עטרת מנחם סט

קפא) כ' בס' דברים ערבים ח"ב דף ע"ד במערכת דינוב: הה"ק מהר"ם מרימנוב תמיד התאונן על פרשת הדרכים לאנד שטראסען אשר עשו והתקינו בימים ההם. ואמר. ביז עס איזט ניש גיוועהן קיין לאנדשטראס אז מען איז גיפארין אינטערוועגס האט מען בייא נאכט ניכט גיקענט פארין דען עס איז גיוועהן סכנת הדרכים האט מען בייא נאכט גימיזט איבער נעכטיגין אין דיא גאספעדע האט יעדיר יוד בייא נאכט עוסק בתורה גיוועהן יעדיר מענטש כפי יכולתו. תהלים. שערי ציון. משניות. גמרא. וכדומה. אצינד דיא שטראססען זענין גימאכט פוהרט מען יומם ולילה קומט קיין מאהל נישט אויס צי לערנין אודער איודש ווארט צי זאגען. ועתה אנן מה נענה אבתרי' כי מסילת הברזל ההולך יומם ולילה לא יתן מנוח לשום איש כי כל היום וכל הלילה טרודים על המחיה ועל הכלכלה וד' יחון את שארית עמו ונזכה לגאולה שלימה אמן: וראה עוד אדותיו בס' עשר צחצחות דף ט' ודף נ"ט ע"ב. ובס' עשר קדושות דל"ג ע"ב. ובס' עשר עטרות דף י"ד ע"א

קפב) הנה למש"כ לעיל מאות קכ"ד והלאה נ"ב עיין מש"כ בס' עשר צחצחות דף מ"ד ע"א בשם הרה"ג ר"א אטינגא שי' מדוקלא שכ': בעת מלחמת נאפאליאן הראשון רצה הרבי ר' מענדלי לעשות אותו לגוג ומגוג והשתדל בתפלה שינצח במלחמה כדי שיהי' הגאולה. ואמר כי לדעתו

כ' בצוואת הגה"ק מו"ה נפתלי כ"ץ זצ"ל: שמעתי מנהג הגאון בעל ט"ז שהיה אומר הקידוש של שבת ויו"ט תמיד מתוך הספר. ואמר הטעם מלבד שיש קדושה באותיות ג"כ מהאי טעמא שפעמים שמתארח אצל עם הארץ או שמיסב עמו בבית אחד וע"ה אינו יודע בע"פ הקידוש על נכון וגם יתבייש לומר מתוך הסידור ע"כ היה עושה הוא עצמו כן כדי שיעשה כן הע"ה ולא יתבייש ולפעמים הי' אומר לו עשה כמוני לומר מתוך הסידור ומנהג וותיקין הוא ע"ש

ובשה"ג למרחיד"א השלם בקונט' ש"צ דף קי"ח כ' דהגאון בעל טו"ז ז"ל הי' מפורסם גם לאיש מופת דפעם א' נשתטית בת גביר א' בק"ק לבוב ובקשו מאתו שילך לבקרה ויתפלל בעדה שיהי' לה רפואה. ונעתר לשאלתם. וכספתח הדלת פתחה פיה ואמרה ברוך הבא וחזרה פניה. ושאל אותה מדוע חזרת פניך. השיבה שהרשעים אינם יכולין להסתכל בפני הצדיקים ובשמים קורין אותך רבינו הגאון בעל העו"ז. והשיב לה אם כך אמת הדבר אזי אני גוזר שתתרפא ובזכות אשר תרצתי היום טור פליאה לאמיתה של תורה וכן היה כ"כ בפנקס הקהל דק"ק לבוב עכ"ל

ובדבר הגה"ק רבינו בעל מגלה עמוקות ז"ל עיין מעשה נורא מה שגילה א' מל"ו צדיקים בק"ק קראקא הובא בס' מבשר טוב פ' ואתחנן. ובס' אילנא דחיי פ' ואתלנן ושם בענין רנ"ב אופנים שפי' רבינו המג"ע זי"ע כמנין ר"ב ל"ך על פסוק ואתחנן אל ה'. ובפתיחה בניות ברמה דף ל"א מביא בשם הח"ס ז"ל שראה בכתב עוד כמנין ר"ב ל"ך ממנו שלא נדפס ובמג"ע ואתחנן מביא שחיבר אלף פירושים על א' זעירא של ויקרא ע"ש. ועיין בס' תולדות יוסף דף ד'. ובס' מרגניתא שפירא. ובס' עיה"ל. מקורות חייו: