עטרת מנחם ע

טוב שישפכו דם ישראל ומפריסטיק עד רימנוב ילכו עד ארכבותיהם בדם ישראל כדי שיהי' הקץ לגאולתנו. אמנם הצדיקים מקאזניץ ומלובלין לא הסכימו ע"ז והם התפללו שיפול במלחמה כי ראו בחזיון קדשם כי עדיין לא בא הקץ. ויסופר כי הקיסר נאפוליען התחפש עצמו בתור איש פרטי ונכנס להמגיד מקאזניץ בעברו דרך שם. ובצאתו מן הבית לקח הרבי מקאזניץ את המגילה וקרא אחריו נפול תפול. נאפאליען תפול. והרה"ק מרופשיטץ הי' אז צעיר לימים והתגורר בעיר דוקלא. והוא הסכים ג"כ עם הקדושים מקאזניץ ולובלין. ונסע במכוון להרבי ר' מענדלי להשיבו מדעתו ויבא אליו בערב פסח כי ביום ההוא היתה מלחמה גדולה וחזקה. ועמד אז הר"ר מענדלי והושיט המצות להתנור ובכל פעם הי' אומר עוד חמשה מאות רוסים יפלו וכן היה במלחמה. פתאום נכנס הרה"ק מרופשיטץ ואמר לו רבי. הלא נאפאליען הוא טמא וטמא נדחה לפסח שני. וינס מן הבית. ויצו הר"ר מענדלי להביא אותו לפניו. ולא מצאו אותו כי כבר ברח מן העיר על העגלה אשר היתה מוכנת לו לשוב לביתו עיר דוקלא. אחר חג הפסח נסע הרה"ק מראפשיטץ להרה"ק מקאזניץ לבקשו שיעמוד לימינו לבל יזיק לו תרעומת הרבי ר' מענדלי. והנה המגיד הי' איש חלוש מאד וכל היום היה שוכב במטה ורק בעת בוא הרב מראפשיטץ הלך למקוה. וע"כ מצא הה"ק מראפשיטץ שעת הכושר ושכב עצמו במטה של המגיד. וכאשר שב המגיד מהמקוה רצה לשכוב במטה כדרכו להנפש מעט ואולם הרב מראפשיטץ אמר לו כי לא יניח אותו לשכוב במטה עד שיבטיח לו שלא יזיק לו ההקפדה של הרבי ר' טענדלי. והבטיחו ע"ז ואו יצא מהמטה

קפג) ושמעתי מפי איש נאמן ששמע מפי הגביר ר' מענדיל וויינבערגער ז"ל מפה כי הוא ואביו ה"ר משה פלאנטשער [ה"ר משה היה גיסו של הרה"ק מראפשיטץ. כי היה ג"כ חתן הקצין ר' הירש גאלדהאמער שהובא לעיל אות קנ"ד] היו פ"א אצל הרבי ר' מענדילי מרימנוב ומצאו שם את הרבי מראפשיטץ עם בנו הק' רא"ח מלינסק וישיחו עם הר"ר מענדלי. וכאשר נכנסו הר' מענדיל וו"ב ואביו ר' משה הפסיק הרבי מראפשיטץ מדבורו וכשיצאו א"ל הרבי מרופשיטץ צר לי מאד שהפסקתם אותי מדיבורי עם רבינו כי רצוני הי' לשאול אותו מה יהא בחמשים שנה. ואמר ר' מענדלי וויינבערגער לעת זקנתו כי חמשים שנה אחר המעשה הזה הי' אז מלחמת נאפוליען השני ונראה שכיון הרבי מראפשיטץ ע"ז עכ"ל: וש"ב הרה"ג שי' אבד"ק קלימנטוב הנ"ל כ' אלי: הה"ק מראפשיטץ הי' פ"א על חג הפסח אצל הרה"ק מהר"מ מרימנוב. בער"פ בשעת אפיית המצות מצוה. אמר הר"ר מענדלי להרה"ק מראפשיטץ בזה"ל. אזוי וויא מען שיעבט וועלין מיר אריין שובין קיין ווין. (ואז היה מלחמת נאפאליען הידוע ונודע כי הה"ק מרימנוב הי' מהצד של נאפוליען. היינו שרצה שהוא יכבוש את עיר ווין בירת ממלכת אוסטרייך. ובין הצדיקים הי' דעות שונות אז במלחמה הנ"ל). והשיב לו הה"ק מראפשיטן הלא הוא טמא. וטמא נדחה לפסח שני. ואמר הרבי רמ"מ. שכל מה שהוא עושה. הראפצשיק מקלקל: ומענין המלחמה הנ"ל שמעתי מהרב הגאון ר' צבי ארי' שליט"א הגאבד"ק אפטא. שהרבי מלובלין שלח את הרב ר' שלמה בן הרה"ק ר' יעקב ממאגילניצא בן הרה"ק רר"א