עטרת מנחם כב

וישמחו משא"כ באם היתה ההתפארות את נפשי בלבד ח"ו אז ל"ה הענוים שמחים זה אמר כבוד אדמו"ר הרב מוהררמ"מ זצוק"ל (בס' אגרא דפירקא אות כ')

סג) הה"ק ררמ"מ בימי עלומיו כאשר למד בישיבת רבו הקדוש הגאון רבי ר' שמעלקא זלה"ה בניקלשבורג הי' לו ויכוח עם כומר אחד משם ששאלו לאמור, כתיב בתורתכם לא יסור שבט מיהודה כו' עד כי יבא שילה כלומר מלך המשיח ואי' הבטחתכם והיכן שבט ומחוקק שלכם כעת שאתם בגלות וענהו תשובה נצחת כי תיבת עד יש לו ב' פירושים לפעמים משמש עד כפשוטו. עפ"י רוב עד אז עד אותו זמן. ויש עד משמש בלשון לעולם כמו בטחו בד' עדי עד וכהפי' הזה פירושו כאן וז"ש הכ' לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד פי' לעולם ואם כי יפסק ממשלתם במשך הזמן אבל לא יהי' זאת רק הפסק ולא הסרה לעולם ועד כי אחרי שיפסוק ממשלתם תחזור ותשוב למו כי יבוא שילה ולו יקהת עמים ולעד ימלוך מלך בבאכי"ר. (בס' מבשר טוב פ' ויחי. ועיין בבעה"ת עה"ת. ובשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ז. ובס' שבט יהודה גזירה מ')

סד) נח איש צדיק וכו' ברש"י יש דורשין וכו' הקשה מה זה שדרשו חז"ל אותו לגנאי אחר שהתורה העידה עליו כי הוא צדיק תמים. ותי' כי שני הדורשים לד"א נתכוונו כי הדורשים לשבח בפי' מספרים בשבחו שבודאי אם הי' בדור צדיקים הי' צדיק יותר כי הי לו ממי ללמוד אך עדיין לא נשמע אם הי' רוצה לקבל מרות וללמוד מזולתו כי לזה צריך שיהי' לו מדת ענוה ונבזה בעיניו נמאס ואולי אם הי' בדורו של אברהם לא הי' רוצה להיות תלמיד אצל אאע"ה. לזה באו היש דורשין לגנאי ר"ל שהי' נבזה בעיניו ולגנאי חשב א"ע ואילו הי' בדורו של אברהם והי' רואה את עבודתו לא הי' נחשב בעיני עצמו לכלום ובודאי הי' שותה בצמא את דבריו ואלו ואלו מונים את שבחו. (בס' מבשר טוב פ' נח)

סה) בפ' וירא ויאמר יצחק אל אברהם אביו וכו' דקדוק על יתיר לשון שבפסוק זה כי הי' די לומר ויאמר יצחק אל אברהם אביו הנה האש וכו' ותי' שהתה"ק מלמדת אותנו בזה שגם בעת עשיית מצוה גדולה בל יגבה לב האדם ח"ו בעבור זה כי הנה כן היה בזה שהאב והבן יחדו בלב שלם הלכו לעשות רצון קונם ומחמת יראת ההתנשאות בלבבם לא רצו לקחת הגדולה לעצמם וז"ש ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי היינו שאין המעשה גדלה כ"כ אצלי מאחר שאתה אבי ובע"כ מחויב הנני לשמוע בקולך אך מה גדלו מעשיך שאתה בלי שום הכרח תלך להקריב על מזבח ד' את בנך את יחידך. אבל גם א"א לא רצה להגדיל פעולתו בעיניו ויאמר הנני בני ר"ל הנני הפועל יען בני. אתה ותשמע לקולי ותאזין למצות ד' כי אם לא הי' דעתך מסכמת מה הי' בידי לעשות בכן לך הגדולה ולא רצו שניהם לקחת עטרה לעצמם. (מבשר טוב וירא)

סו) ויצא יעקב כו' שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם ברש"י שם פי' רושם אותיות שומר ר"ל שבעת שהצדיק יוצא מן המקום עושה ועוזב שומר במקומו שישמור העיר שלא יאונה לה כל עון. (בס' מבשר טוב ויצא)

סז) יש לאל ידי לעשות עמכם רע כו' הק' מתחלה אמר יש לאל ידי כו', ואח"כ הודה שמותרה ומוזהר מפי השי"ת השמר לך מדבר