עצי ברושים פד

הא דמעיקרא לא משום שלא היה שם מים כ"כ שתוכל להתכסות כל גופה כאחת. אבל באמת נראה דכוונת ר"ת הוא דאי משום זה היו יכולין לטבול ולגנדר כביניתא ולמאי צריך לזה נחל שוטף אלא וודאי משום דשם היה קטפרס וקטפרס אינו חיבור וליכא מ' סאה וממילא מוכח דגם במעין צריך מ' סאה. שוב אחרי כותבי זה עיינתי בשלטי הגבורים על המרדכי בשבת בפ' במה אשה וראיתי שהעתיק שם תשובת רבינו משולם שכתב לרשב"ם ולר"ת. ומה שהשיב רבינו תם לרבינו משולם. שרבינו משולם כתב שמקשה אחד הקשה דמ"ש בזב כתיב ורחץ בשרו במים חיים ולא כתיב כל וגבי טבילת בע"ק כתיב ורחץ כל בשרו. ותירצו ע"ז רבינו משולם וחביריו עפ"י דברי המשנה דמעין מטהר בכ"ש והמקוה במ' סאה ופי' רב יהודאי גאון ז"ל דמגנדר כביניתא נמי שפיר דמי והיינו במעין דמטהר בכ"ש ובכ"ש א"א לטבול כל גופו בבת אחת וע"כ ס"ל דמותר לטבול לחצאין. ולזה כיון הבה"ג במש"כ דמגנדר כביניתא והיינו שיכול לטבול אברים אברים בזה אחר זה אבל במקוה בעינן שיטבול בבת אחת כל גופו ולפיכך בעינן מ' סאה שבשיעור זה יכול לטבול כל גופו בבת אחת וילפינן זה מדכתיב גבי טבילת בע"ק את כל בשרו משמע שצריך שיטבול כל גופו בבת אחת וזה א"א רק במ' סאה אבל בזב דבעי מים חיים לא כתיב כל בשרו ומשמע דסגי שיטבול אברים אברים ולפיכך ילפינן מיניה דסגי בכ"ש דלטבילת אברים סגי בכל שהוא כן השיב רבינו משולם להרשב"ם ור"ת ואכן ר"ת ז"ל השיב לו כי טעות גדולה טעה הוא וכל בני ישיבתו להתיר טבילת חצאים ולזה כוון הבה"ג במש"כ דמגנדר כביניתא שפיר דמי ומיירי במעין דמטהר בכ"ש. דזה טעות שאפילו תינוקות של בית רבן לא יטעו בו. וישוב הפסוקים תירץ ר"ת בדרך אחר. ומ"ש מבה"ג טעו בפשט דברי בה"ג דהלא הבה"ג מיירי התם במקוה ואעפ"כ מחיר לטבול כמגנדר כביניתא אלא הדבר פשוט דבה"ג מתיר לטבול ע"י פשוט ידים ורגלים דמיירי התם במקוה שיש בה מ' סאה אך שמימיה מרודדין וא"א לטבול בה כשהוא עומד יכול לטבול בפשוט ידים ורגלים ובא להוציא מד' רב יוסף דאמר דנדה צריכה לישב עד צוארה במים והך ישיבה ר"ל עמידה דצריך שיהא המים גבוהין כ"כ עד שיהיו עד צוארה במים שתהא יכולה לטבול בעמידה ולא תצטרך לשחות כ"כ. ולזה כתב הבה"ג דלא קיי"ל כרב יוסף וכמו דאמרינן בש"ס ולית הילכתא כותיה. והיוצא לנו משם דר"ת מפרש לד' רב יוסף דס"ל דטבילה בעינן דווקא בעמידה. ולפי מה דמסיים הש"ס דלית הילכתא כוותי' היינו דמותר אפילו בפישוט ידים ורגלים. ועפ"ז חוזר ראיית ר"ת לדוכתיה דלפי מה דמסיק דלית הילכתא כוותיה קשה דלמה מעיקרא לא ולמה בעינן שיהיה כנחל שוטף דאף אם אינו כנחל שוטף יכול לטבול שיהיה כל גופו יתכסה בבת אחת והיינו שיטבול בפישוט ידים ורגלים ולמה מעיקרא לא. וע"כ דלמעין בעינן מ' סאה וקטפרס אינו חיבור וד' ר"ת ז"ל מאירין כשמש בצהרים ונסתלק בזה מה שדחה הגר"א ז"ל לראיית ר"ת ז"ל: ולענין מה שכתבנו לעיל בקוצר דר"ת לא ס"ל כדעת המרדכי בשם ראבי"ה רק כדעת הב"י דנהר לא נחשב כקטפרס נ"ל כעת לבאר יותר דע"כ מוכרח לומר דלא ס"ל כהמרדכי דאם ס"ל כהמרדכי דגם בנהר אין טובלין רק לאחר שירד מ' סאה מים משום דמים העליונים שבראש הנהר מצטרפין עם התחתונים א"כ מאי פסקא דעד שהגיע לפתח ב"ד לא היה בכל שטח המים מ' סאה דאם היה בס"ה מ' סאה עדיין היו יכולין לטבול למטה במקום שכבר עלה שטח המים עד המקום ההוא כשיעור מ' סאה אכן המחוור בזה דר"ת ס"ל דבקטפרס גם למטה אין טובלין וכן תמה הרב"י על המרדכי דהא עיקר ראיית המרדכי דלמטה טובלין הוא מהברייתא דאין דורשין דג' גוממיות בנחל דבין לר"מ ובין ר"י מודים דלמטה טובלין והרי חכמים פליגי אדר"מ ודר"י ומשמע וודאי דהלכה כחכמים ולכן כתב הב"י לתרץ קושית המרדכי דנהר שאני דאף דנמצא בו מקום קטפרס מ"מ כיון דיש מ' סאה קודם שהגיע לקטפרס וגם יש מ' סאה למטה מן הקטפרס שפיר מותר לטבול אף במקום הקטפרס ושוב כתב דאף אם נימא דכל הנהר הולך בשיפוע מתחילתו ועד סופו מ"מ זה לא מקרי קטפרס דקטפרס לא מקרי רק אם הוא שיפוע גדול כמו ביורד מן ההר כ"כ הב"י בס"ס ר"א ונראה דגם ר"ת ז"ל ס"ל הכי ולהכי מעיקרא לא דשם היה קטפרס גמור דיורד מן ההר. אבל כיון שהגיע לפתח ב"ד היה נמשך המים כמו שאר נהרות ונהר לא מקרי קטפרס. ומד' ר"ת הוא סייעתא גדולה לד' הב"י. ושוב ראיתי בתוס' גיטין (דף ט"ז) דמוכח שם להדיא דר"ת ז"ל ס"ל כר"מ ור"י וכדעת המרדכי. אך מ"מ ניחא דברי ר"ת דר"ת ז"ל שם אינו סובר לגמרי כהמרדכי שכ' דהא דמותר לטבול היינו דווקא התם דבאמצעית איכא מקוה שלם אבל כל שצריכין לצרף למ' סאה גם למטה אין טובלין. וא"כ בטל לדעתו תי' המרדכי דהא אין ידוע שיש בנהר מקום שיש בו מ' סאה בלא קטפרס. וע"כ דנצרך לסברת הב"י דבנהר לא מקרי קטפרס כלל ולפ"ז א"ש דברי ר"ת. וגם מדברי ר"ת ז"ל הוא סייעתא לדברי הרב"י דאל"ה ישאר הקושיא על ר"ת ז"ל דהיאך טובלין בנהרות ואף אם קיי"ל כר"י ודו"ק: ואיידי דאיירי בד' המרדכי הנ"ל נימא בה מילתא דלכאורה צריך ביאור דמאי קשיא ליה להמרדכי מנהר דהא כל נהר דינו כמעיין בכל השנה כולה ומעיין מטהר בכ"ש וצ"ל דס"ל כר"ת דלאדם צריך מ' סאה וכיון דקטפרס אינו חיבור הרי ליכא מ' סאה ביחד. וצ"ל לדידיה דהא דתנן דמעין מטהר בזוחלין היינו במעין העומד אך דזוחל למעלה על שפתו אבל יש מ' סאה בתוך המעין שעומדין במקומן והזחילה הוא למעלה ממ' סאה וס"ל דגבי מקוה דאפי' אם זוחל למעלה ממ' סאה ג"כ פסול וכ"ה דעת הר"ש באמת ובכה"ג אמרינן דבמעין כשר. אבל בנהר דכולו זוחל הוא קשיא ליה להראבי"ה דהיאך טובל בו אדם כיון דקטפרס אינו חיבור הרי ליכא מ' סאה ביחד. וקצת יש לתמוה על הרב ב"י במש"כ בריש הסימן ומשמע שאם המים משוכים כגון מעין שהוא זוחל ואין בשום מקום ממנו מ' סאה רק כשתצטרף כל המים שמתחילה ועד סוף הם מ' סאה טובלין בכל מקום ממנו שגוף הנטבל מתכסה בו בין שיהא אדם ובין שיהא כלים לד"ה והביא ראיה מהתוספתא דחרדלית של מי גשמים ע"ש היטיב. ומשמע מדבריו ז"ל דמותר לטבול אפילו למעלה סמוך למוצא המעין באופן שעדיין לא ירדו כשיעור מ' סאה. ולכאורה קשה דהיכי פשיטא ליה כ"כ דנהי לדעתו דכל מעין ונהר המושך לא מקרי קטפרס כיון שאינו משופע כ"כ הדין אמת. אבל לדעת המרדכי דבמעין המושך או נהר ג"כ מקרי קטפרס והלכך אין טובלין בו רק למטה באופן שכבר ירדו מ' סאה עד מקום הטבילה וא"כ היכי כתב בפשיטות שמותר לטבול בכל המעין. וגם על הרב בד"מ אות ו' שהקשה דדבריו שבסוף הסימן הם בהיפך ממש"כ בריש הסימן אינו מובן כלל דהלא אדרבה דבריו שבכאן הוא כמו שמסיק בסוף הסימן דנהר או מעין המושך אינו נחשב כקטפרס ולפיכך מטבילין בו בכ"מ ממנו ודלא כהראבי"ה דאינו מתיר לטבול רק למטה במקום דכבר ירדו שם מ' סאה. והיותר תמוה מה שמסיים דלפי מה שהביא הב"י ראיה לזה מן התוספתא מוכרח הוא כדברי ראבי"ה והלא אדרבה דלפי ראיית הב"י מהתוספתא הוא דלא כהראבי"ה וגם מה דמתרץ ומיהו אפשר לומר דהא דמעין דמצרף היינו דווקא במקום דאינו משופע אינו מובן כלל וצ"ע. ודע עוד דמש"כ הב"י בין אדם ובין כלים. ולכאורה תמוה דלכלים פשיטא דהא לכלים בוודאי לא בעינן מ' סאה במעין. ועוד דמאי נ"מ הא טבילת כלים לא שייך האידנא. ואמנם קושיא חדא מתורצת בחבירתה דר"ל טבילת כלים חדשים הניקח מן העובדי כוכבים דנוהג האידנא וטבילת כלים חדשים צריך מ' סאה וכמש"כ הטור בסי' ק"כ משום דאיתקש לטבילת אדם דכתיב אך במי נדה יתחטא כנ"ל ברור כוונת הב"י. ולענין מש"כ לעיל בענין טבילת חצאין ראיתי לכתוב בכאן מש"כ על גליון הטו"א במס' חגיגה (דף י"א) דהנה הטו"א שם הקשה בד"ה בכמה על הא דכתבו התוס' שם בחגיגה (ד' י"א) דהא דשיערו חכמים שיעור מקוה אמה על אמה ברום שלש אמות משום דסתם קומת אדם בינוני בלא הראש הוי ג' אמות ומצי להרכין את ראשו מן הצד. וכתב על זה הטו"א ומ"מ באדם גדול בקומה לא סגי ליה בהכי דהא בעינן מים שכל גופו עולה בהן ובעינן שיהא במים כשיעור שיעלה כל גופו בהן בבת אחת בלא ראשו. ושוב מקשה על זה דא"כ למה לא חשיב להאי שיעורא גבי ויש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם בפי"ז דכלים משנה י"א ותירץ דלא דמי להתם דהנך דחשיב שם אין להם שיעור לא למעלה ולא למטה אלא הכל לפי גדלו וקטנו. אבל שיעורא דמקוה נהי דאין לו שיעור למעלה מ"מ יש לו שיעור למטה דאפי' לננס צריך אמה על אמה ברום ג' אמות כן תירץ הטו"א שם. וכתבתי על הגליון שם דלפי תירוצו אכתי