפירושינו משא"כ לפירש"י ז"ל שפיר קשה וכנ"ל וא"כ לכאורה יש גם מזה ראי' לפירושינו הנ"ל אמנם מה שצידדתי למעלה לומר לדעת רש"י דשחיטת עוף בלילה בפנים הואיל ויש בה תרי פסולים האחד מפאת שמצוותו במליקה והב' מפאת לילה ע"כ שפיר לא חשיב שחיטה כלל אף ששייכא שחיטה בעוף חולין בלילה בפנים בכשרות ואיכו דומה לשוחט בהמה בלילה בפנים דיש בו רק פסול אחד מפאת לילה ע"כ שפיר שייכות השחיטה בחולין בכשרות שמועיל שיקרא שחיטה בקדשים אם שהסברא