עצי ברושים קכט

והיינו דבא ללמד דינהג לעולם אבל לא עתה במדבר וכן בחביתין נ"כ כתיב חק עולם ולמ"ד דחק עולם היינו משל עולם גם כאן יש לפרש כן דלחם הפנים בא משל ציבור דווקא הנלע"ד כתבתי בעז"ה: כ"ד ידידו הדו"ש ומברכו בברכת כהנים שלמה הכהן מו"ץ דפ"ק ווילנא. סימן ס ראיתי להדפיס כאן מש"כ בעז"ה כדין ברכת החמה בעת התחלת המחזור הגדול בשנת ר"ג לחמה. הנה כאשר שהחיינו ה' והגיענו לזמן שנה זו שנת תרנ"ז שהיא תחילת מחזור הגדול ר"ג לחמה שחל בה תקופת ניסן בחמשה ימים לחודש הזה. באורתא דתלת נגהי ארבע [והיינו פונקט 6 דער זייגער- דינשטאג פ' מצורע ד' ניסן פאר נאכט] באותו יום ושעה ורגע שנבראה החמה בששת ימי בראשית ולכן ביום ד' פ' מצורע ה' ניסן בבוקר מחויבין כל הקהל לברך ברכת עושה מעשה בראשית בשם ומלכות - ועיקר זמן הברכה הוא לברך בשעת הנץ דווקא אך נמשך זמנה עד ג' שעות זמניות על היום [וביום ה' ניסן הבע"ל דזמן הנץ אז הוא לערך -30- מינוט אויף שעה- 6 יכולים לברך עד -45- מינוט אויף -9-] ואף אם תהא מכוסה בעבים אך שתהא ניכרת רושם החמה מבין העבים ג"כ יש לברך בשם ומלכות אך אם יהא יום המעונן ולא תראה החמה כלל וכלל אז יברכו בלא שם ומלכות [וכן נראה להדיא מד' שו"ת זרע אמת חא"ח סי' כ"ד והגאון בעל הפמ"א זצ"ל בחלק ב' סי' ל"ח הפריז על המידה וס"ל דיש לברך גם בשם ומלכות דעל אור היום נמי מברכין ולא בעינן ראיית החמה כלל וכלל אך למעשה לא סמך על דעתו ועכ"פ בלא שם ומלכות בוודאי יש לברך ודלא כהחתם סופר סימן נ"ו דיחיד הוא לגבי הגאונים ז"ל הפמ"א והזרע אמת ובפרט כי חשש ברכה לבטלה ליכא בזה כלל] ואם נתאחרו ולא ברכו בזמן הנ"ל מ"מ יכולין לברך בשם ומלכות עד חצות [כ"ה דעת התוס' יו"ט בספרו מלבושי יו"ט על הלבוש וכן הסכים עמו האלי' רבה בסי' רכ"ט. וכן כתב הנו"ב בספרו דגול מרבבה בסי' רכ"ט שכן עשה מעשה בעצמו בשנת תקמ"ה שבירך קרוב לחצות בשם ומלכות וכן העיד בשמו תלמידו הגאון מו"ה אלעזר פלעקלעש זצ"ל בספרו שו"ת תשובה מאהבה ודחו דעת הלבוש והמג"א והפמ"ג בשתי ידים] לפיכך ביום ד' ה' ניסן הבע"ל צריכין כל הקהל להשכים בבוקר קודם הנץ החמה ולילך לאיזה הרים גבוהים אשר מחוץ לעיר כגון בנאוויגאראד או בפאוועלאנקע וכדומה שיוכלו לראות משם את הנץ ואם תתראה החמה או אפילו אם תהא מכוסה בעבים קלושים באופן שלכל הפחות תהא ניכרת רושם החמה מבין העבים יברכו מיד ברכת עושה בראשית ואח"כ יאמרו כל הקהל כפי הסדר שנכתוב להלן: ואמנם אם לא תתראה החמה אז כלל וכלל אזי יחזרו כל הקהל לעיר לקרות ק' ז ולהתפלל אך לא יתפללו רק מנין אחד כדי שיוכלו כל הקהל לחזור תיכף אל המקום אשר עמדו שם בתחילה ולהמתין אולי תתראה החמה בתוך ג' שעות זמניות דהיינו קודם 45 מינוט אויף 9 ואמנם אם יגיע סמוך לזמן הזה ועדיין לא תראה החמה כלל וכלל אזי יברכו כל הקהל הברכה בלא שם ומלכות ויאמרו ג"כ כפי הסדר שנכתוב להלן ואח"כ יחזרו לביתם ואם תחזור ותראה השמש קודם שעה 12 אזי יחזרו כל אחד לברך הברכה בשם ומלכות אף בביתו ביחידות או בשוק כי אז נראה השמש גם ברחוב בהוך העיר ולא יאמרו רק הברכה לבד כי שאר הסדר כבר אמרו בתחילה וסדר אמירת הברכה כך הוא בתחילה יאמרו כל הקהל קפיטיל הללו את ה' מן השמים וכו' עד ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור [ויטו לאחד מהקהל שיהי' לש"ץ שיסיים בסוף וימתינו הכל עד שיסיים הש"ץ עד חק נתן ולא יעבור כדי שיאמרו כל הקהל הברכה כולן כאחת ולא יהא אחד מקדים ואחד מאחר] ואח"כ יאמרו כל הקהל בקול רם ובנעימה קדושה ברוך אתה ד' וכו' עושה מעשה בראשית [והן אמת דהמשנה דברכות (דף נ"ד) ובברייתא (דף נ"ט) גבי ברכת החמה איתא ברוך עושה בראשית וכ"ה הגירסא ברי"ף וברמב"ם פרק י' מה' ברכות הלכה י"ח ברוך עושה בראשית ובבה"ג ובכל ספרי הפוסקים ז"ל ראשונים ואחרונים לאין מספר וכ"ה בשו"ע בסי' רכ"ט ולכן לצאת כל הדעות ראוי ונכון לומר בתחילה ברוך עושה בראשית ואח"כ תיכף ומיד יאמר עושה מעשה בראשית] ומי שירצה לומר קודם הברכה הנני מוכן ומזומן לברך על החמה כמו שצוונו חז"ל בוודאי הרשות בידו וכן ראוי ונכון ואחר הברכה יאמרו כל הקהל קאפיטיל י"ט השמים מספרים עד סוף המזמור ואחר שיסיים הש"ץ המזמור יאמרו מזמור ס"ז למנצח בנגינות ואחר זה מזמור קכ"א שיר למעלות אשא עיני אל ההרים. ואח"כ יאמרו מזמור קל"ו והוא הלל הגדול ויאמרו אותו פסוק בפסוק עד את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כל"ח ועד בכלל. ואח"כ מזמור ק"נ הללו אל בקדשו. ואח"כ יאמרו הפיוט אל אדון על כל המעשים פסוק בפסוק כמו שאומרים בשבת עד שרפים ואופנים וחיות הקודש ויאמרו אותו בקול רם ובנעימה ואח"כ יאמרו תיכף שמך ה' אלקינו יתקדש וזכרך מלכנו יתפאר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת תתברך מושיענו על כל שבח מעשה ידיך ועל מאורי אור שעשית יפארוך סלה. ואח"כ יאמרו מפסוקי התורה בפ' בראשית מיום רביעי ואח"כ בנביאים בירמי' ל"א ל"ה כה אמר ד' נותן שמש לאור יומם וגו' ובישעי' סי' ס' לא יהי' לך השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך וגו' עד בעתה אחישנה. ואח"כ יאמרו הברייתא דברכות נ"ט וזה נוסחה תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה אומר ברוך עושה בראשית ואימת הוי אמר אביי כל תמניא ועשרין שנין והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע. ואח"כ יאמרו מברייתא דפרק שירה שמש אומר שמש ירח עמד זבולה לאור חיצך יהלכו לנוגה ברק חניתך ואומר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ד' עליך זרח. ואח"כ יאמרו עלינו לשבח בכוונה גדולה ואח"ז יאמרו קדש דרבנן וד' יזכנו לברך עוד על החמה בשנת תרפ"ה הבע"ל בירושלים עה"ק אמן: וע"ד שכתבתי לעיל דאם אינה נראית החמה כלל בתוך ג' שעות עדיף טפי לברך לע"ע בלא שם ומלכות ואם תראה אח"כ לאחר ג' שעות עד קודם חצות יוכלו לברך פעם שנית בשם ומלכות הנה מצאתי בשערי תשובה להגאון מוהרא"ז מרגליות זצ"ל שכ' דאין לעשות כן דשמא הלכה כהראב"ד דבכל הברכות שהוזכרו במשנה דברכות בפרק הרואה ובהברייתא דלשם כולהו בלא שם ומלכות הן וא"כ כבר יצא בברכה שבירך בתוך ג' שעות בלא שם ומלכות ושוב כשיברך אח"כ בשם ומלכות יהי' ברכה לבטלה ולכן עדיף טפי שלא יברך כלל בתוך ג' שעות רק ימתין עד חצות אם תראה יברך בשם ומלכות ואם לא תראה יברך בלא שם ומלכות כ"כ בשע"ת שם וכל דבריו ז"ל אלו לא נהירא לי דאם באנו לחוש לדעת יחיד האיך פסק דיש לברך עד חצות בשם ומלכות ולמה לא נחוש לדעת הלבוש והמג"א והפמ"ג דלדעתם הו"ל ברכה לבטל' וע"כ צ"ל כיון דכבר הסכימו האחרוני' שבאו אחריהם לברך לא משגחינן בהו וא"כ כ"ש דא"צ לחוש לדעת הראב"ד ז"ל שדבריו נדחו מכל הראשונים. ועוד דמש"כ דאם לא תראה יברך אז בלא שם ומלכות זה ג"כ אינו נכון דהא אז הוי ס"ס לפטור דשמא הלכה כהלבוש וסייעתו ושמא הלכה כהחת"ס דאם אינה נראה כלל א"צ לברך אפילו בלא שם ומלכות. ולכן כמו שכתבתי כן נראה לי עיקר: ועוד ראיתי לכתוב במה שהעיר בשו"ת משאת בנימין סי' ק"א דהא כל זה דאמר אביי דאימת הוי כל כ"ח שנין וכו' אינו אלא לפי תקופת שמואל דאמר דאין בין תקופה לתקופה אלא ז' שעות ומחצה ושנת החמה הוא שס"ה יום ורביע אבל לפי מה דקיי"ל כתקופת רב אדא תחזור החמה לנקודה הראשונה כמו שהיתה בעת הבריאה בכל תקופת ניסן שבראש המחזור הקטן של י"ט שנים והוה לן לברך ברכה זו בכל י"ט שנים כבר תירץ בעצמו יפה דנהי דבכל י"ט שנים תחזור לנקודה הראשונה אבל אינו חל לעולם באורתא דתלת נגהי ארבע ולפיכך לא שייך לברך אז משא"כ בתקופת שמואל איכא תרתי חדא שהחמה חוזרת על נקודתה בכל תקופות ניסן שבראש המחזור כאשר היה בעת הבריאה ועוד שהתקופה נופלת בתחילת ליל ד' כמו שהיה בעת הבריאה: ומה שיש להקשות דהיכי עבדינן תרתי דסתרי אהדדי דלענין הברכה עבדינן כשמואל ולענין חשבון התקופות ועיבור השנים אנו סומכין על חשבון דרב אדא לאו קושיא היא דהכי נמי לענין חשבון השנים קיי"ל כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ולענין התקופות קיי"ל כר"י דאמר בניסן נברא העולם כ"כ בשו"ת משאת בנימין שם והנה תירץ זה דחוק מאוד דהתם שאני דכבר תירץ ר"ת בתוס' בר"ה (דף כ"ז) דאלו ואלו דברי אלקים חיים הם דבתשרי עלה במחשבה