עטרת חכמים חלק ב קנז

שמחה כנ"ל. ובכה"ג י"ל דאף לאחר שנשחטו ונזרקו דמן כהלכתן איתנייהו בשאלה כיון דאין השאלה מפקיע משם קרבן. וע"י הואיל יש להתיר גם ההקטרת האימורים דגם בשעת הקטרה יכול למיתשל לבטל נדרו ושיהי' רק שלמי שמחה אבל בתודה שצריכה תנופת הלחם קודם הקטרה ואחר התנופה א"א למיתשל כי אף שיושאר שם קרבן על הבהמה מ"מ הלחם שהוקדש בשחיטת התודה ישיבו להיות חולין גמורים והרי עבר בהקרבתן למזבח בתנופה. כי אף לשיטת הסוברים שמותר להכניס חולין לעזרה מ"מ מעשה התנופה הוי כהקרבת חב"ע כמבואר מתוך פלפולו של המל"מ בהלכות שחיטה וכיון שלא שייך בהקטרת אימורים של תודה הואיל ואי בעי מיתשל תו א"א לשחוט ביו"ט קרבן תודה אף שמביאם לצאת בהם אכילת שלמי שמחה דהא רבא סובר דאין מעלין ומלינין אימורים ע"ג המזבח כמבואר בזבחים דף פ"ז ובליל מוצאי יו"ט אסור להקטירם משום עשה דעלי' השלם וקודם הקרבת התמיד של בין הערבים אסורה הקרבת האימורים משום דלא שייך הואיל כו' משא"כ בשאר נדרים ונדבות ודוק היטב

בסוגיא דטבילת כנים (דף י"ז ע"ב

] משנה חל להיות אחר השבת בש"א מטבילין את הכל מלפני השבת וב"ה אומרים כלים מלפני השבת ואדם בשבת. גמ' דכ"ע מיהת כלי בשבת לא מ"ט אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד' אמות בר"ה. א"ל אביי יש לו בור בחצירו מא"ל. א"ל גזירה בור בחצירו אטו בור בר"ה התינח שבת יו"ט מא"ל גזרו יו"ט אטו שבת וכו' איתביה כלי שנטמא באב הטומאה אין מטבילין אותו ביו"ט בולד הטומאה מטבילין אותו ביו"ט ואם איתא נגזור הא אטו הא ולד הטומאה היכא משכחת גבי כהנים כהנים זריזין הם [ויעוין בפרש"י שני הפרושים] רב יוסף אמר גזירה משום סחיטה כו'. רב ביבי אמר גזירה שמא ישהה ופרש"י דמשהו להו עד יו"ט שהוא פנוי ואתי בתוך כך לידי תקלה להשתמש בהן תרומה רבא אמר מפני שנראה כמתקן כלי

וזה לשון הרא"ש דכ"ע כלים בשבת לא מ"ט והביא רב אלפסי טעמא דרב יוסף דאמר משום סחיטה וטעמא דר' ביבי דאמר גזיר' שמא ישהה ושביק טעמא דרבה כו' וטעמו דרבא משום דנראה כמתקן ותמהני למה האריך לפרש משנה זו מאי שייך טבילת כלים האידנא. ועוד לפי הטעמים שכתב מותר להטביל כלים חדשים ביו"ט הילכך נראה דטעמו דרבה עיקר כו' וכן מצינו זה הטעם בשופר ומגלה וכן רבא בתראי הוא ומאלו שני הטעמים אסור להטביל כלים חדשים ביו"ט עכ"ל הרא"ש וכוונת הרא"ש דלכך לטעמא דרב יוסף מותר להטביל כלים חדשים משום דטבילת כלים חדשים אינו רק בכלי מתכות וזכוכית ולא במין בגד א"כ ליכא חשש סחיטה בשום גוונא וגם שמא ישהה לא שייך דהטעם שאסור להשהות כדי שלא יבוא לידי תקלה כפרש"י שמתוך כך אתי לידי תקלה שמשתמש בהם תרומה והא לכך מותר להטביל כלי שנטמא בולד הטומאה ולא חיישינן שמה ישהה כמו כן כלים חדשים הנקחים מן העכו"ם דליכא חשש תקלת עון תרומה כן ביארו המפורשים כוונת הרא"ש ויעוין בספר קרבן נתנאל על הרא"ש (ויש מפרשים שסובר הרא"ש דטבילת כלים חדשים מדרבנן ולכך לא שייך תקלה מ"מ לטעמא דרבא אסור להטביל דהוי כמתקן גמור כסברת המ"מ דחמיר בזה מולד הטומאה דלא חשיב מתקן) אמנם כבר התפלאו המפורשים על הרא"ש מה שכתב דהלכה כרבה דמצנו טעם זה בשופר ולולב ומגלה דהא לא דמי לשם דמיירי בשבת אבל בטבילת כלים שאסור גם ביו"ט שלפי טעמו של רבה צריכין לומר שגזרו בזה כמה גזירות יו"ט אטו שבת ויש לו בור בחצירו אטו אין לו בור וכדומה כמבואר מתוך הסוגי' ובלא"ה כיון שמפרש בגמ' תניא כוותי' דרב ביבי מהראוי להחזיק טעמו להלכה ולא נשאר קושי' על האלפסי כ"א קושי' הראשונה של הרא"ש כיון שלפי סברתו בשיטת האלפסי דליכא איסור טבילת כלים חדשים לא הי' לאלפסי להביא כלל פירוש המשנה שאין נ"מ בזה"ז לדינא לענין טומאה וטהרה גם קשה כיון דת"כ דרב ביבי לא הי' לאלפסי להביא כלל טעמו של ר' יוסף רק טעמו של רב ביבי לבד

ונלע"ד לתרץ דבאמ' האלפסי אוסר טבילות כלי' חדשי' כאשר אבאר בשיטתו ויש לו הוכחה שגם טעמו של רב יוסף אמת ומכח זה נצמח הראי' דטבילת כלים חדשים אסור ביו"ט. ועתה אבאר הנה קיימתי מסברא דנפשי ומצאתי גם במפורשים שלפי מאי דמסקינין טעמו של של רב ביבי משום שמא ישהה הוא רק על טבילת כלים בי"ט דבשבת אף אם ישהה כל ימי החול על השבת ליכא חשש תקלה דאף שהי' כ"א יום גבי תרנגולת ספק טריפה חשבינן לזמן מועט כדאיתא ביו"ד סי' נ"ז וע"כ צ"ל דלכך בשבת אסורה הטבילה כדי שלא יהי' שבת קיל מיו"ט וכדברי רבא מי איכא מידי דבשבת שרי וביוה"כ אסור או דרב ביבי מודה ג"כ לטעמו דרבה שאסורה הטבילה בשבת משום שמא יעבירנו אבל לית לי' סברת רבה דגזרינן יו"ט אטו שבת ולכך הוצרך לטעמא דשמא ישהה דשייך ביו"ט דהשהי' עד יו"ט הוא זמן ארוך

אמנם דברי אלה לא יתכן בשיטת הרי"ף שכתב בזה"ל דכ"ע מיהת כלי בשבת לא מ"ט אמר רב יוסף כו' רב ביבי אמר גזירה שמא ישהה ת"כ דרב ביבי כו' עכ"ל משמעות דבריו שדברי רב ביבי קאי על מניעת הטבילה בשבת דלא הזכיר כלל האלפסי מיו"ט רק על הקושי' דכ"ע מיהת כלים בשבת לא כו' מביא טעמו דרב ביבי וצ"ל דהאלפסי סובר שלפי האמת דת"כ דרב ביבי סובר דהפי' משום חשש תקלה כשיטות היש מפרשים שהביא רש"י ותוס' דגם ולד הטומאה שנטמא מערב יו"ט אסור לטבול ביו"ט דהא גם בולד הטומאה שייך טעמא דשמא ישהה ונמצא ישהה מלאכתו בשבת ומועד וכיון שסובר כשיטת היש מפורשים ע"כ צ"ל שאסור לטבול אב הטומאה אף כשנטמא ביו"ט דבנטמא מעיו"ט אף בולד הטומאה אסור לטבול ואין מקום לחלק בברייתא בין נטמא בולד הטומאה או באב הטומאה רק כשנטמאו ביו"ט וקשה דהא לטעמו של רב ביבי ליכא סברא לאסור הטבילה בכלי שלא נטמא עד יו"ט ולא ניחא לאלפסי כטעם היש מפורשים דהוי שלא לצורך יו"ט מפאת סתירת רש"י ותוס' דהא חזי לאכול בו ביום חולין שאין צריכין הערב שמש מזה הוכיח האלפסי דאף רב ביבי מודה שמלבד טעמא דשמא ישהה יש עוד טעם לאסור טבילת כלים ומשום טעם זה אסור לטבול כלי שנטמא באב הטומאה ביו"ט. אך קשה כיון שיש לו טעם אחר ל"ל טעמו של רב ביבי וצ"ל דטעמא דרב ביבי צריכין להוסיף איסור גם על טבילת כלים חדשים הנקחים מן העכו"ם ושמא ישהה ויהי' מכוון מלאכתו במועד או בשבת וטעם זה שייך גם על טבילת כלים חדשים וכנ"ל א"כ ממילא מוכח שטעם האחר מלבד טעמו של רב ביבי הוא כדברי ר' יוסף משום סחיטה שטעם זה לא שייך גבי טבילת כלים חדשים ולכך הוצרכו חכמים לגזור גם משום שמא ישהה כדי לאסור עי"ז גם טבילת כלים חדשים אבל אם נאמר דהטעם האחר הוא טעמו של רבה משום שמא יעבירנו או משום מתקן כדברי רבא יושאר קושי' הנ"ל ל"ל טעמו של רב ביבי וא"ל כנ"ל דהוצרך לטעם דשמא ישהה כדי לאסור גם טבילת כלים חדשים הנקחים מן העכו"ם דהא גם לטעמו דרבה ורבא אסור טבילת כלים חדשים דאף אם טבילת כלים חדשים רק מדרבנן הוי מתקן גמור כסברת הרא"ש הנ"ל לפי הכוונה בדבריו עפ"י שיטת המ"מ וגם א"ל דרב ביבי סובר דמשום טעמו דרבה לא היינו אוסרין הטבילה ביו"ט דלא גזרינן יו"ט אטו שבת. דהא שמא ישהה לא שייך בכלי שנטמא ביו"ט כנ"ל אלא וודאי צ"ל שהטעם השני הוא טעמו של ר' יוסף וא"ש צורך שני הטעמים דאי משום שמא ישהה לבד הי' מותר לטבול כלי שנטמא ביו"ט באב הטומאה. ואי משום טעמו דרב יוסף הי' מותר להטביל כלים חדשים הרי מוכח ההוכחה הנ"ל שאסקינן שני הטעמים הנ"ל מוכח ומבואר שאסור גם טבילת כלים חדשים וא"ש דברי האלפסי ומה שאסור לטבול כלים שנטמאו ביו"ט באב הטומאה הוא מטעם דשמא יסחוט אבל בנטמא בולד הטומאה ביו"ט לא שייך טעמא דסחיטה

ולפי שיטת מהר"ם שיף בבגדים שיש בהם דין סחיטה לא משכחת ולד הטומאה י"ל בפשיטות נכון יותר דרב ביבי מיאן בסברת ר' יוסף דגזרינן כ"כ גזירות ולד בכלים דלאו בני סחיטה אטו אב הטומאה בכלים דלאו בני סחיטה ואב בכלים אלו אטו כלים דבני סחיטה שאסורים משום גזירה דשמא יסחוט ע"כ חידש גזירה דשמא ישהה ששייך גם בולד הטומאה דיהי' כמכוון מלאכתו בשבת ומועד. ואי משום דרב ביבי לבד הי' מותר להטביל כלים אב הטומאה שנטמא ביו"ט אבל משום טעמא דרב יוסף אסור משום גזירה אטו כלים דבני סחיטה אבל בולד הטומאה שנטמאו ביו"ט לא שייך טעמו דרב ביבי ולא טעמו דרב יוסף לפי סברת רב ביבי דלא גזרינן כ"כ גזירות וא"ש דברי האלפסי הנ"ל כיון דת"כ כרב ביבי בודאי הלכה כדבריו ואסור לטבול גם ולד הטומאה שנטמאו קודם יו"ט וממילא אסור לטבול גם כלים הנקחים מן העכו"ם ושלא תקשה דא"כ ע"כ צ"ל דכלי שנטמא באב הטומאה ביו"ט אין מטבילין דאל"כ איך יפרש הבריית' שמחלק בין טומאת אב הטומאה לולד הטומאה וטעמו של רב ביבי לא שייך בנטמא ביו"ט ע"כ העלה האלפסי שרב ביבי סובר גם טעמו דרב יוסף ואינו חולק עליו רק במה שסובר שגזרינן ולד הטומאה מעיו"ט אטו אב הטומאה וכיון שמחמיר כ"כ גזירות קשה עליו כל תיובתא דאביי וצריכין לשנוי' כל הני שנוי' אליבא דרב יוסף וסובר דבאמת לא גזרינן כ"כ גזירות ומה שולד הטומאה מעיו"ט אסור לטבול ביו"ט הוא משום שמא ישהה ומה שאין מטבילין באב הטומאה שנטמא ביו"ט הוא משום טעמו דרב יוסף אבל אין לומר דרב ביבי סובר גם טעמו דרבה או טעמו דרבא דא"כ אמאי אסור להטביל כלי שנטמא