עצי ברושים קלא

דישעי' כ"ד ול"ו דהתם משמע דיאירו לעולם רק דבמחנה צדיקים יתוסף אורם של החמה והלבנה יותר ממה שהי' בתחילה ובמחנה שכינה לא יהא ניכר אורם כלל ויתבטל מחשיבותן נגד האור של השכינה: וליישב כל הנ"ל נ"ל בהקדם מה שמצאתי בהקדמה לפרקי דר"א להגאון הרד"ל זצ"ל שהביא בשם הגאון המקובל מו"ה משה חיים לוצאטו זצ"ל בפירושו על האידרא כת"י שהעיר ג"כ על כמה מאמרי חז"ל מה שאמרו בב"ב עולם לאכסדרה הוא דומה וכיון שהגיע חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה מן הרקיע וכן יסדו אנשי כנה"ג בנוסח הכל יודוך הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה דהלא כולנו יודעים שהרקיע מסבב העולם מכל צד והשקיתה של השמש אינה אלא ירידתה למטה ואיך נצייר שנכנסת למעלה מן הרקיע וביאר שם ליישב דברי חז"ל כי אע"פ שהגלגלים והכוכבים הם גשמיים הנה בתוכם מתלבש פנימות מהשרשים בסוד ספירה של העשיה וכל מה שתמצא בדברי חז"ל בענין השמש והכוכבים שאינם עומדים לפי הנראה לעינינו מדבר הכל בפנימיות שלהם עכ"ל בקוצר וכן הביא שם מש"כ הגר"א ז"ל בביאורו לספר יצירה על מה שאמרו חז"ל בש"ס דפסחים ד' צ"ד שהזכרתי לעיל שאמר רבי דנראין דבריהם מדברינו וכו' הגם שבחיצונות הוא כדברי חכמי האומות עכ"ז יש פנימיות בחמה שאינו נראה והפנימיות של החמה בלילה עולה למעלה מן הרקיע ועוד כתב שם שמצא בתוספות הרא"ש למסכת שכ' שכבר עמד ר"ת ז"ל ג"כ על נוסח הכל יודוך שיסדו לומר בוקע חלוני רקיע וכו' והלא חז"ל בעצמם אמרו שנראין דבריהם מדברינו ותירוצו של ר"ת ז"ל נוכל לפרש בשתי אופנים או ע"ד הגאון מו"ה משה חיים לוצאטו או על דרך שכ' הגר"א ז"ל: והנה אף שידוע לכל שאין אנו רשאים לחדש דבר מעצמינו בעניינים כאילו כל זמן דלא נמצא לזה מקור מפורש בתלמוד ובמדרשי חז"ל דמאן סליק לעילא לברר אמיתת הדברים אך אחר שראיתי להגאונים הנ"ל שכתבו שיש לחמה עוד חמה אחרת פנימיות והיא עולה בלילה למעלה מן הרקיע ובוודאי יש להם מקור לזה מספרי חכמת האמת או מסוד ה' ליראיו ולכן עליהם תמכתי יתדותי לתרץ כל הקושיות הנ"ל קצת בדרך אחר ע"פ הקדמה אחת מהש"ס דחגיגה דף י"ב ויש קצת מקום לומר דהגאונים הנ"ל כוונו ג"כ לזה וכמו שאבאר בעז"ה: והוא דהנה בש"ס דחגיגה שם גרסינן אמר ר' אלעזר אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר וימנע מרשעים אורם ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ואין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב ע"ש וכן כתב רש"י בחומש על הפסוק וירא אלהים את האור כי טוב וז"ל אף בזו אנו צריכים לדברי אגדה ראה שאינו כדי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבוא והוא מדברי הש"ס דחגיגה הנ"ל וכ"ה במדרש רבה על הפסוק הנ"ל: ונ"ל דאין הכוונה דגנזו לצדיקים לעוה"ב אבל בעוה"ז אין העולם נהנין מאורם כלל דאין זה סברא סלל שנתבטל המאור הראשון מפעולתו לגמרי דהרי כל עיקר הבריאה של המאורות אינו רק לעוה"ז דאלו לעתיד הרי כתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך וגו' וא"כ לאיזה תכלית ותועלת ברא הקב"ה למאור הראשון [ומה דאמרינן בנדרים ד' ח' דלעתיד לבוא יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה צדיקים מתעדנים בה ורשעים נידונין בה יתבאר בסמוך בעז"ה]: ועוד קשה דאם איתא שהמאור שנברא ביום ראשון אינו עושה פעולתו עכשיו בעוה"ז כלל נמצא דהקב"ה מטיל קנאה במעשה בראשית דכל הגללים הנבראים הם משתמשים ועושין רצון קונם לעולם מיום הבריאה ואילך ואלו מאור הראשון שהוא חביב מאוד ליושבי הארץ הם מקבלים אור מהמאורות שנבראו ביום ראשון שהשמש שברא הקב"ה ביום רביעי הנראית לענינו מקבלת אור מהשמש שנברא ביום ראשון וכן הירח שנראית לנו מהירח שנבראת ביום ראשון [ואפשר שעל זה כוונו הגר"א ז"ל והגאון ר' משה חיים לוצאטו ז"ל שהשמש יש לה מאור פנימיות מה שאינו נראה לנו והיינו שהשמש מקבלת אור מהמאור הראשון שהיא נקראת מאור פנימי היא נתונה באוצר החיים ואף שהם לא כתבו כן רק במאור השמש מ"מ י"ל כן גם במאור הירח וכמו שאבאר לקמן בעז"ה] רק שעצם המאורות הם גנוזים באוצר החיים והיינו דהם נתונים ברקיע השני הנקרא רקיע ואינם נראים כלל ליושבי הארץ והשמש והירח הנראה לעינינו על הארץ עומדים באויר שבין ווילון לרקיע השני ומה דאמר ר"ל בחגיגה ד' י"ב רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין שנאמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וכן איתא במדרש רבה בראשית פרשה ו' היכן גלגל החמה ולבנה נתונים ברקיע השני שנאמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים ור' פנחס בשם ר' אבוה אמר דמקרא מלא הוא בנחמי' אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם היכן הוא כל צבאם נתונים ברקיע שהוא למעלה מן השמים [ור"ל ברקיע השני הנקרא רקיע שהוא למעלה מן השמים הנקרא וילון] וכן מה דאמרינן שם דגלגל חמה יש לה נרתיק שנאמר לשמש שם אוהל בהם ובריכה של מים לפניו בשעה שהוא יוצא הקב"ה מתיש כחו שלא יצא וישרוף את העולם ולע"ל הקב"ה מערטלו מנרתיקו ומלהט בו את הרשעים וכו' וכן אמרינן בנדרים ד' ח' דלעתיד לבוא הקב"ה יוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאין בה והרשעים נדונים בה וכן מה דאיתא בפ"ק ביומא דמפני מה אין קולו של אדם נשמע היום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל החמה שמנסר ברקיע וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכן איתא במדרש שם א"ר יהודה את סבור שהוא שף ברקיע ואינו אלא כמסר הזה שהוא נוסר בעץ ע"ש נ"ל דהכל מיירי במאור הראשון שגנזו הקב"ה לצדיקים לע"ל וזהו גניזתו שהוא נתון ברקיע השני ואינו נראה לנו כלל: אך השמש והירח הנראים לנו הם מקבלים קצת אור מהם ביום שרקיע הראשון הנקרא וילון נכנס שחרית לתוך תיקו וכמו שפירש"י בחגיגה דע"י שוילון נכנס לנרתיקו משו"ה האור נראה וכל היום החמה הפנימיות דהיינו החמה שברא הקב"ה ביום ראשון היא מנסרת את הרקיע השנית שנקראת רקיע מפני שצריכה להקיף את הכדור וע"כ מוכרחת לנסר את הרקיע אבל בלילה החמה והלבנה הפנימיות הם עולים למעלה מן הרקיע ושם ג"כ הם סובבים את כדור הרקיע השני ואינה צריכה לנסר את הרקיע ובעת הבוקר בוקע הקב"ה חלוני הרקיע השניה ומוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה כדי שיהא נאצל מאורם להשמש והירח שלמטה להאיר לעולם כולו וליושביו. [וזמן התחלת הלילה והתחלת הבוקר נחשב הכל על אופק של א"י וכמו שמבואר בספרי התוכנים ועי' בזה היטיב בס' נחמד ונעים בשער השביעי ובספר אור היום להגאון הצדיק מו"ה ארי' ליב ליפקין זצ"ל אב"ד דק"ק קרטינגא]: ואם כוונתי על האמת בזה יש מקום לומר דכל מקום שהוזכר בדברי הנביאים בלשון חמה ולבנה כוונו הכל על המאורות שברא הקב"ה ביום הראשון ולכן נקראת חמה מפני שהיא חמה ביותר ותדע דאמרינן בש"ס דנדרים הנ"ל דלעתיד לבוא הקב"ה יוציא חמה מנרתיקה צדיקים יתעדנו בה והרשעים נידונין בה שנאמר כי היום בא בוער כתנור וגו' ורק עתה שהיא נתונה ברקיע השניה וזהו נרתיק שלה אינה יכולה להזיק לבריות ולזה כוונו חז"ל במה שאמרו שראה הקב"ה שאינו ראוי להשתמש בה בעוה"ז וגנזה לצדיקים לעוה"ב והיינו שהצדיקים יהיו יכולים להנות מאורה בעוה"ב ואדרבה יתעדנו בה: וכן הלבנה הנבראת ביום ראשון נקראת לבנה מפני שהיא לבנה בעצה והיינו שיש לה אור מעצמה ואינה צריכה לקבל אור מהשמש כמו הירח הנראית לפנינו ולכן נקראת לבנה: