עטרת מנחם כג

כו'. ותי' שלבן הארמי דייק בדברי השם באמרו ית' אליו מטוב ועד רע שרק על האמצעות שבין טוב לרע הזהירו ולא. על הרעה לבדה או הטובה לבדה לכן התגאה שיכול לעשות רעה או טובה לבדה (בס' מבשר טוב ויצא)

סח) ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן הק' מאחר שחרה אפו על לבן על שחשדו בגניבה הי' צריך לכתוב וידבר ללבן. כי אמירה היא לשון רכה. ותי' כי תוה"ק מלמדת לאדם דעה כי אף שצריך אדם להתקוטט עם חבירו ולכעוס עליו על דבר צעקת לגימא ילמוד מיעקב אע"ה איך להתנהג ויראה מה כתי' בי' כי ברוב שיחו וכעסו ויען יעקב הוא לשון הרמת קול עכ"ז כתי' ויאמר ללבן התחיל לדבר עמדו רכות מה פשעי ומה חטאתי כו' כן יעשה כל אדם בבואו לכלל כעס ויתחיל לדבר קשות מיד יסיר כעס מלבו ויעבר הרעה מבשרו וידבר כמו כן לחבירו מה פשעי ומה חטאתי כי עשית לי כזאת על לא חמס בכפי ובזה ישכך גם כעס חבירו מעליו וישכן בטח ושאנן. (בס' מבשר טוב פ' ויצא)

סט) וישלח משה את חותנו וכו' לכך נכתב בכאן קודם מ"ת שליחותו של יתרו לארצו כי משרע"ה חשב הנה עדיין לא קבלתי התורה ולא למדתי עם ישראל ממנה והנה זה בא ויורנו איך להתנהג עם ב"י ואני בזה לא חפצתי כי אם שיורנו השי"ת דרך חקיו ומשפטיו עם ישראל וגם זאת לא רצה משה לבייש אותו שלא ילמדנו עצתו כי חייב אדם בכבוד חמיו ולכן שלחו מאתו בכבוד ונפטר ממנו בשלום (בס' מבשר טוב יתרו)

ע) הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב אמרו חז"ל בזכות ג' דברים יצאו אבותינו ממצרים שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא את מלבושיהם. ועתה בעוה"ר השטן מתגבר בג' דברים הללו שרבים נכשלים בהם וקוראים בשמותם ומדברים בלשונותיהם ולובשין כמדיהם עד שלא יוכר בין יהודי לא"י. ולכן כאשר שש ד' אז להחיש לנו ישע ופדות כן עתה ימשוך הגלות החל הזה והגאולה מתעכבת בעבור זה וזה רמזה לנו התורה הק' כי לחנם יחקו את מעשיהם ולשוא כל התבוללותם בהם כי הן עם לבדד ישכון ד' בחר בנו והבדילנו מכל עם כי נהי' לבדד ולא להתערב בהם. ובמה יהי' ניכר באלו ג' דברים האמורים. ואם אמור יאמר א' כי הוא עושה זאת לחקות כמעשיהם בלשונותיהם ומלבושיהם ובשמותם למען כי יחשב בעיניהם ויכבדוהו וירוממוהו עי"ז הבטיחה התורה ובגוים לא יתחשב עם כל השתדלותם ופעולותיהם לעשות כהם וככל המונם עכ"ז לא יתחשב ויהי' בעיניהם כלפיד בוז ועוד יבעיר כאש קנאתם ויתרבה משטמותם. (בס' מבשר טוב פ' בלק)

עא) רבנו הי' מזהיר מאוד על לימוד הלכה ותוס' בעיון כאשר יספר תלמידו בשו"ת מראה יחזקאל סי' ק"ד. ופ"א שאל אותו החוזה הק' מלובלין אם יש לו חסידים. ויענהו רבנו כן יש לנו ב"ה חסידים. ובמה הנם חסידים ? חסידים שלנו שוקדים על עיון הלכה ותוס'. אם כן. נענה אחריו החוזה. הנם באמת חסידים

עב) וראה ד"ק בדבר בקיעת העגלים לבדיקת הריאה עיין מה שהובא בשמו בשו"ת מהר"י כהן מהד"ת סי' ח'. ובשו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' מ"ג. ועיין בשו"ת בית אפרים חיו"ד סי' כ'

עג) וכן מה שדרש רבנו בהלכות קדוש