עטרת מנחם כד

החודש. (בתולדות יחזקאל בראש ס' דרך יבחר)

עד) רבנו הקדוש מוהררמ"מ עלה ונתקדש בקדושה של מעלה עליונה וזכה למדרגה גבוה ונפלאה לחזות בנועם ד' חזיונות נפלאים שבעולמות עליונים. ולשמוע מה שאין האוזן הגשמי יכולה לשמוע. להשגת רוח הקודש. ולדעת גם המחשבה שבלב האדם על ידי הזדככות חומרו לעשותו צורה רוחנית עד שלא היה שום מסך ומבדיל שיחוץ בפני עיניו הטהורות. ונזכירה בזה מעט מזעיר מפי סופרים וספרים

עה) הוה עובדא שבאו אצלו שני חסידים מאנשי שלומו של הרה"ק מאלוק ז"ל ובליל ש"ק היו מהרהרים בלבם עליו שזה הצדיק אינו מתפלל בזכות כמו מורם ורבם ובמחשבה זאת נשכו להצדיק כמו נחש. ואחר התפלה אמר למשרתו הידיד האהוב הצדיק מ' צבי זצ"ל שיאמר להנהו תרי חסידים שלא יתראו עוד בביהמ"ד וילכו להאכסניא שלהם. וביום א' באו בבכי' מה זאת שהם עצמם לא ידעו הסבה. עד שאמר להם מחשבתם הרעה ולא יצאו נקי כי נשלח עליהם שחין מצרים אשר לא יוכל להרפא (ס' נתיב מצותיך שביל התורה)

עו) המעשה המקובלה בימי הקדוש רמ"מ מרומנוב זצ"ל אשר באו נפשות ישראל מעולם העליון לפניו בקובלנא אשר הרה"ק המגיד מזלאטשוב זללה"ה הוא למעלה בראש הב"ד ומחמיר מאוד בעון המקרה ר"ל כי קדוש וטהור הי' מימיו ולא טעם טעם חטא בזה והועילו בקשותיהם ונתמנה אחר תחתיו. וחזרו להרמ"מ לאמור לו יישר כחו כי הקילו מעליהם כי העון לפי הדור. וזהו בקשתינו אל תזכור לנו עונות ראשונים מה שהי' נחשב להראשונים עון כי המה הי' גדולים במעלה ולפי ערכם הגדול היה חטא אבל אנחנו דלונו מאוד ולפי ערכנו לא יחשב עון (כ"כ בס' צמח דוד להגה"ק מדינוב ז"ל בסוף הס' בליקוטים לתפלה)

עז) שמעתי מאאמו"ר ז"ל ששמע מפי בנו של רבנו. הה"צ מו"ה נתן ליב זצ"ל איך שפ"א בא לפני רבנו איש אחד שלמד מלאכת הקודש להיות שו"ב וביקש מאתו שיתן לו קבלה. אז העביר רבנו את ידו על עיניו ואמר לו הבט החוצה על האילן העומד נגד החלון. וירא נשמות לאין מספר על האילן. ואמר לו רבנו דע כי כל אלה הנשמות. נשמות של השו"בים הנה שבאו לפני לתקן אותם. ולא ביקש עוד האיש להיות שו"ב. ופ"א שלח לשני אנשים ממקורביו כי יעקרו דירתם מרומנוב. המה נבהלו ויבואו לשאול מה זאת ועל מה נגזרה עליהם ככה. ויאמר להם כי בניהם כשיוצאין מבית רבן משליכים אבנים על האילן שעומד בחצרו להסיר ממנו פירותיו ועי"ז אין לו מנוחה מהנשמות שע"ג האילן שבאות בקובלנא עליהם. כשמעם זאת חרדו מאוד והעתירו עליו שיסכים כי ישארו על מקומם באופן שישמרו את בניהם בצאתם ובואם מבית רבם והסכים לזה. (בס' אם לבינה דף כ')

עח) שמעתי מאדמו"ר הרב מו"ה מנחם מענדלי מפריסטיק זצ"ל שיראה שיבואו כל המתפללים בזה הצבור בעת שמתחיל החזן להתפלל לפני העמוד ועכ"פ לא יאוחר לבא מבעת שמתחיל הקרבנות כי בפרשת הקטורת הוא יכול לקשור אותם יחד ועדיין הוא בעולם העשי' ואז כשמקשר אותם אתו עמו בעולה העשי' באמירת הקטורת אזי אח"כ בעת שמתחיל החון לילך מעולם לעולם בעת הזמירות בעולם היצירה ובשעת ברבות