עטרת מנחם סח

מרימנוב. הרבי מלובלין ז"ל: ועיין לעיל אות צ'

קעט) מנהגי הה"ק רמ"מ מרימנוב ואחריו בני ראפשיטץ לומר עלינו ז' פעמים בכל ז' ההקפות להושענא רבה. ולתקוע בשופר. וליפול כורעים כמו ביוה"כ. כמנהג ספרד הקדום בארצות ספרד וישמעאל. והגאון ר' שמעון סופר אבד"ק קראקא הרעיש ע"ז וכ' לש"ב הגאון ר' מאיר הה"צ אדזיקוב ובנו הגה"צ ר' יהושע שליט"א הראה מקומו טהור מספרי' ונתקבל אצלו: בשלש סעודות לשבת אחר נמליכו וניחדו. בזמר יצוה. קמו כולם ואמרו ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד וכן נוהגים בני ראפשיטץ הצדיקים אחריו: אומרים בשם הה"ק מראפשיטץ בשמו. לברך על תפוחי אדמה. קארטופלים. שהכל. כי אין זה חשוב פרי שאין בו חלק הזן להביא דם וחיות. (וכן ראיתי ליד"נ הרב הגאון מ' משה דוד טייטלבוים שליט"א אבד"ק מאדיאר לאפאש בקונט' תהלה למשה בראש ס' ישמח משה על נ"כ דף י"ב שכ' על זקונו הגה"ק בעל ישמח משה שלקח לכרפס תפוחי אדמה ובירך פרי האדמה. אח"ז סיפרו לו ששמעו שהגה"ק מאוה"ג מהר"ר נפתלי צבי מראפשיטץ הי' מברך שהכל על תפוחי אדמה עמד וחשב איזה רגעים ואמר אולי האמת עם הרב מראפשיטץ ולקח ספר הערוך והראה ששם נא' כמהין ופטריות שקורין טארטאפעל. ומובן אשר נתחלף מה שאנחנו קורין קארטאפעל והוא התפוחי אדמה. מברך שהנ"ב. ומאז שוב לא בירך על התפוחי אדמה וכן נמצא בס' זכרון יהודה אשר הגאון מהר"ם אש ז"ל ברך שהכל על תפוחי אדמה. והוא כשיטת הרמ"מ ז"ל מרימנוב)

קפ) אומרים כי אבי הררמ"מ הי' ר' יוסף מעיר חדש ואח"כ אבד"ק פינטשוב. בהג"מ יהודה ליב אבד"ק שידלוב. קראקא. נכד זקנינו המגיני שלמה ושו"ת פ"י. והה"ק ר' שמואל מעיר חדש היה ג"כ ממשפחת הג"מ דוד שמואל אבד"ק קראקא בהג"מ יהודה ליב הנ"ל. וע"י המאור ושמש בעיר חדש לקחו הרבי מלובלין לק' קאריב. ומשם נתקבל לק' סאקלוב. ווענגראווי ושם מ"כ י"ד אייר תקפ"ד. וגם הוא היה מתלמידי הנוא"ל. והררמ"מ מפריסטיק קרובו. והרבי מלובלין זי"ט. עכ"ל ההה"ג מסעראצק. וכבר הובא לעיל באות א' מיחוסו שהיה נכד רבותינו בעל הטו"ז ז"ל *) ובעל מגלה עמוקות ז"ל: *) תולדות ימי חיי הגה"ק בעל טו"ז זי"ע הובא באורך בס'. כלילת יופי ובס' מזכרת גדולי אוסטרהא אות ט"ז להרב המפורסם ר' מענדיל ביבער שי'. ובס' קול אריה (דף כ"ז ע"ב) כ' ששמע על רבינו הטו"ז ז"ל שאחד בא לפניו לבקש שילוה לו שקל אחד ולא היה לו שקל מזומן ויתן לו את גביעו הכסף אשר יקדש בו למשכנו וללות עליו שקל אחד. וכשיביאו להרב בעש"ק שכירות השבוע יפדנו. וילך האיש וילוה עליו שני שקלים. ובשלוח הרב שקל לפדות את הגביע אמרו לו כי שני שקלים לוה עליו. והרב לא די שלא כעס עליו עוד נתן תודה לה' שזכהו לעשות המצוה בשלמות ואמר כי בודאי היה צריך האיש מאד לשני שקלים רק מפני הבושה וכדומה לא ביקש רק אחד ואילו היה לי שקל מזומן והלויתי לו היה נצרך האיש לבקש מוצא עוד לשקל אחד ואולי לא היה מוצא. אבל עכשיו קיימתי המצוה בשלימות ע"ש.