אתוון דאורייתא יא

חולין וכו' והכוונה אלשכות הנ"ל וכנ"ל אולם בזבחים דע"ז ע"א) פריך הש"ס ג"כ דפריק להו היכא וכו' וכסוגי' דמנחות הנ"ל ושם בזבחים קאי אליבא דר' שמעון ע"ש ור"ש הא איהו מרא דהך סברא דדרשי' טעמא דקרא ואעפ"כ לא משני הש"ס דפריק לי' בלשכות הנ"ל אולם באמת קושי' הנ"ל בפשיטות לק"מ דהש"ס קמשני שפיר עדיפא מיני' לקושטא דמותר לפדותו בכולי' עזרה מטעמא דחולין ממילא הויין וא"ל לפדותו ולאכלו דווקא בלשכות הנ"ל וז"פ

ודע דסברתינו הנ"ל דשחיטת חולין במקום המיוחד לשחיטת קדשים חשיב בזיון לקדשים לכאורה יש לה סתירה מש"ס זבחים דנ"ה ע"א דקאמר דשחיטת קדשים קלים כשירה בצפון מק"ו דמה קדשי קדשים שלא תוכשרו בכל הרוחות הוכשרו בצפון קק"ל שהוכשרו בכל הרוחות אינו דין שהוכשרו בצפון ע"ש ואי איתא הא יש סברא להיפוך לאסור ולומר דהואיל וק"ק קדושתם עדיפא מקק"ל ע"כ הוי בזיון לק"ק אם נשחטים קק"ל הפחותים מהם במקום המיוחד לשחיטת ק"ק וכמו שמטעם הנ"ל שחיטת חולין אסורה בעזרה המיוחדת לשחיטת כל קדשים וע"ע בזבחים דנ"ח ע"א דתנן ק"ק ששחטן בראש המזבח ר' יוסי מכשיר כאילו נשחט בצפון ר' יוסי בר' יהודה אומר מחצי המזבח ולדרום כדרום מחצי המזבח ולצפון כצפון ע"כ וקאמר התם בגמ' דשניהם מקרא אחד דרשו דכתי' וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך דר"י סבר כולו לעולה וכולו לשלמים וריב"י סבר חציו לעולה וחציו לשלמים דאי ס"ד כולו לעולה כשר השתא כולו לעולה כשר כולו לשלמים מיבעי' עכ"ל הגמ' ואי איתא מה זה הפשיטות הא יש סברא להיפוך ג"כ דכיון דמדריגת המקום נעלה וכולו כשר לעולה שהיא ק"ק ע"כ היא בזיון אם ישחוט שם קק"ל וע"ע במנחות ד"ג ע"א דפריך (לר"ש דס"ל התם דמחשבה פועלת בקדשים רק אם אין ניכר ממעשהו היפוך מחשבתו) דק"ק ששחטן בצפון לשם קק"ל לירצו דמעשיהן מוכיחין עליהן דק"ק נינהו דאי קק"ל הן בדרום הוי עביד להו ומשני אימר דאמר רחמנא אף בדרום בדרום ולא בצפון מי אמר הא תנן קק"ל שחיטתן בכל מקום בעזרה עכ"ל הגמ' ותמוה טובא דאיזה סברא היתה להמקשן לאסור שחיטת קק"ל בצפון והתוס' שם ד"ה דאי הסבירו דדעתו) הי' דאסור לשחוט קק"ל בצפון כדי שלא יבואו לטעות שהם ק"ק ע"ש אולם לפמ"ש י"ל דזהו באמת טעמא דמקשן דס"ל דאסור לשחוט קק"ל הפחותה במדריגה בצפון מפאת שהוא בזיון לק"ק הנעלים מהם הנשחטים רק במקום ההוא וכנ"ל ובאתי רק להעיר והנה לפי האמת דשחיטת קק"ל כשירה בכ"מ בעזרה עכ"ז אין מזה סתירה לסברתינו דשחיטת חב"ע הוי איסורו משום בזיון הקדשים די"ל דחולין שאינם קדושים כלל שפיר הוי שחיטתם במקום המיוחד לקדשים בזיון לקדשים ולא כן בק"ק וקק"ל דגם הקק"ל יש בם קדושה ע"כ לא הוי שחיטתם בצפון בזיון לק"ק וז"פ

עוד אני חוזר להביא ראי' דשרי לשחוט חולין בלשכות הבנויות בחול וכו' וזה ממה שמצאתי דבר חידוש בענין חב"ע ברש"י זבחים דפ"ה ע"א וזה עניינו דבזבחים שם דפ"ד ע"ב גרסי' א"ר יוחנן השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ חייב לא תהא פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ (פי' דשוחט בהמה בלילה בפנים והעלה אח"כ בחוץ חייב משום מעלה בחוץ ואפי' לר' יהודה דס"ל דנשחטה בלילה אם עלתה תרד וא"כ אינה מתקבלת בפנים וראוי שיופזור אהעלאת חוץ עכ"ז לא תהא פחותה משוחט בחוץ דג"כ אין מתקבלת עוד בפנים ואעפ"כ אם העלה אח"כ בחוץ חייב גם על ההעלאה) מתיב ר' חייא בר אבין (מהא דתנן) השוחט עוף בפנים ומעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב (גם על ההעלאה) ואמאי נימא לא תהא פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ תיובתא ואיבע"א שחיטת עוף בפנים מיקטל קטלי' ע"כ וברש"י ד"ה מיקטל קטלי' כ' וז"ל לא שייכא שחיטה בפנים כלל בין בחולין ובין בקדשים (ר"ל דבעוף לא שייכא שחיטה בפנים כלל לא בחולין משום חב"ע ולא בקדשים שהרי עוף קדשים טעון מליקה ולא שחיטה) אבל שחיטת לילה (ר"ל בבהמה) שחיטה היא בחולין הילכך בקדשים שחיטה פסולה היא קרוי' (ר"ל דלא הוי כמיקטל קטלי' ואינו נשחט כלל רק הוי שפיר שחיטה אלא ששחיטה פסולה היא) עכ"ל ולכאורה אין שום תבנה לדבריו דכמו דבעוף לא שייכא שחיטה בפנים כלל לא בחולין משום חב"ע ולא בקדשים דעוף קדשים טעון מליקה ה"נ שחיטת לילה לא שייכא בפנים כלל לא בחולין מצד חב"ע ולא בקדשים מצד לילה שהרי שחיטת קדשים זמנן רק ביום ואי דשייכא שחיטת לילה בחולין בחוץ ה"נ יש שחיטת עוף בחולין בחוץ ועל כרחך צ"ל בכוונתו דס"ל דבלילה ליכא איסור שחיטת חב"ע וע"כ שחיטת לילה בבהמה בפנים שפיר חשיבא שחיטה הואיל ואפשר לשחוט אז בהמת חולין בפנים משא"כ שחיטת עוף בפנים ביום דא"א לשחוט אז בפנים לא עוף חולין ולא עוף קדשים ע"כ לא חשיבא שחיטה כלל והוי כמיקטל קטלי' והכוונה הזאת כמעט מפורשת היא בדבריו במה שכ' אבל שחיטת לילה שחיטה היא בחולין' שהרי בפנים איירי וכמו שהתחיל בדבריו לא שייכא שחיטה בפנים כלל כו' ועל זה כ' ששחיטת לילה היא שחיטה בחולין א"כ מפורש דס"ל דבלילה מותר לשחוט חב"ע וכזה ראה וחדש ונלענ"ד בטעמו עפמ"ש התוס' ישינים יומא דכ"ט ע"ב ד"ה ניהדרי' וז"ל ועוד אפי' נתקדשה (המנחה בכלי) מבעוד יום חשיבא מיהא בלילה כמנחה בכלי חול הואיל ואינה ראוי' להתקדש בלילה עכ"ל ונראה כוונתו דכיון דאין בכח הכלי שרת לקדש בלילה ע"כ נחשב אז ככלי חול והמנחה המונחת בו כמונחת בכלי חול ואם שי"ל בכוונתו באופנים אחרים עכ"ז גם כדברינו הנ"ל י"ל ואכ"מ לדבר בזה ולפי"ז נראה דכוונת רש"י הוא ג"כ עד"ז דכיון דאיסור שחיטת חב"ע נלמד בקידושין דנ"ז ע"ב מוכי ירחק ממך המקום וזבחת וגו' בריחוק מקום אתה זובח ואי אתה זובח בקירוב מקום וע"כ ס"ל לרש"י ז"ל דכיון דאין זמן שחיטת קדשים בלילה במקדש ע"כ לא חשיב אז המקדש מקום לענין שחיטה והוי כנשחט בריחוק מקום וכמו במנחה דכיון דאין הכלי שרת ראוי לקדש בלילה ע"כ הוי המנחה המונחת בו כמונחת בכלי חול. וי"ל עוד בטעמו של רש"י בפשיטות טפי לפמ"ש למעלה דטעם איסור שחיטת חב"ע הוא רק לפי שהוא בזיון לקדשים אם חולין נשחטים במקום המיוחד לשחיטת קדשים וע"כ ס"ל לרש"י ז"ל דחשיב בזיון רק אם נשחטים החולין בזמן הראוי לשחיטת קדשים משא"כ בלילה דאין קדשים נשחטים אז ע"כ אין השחיטת חולין בזיון לקדשים בזמן ההוא ואיך שיהי' בטעמו של רש"י ז"ל עכ"פ יש לנו ראי' מדבריו למה שכתבתי דבלשכות הבנויות בחול וכו' דפסילי לשחיטת קדשים שרי לשחוט בם חולין דהא בלילה נמי הרי קדושת המקדש על המקדש לענין אכילת ק"ק ואיסור כניסת טמאים וכמה עבודות שעושין בלילה ועל כרחך דאיסור שחיטת חב"ע איננו תלוי בקדושת המקדש לשארי דברים ורק בקדושת המקדש לענין שחיטת קדשים הוא תלוי וע"כ בלילה דאינו ראוי לשחיטת קדשים שרי לשחוט בו חולין וא"כ ה"ה בלשכות הנ"ל דפסילי לשחיטת קדשים שפיר שרי לשחוט בם חולין אע"ג דהוי כעזרה לענין אכילת קדשי קדשים ודע