עטרת חכמים חלק א ג

מוה' דוב בערוש האבד"ק צעשיניב להיות בעזרו וסעדו לדרוש ולתור ולהגות ולעיין בהכתבים להעמידם על מכונם אולם במעט הימים אח"כ נתבקש כבוד ד"ז הרב הצדיק ז"ל מקאמרנא בישיבה של מעלה וחשך השמש בצהרים בשנת תר"ג ד' לחודש תמוז לפ"ק אך כבוד בנו הרב מצעשיניב שי' שם לבו לדברי אביו הצדיק ז"ל ופקודתו שמרה רוחו ואזר כגבור חלציו והרבה יגיעות יגע לקבץ נפזרים הפנינים היקרים לסדרם על מכונם הראוי ות"ל עלתה בידו להעלות בדפוס ספר אמרי ברוך הגהות על ארבע ש"ע והגהות על הש"ס והגהות משנת רב על משניות ובראותו כי חפץ ה' בידו הצליח ועמלו ע"ע יצאה מכח אל הפועל נשאה לבו אותו עוד הפעם לטרוח וליגע להוציא לאור תעלומה בחיפוש אחר חיפוש באמתחת הכתבים מכתבי חדושי הש"ס ושו"ת הנמצאים אכן לאשר כי מרוב יושנם כמעט המגילה עפה באותיות פורחת ובנס הי' תלוים ואור גנוז בערפל תחילתו ולא עת האסף סגולות ההמה בעמלו וכחו לבדו כמעשה אבות אירע לבנים וכאשר זכהו ה' כי בנו יחידו הי' לאיש יודע ומבין בדעת ותבונה בתוה"ק ה"ה הרב המאוה"ג מוה' פינחס נ"י האבד"ק באקווסק חתן ש"ב הרב המאה"ג הצדיק מוה' יחזקאל נ"י האבד"ק שינאווא סיפא אותו לעבודת הקודש ושניהם יחד טרחו ויגעו באומץ רוח בינתם ואספו ולקטו בשבלי הלקט וסידרו את אוצר הסגולה החיבור היקר הלזה אשר אנכי מביא לפניכם היום בשתי המערכות חלק א' שו"ת על ארבעה חלקי ש"ע וח"ש חדושים ופלפולים עמוקים ע"ד האמת בסוגיות הש"ס וזה שמו בישראל אשר נקרא לו מפי מרן מו"ר הרב הגאון הצדיק שליט"א האבד"ק צאנז. עטרת חכמים וזה זכרו לדור דור [ועל הטוב יזכר שם כבוד הני תרי אחים ה"ה הרב המאה"ג מו"ה יעקב נ"י האבד"ק נאייראב וה"ה הרב המאה"ג מוה' יחזקאל פייביל נ"י האבד"ק קלאסני ושם כבוד הרב החריף הגביר המפורסים מוה' יודיל קאמינר נ"י מק' חענטשין נכדי המחבר זצ"ל אשר גם המה הי' בעוזרם בשולחם לידם את ספוני טמוני החדושים ושו"ת אשר הי' באוצר סגולתם] והנה החיבור היקר הלזה נמסר לידי מיד שארי הרב מצעשיניב שי' שאוציא לאור תעלומה בהבאתו לבית הדפוס לאשר הי' יודע כי אנכי יודע ומבין בטיב מלאכת ההדפסה. אך לאשר לא הי' ביכולתי בעצמי להוציא האור מכח אל הפועל וכמעט מן הנמנע הי' להביא הספר לבית הדפוס מצוק העת כעת עד שמצאתי שאהבה נפשי יקר רוח ואיש חמודות נכד אחי המחבר זצ"ל ה"ה ש"ב האברך המופלא מוה' דוד טעבל נ"י בן הגביר המפורסים המופלג מוה' שמואל אלי' נ"י שווערדשארף מק' בילגורייא אשר נתן לכסף מוצא והזיל זהב מכיסו על כל מלאכת ההדפסה מהחל ועד כלה ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה וזכות הגאון המחבר זצ"ל יעמוד לו ולזרעו וזרע זרעו שלא ימוש תורה מפיהם ויתברך בכל טוב ממעון הברכות א"ס והנה עיניכם הרואות כי ת"ל באמונה מלאכתי ולא חסתי על כסף וזהב בטיב הדפסת הספר ביופי הנייר וטוב ההדפסה וגליונות גדולים להידור הספר בטוח אני בחסד השם כל עין תשורנו יברך על המוגמר ועתה אודה לה' על כל תגמולוהי עלי אשר זיכני להיות מהנמנים לעושי מצוה ולהיות ממצדיקי הרבים להוציא לאור תעלומות ספרי דבי רב אא"ז הגאון המחבר זצ"ל כן יזכני ה' שאוכל להוציא לאור תעלומה את יקרת חדושי אאמ"ו הרב הגאון מוה' אהרן נתן זצ"ל אשר הי' אבד"ק פראמפאל וק"ק קרעשיב ונקטף עודנו באבו היותו בן ל"ח שנה עלה לשמים ז"ך אדר תרט"ו לפ"ק ותהי זאת נחמתי בהעלות חדושיו הנחמדים אשר נשארו אחריו ברכה תלי תלים (חדושים על רוב מסכת הש"ס מהד"ק ומהד"ב. קונטרס אותות למועדים על דרושי הו"ת לרגלים. קונטרס נר מצוה דרושי הו"ת ערך שבעים דרושים על סוגיא דכבתה זקוק לה וחיבור גדול על החו"מ ושו"ת) על מכבש הדפוס לזכר עולם] ובזכותו ישלח ד' עזרי מקודש אשר פועל ידי ירצה בעיני השרידים חכמי ישראל ולומדי התורה ויהי' דרושים לכל חפציהם כי ממקום קדוש יהלכו וישתבחו בעיר וזכות אבותי יעמוד לי להיות עוד ממצדיקי הרבים להוציא לאור ארשת שפתי צדיק תפוחי זהב במשכיות כסף חבור דרושים נחמדים על התורה מאא"ז הגאון המחבר זצ"ל ולהסתפח בנחלת ה' אני וזרעי וזרע זרעי ברוך ה' לעולם. שמו הוא מבורך לפ"ק

הק' ישעי' צבי העללער אבד"ק פראמפאל בלאאמו"ר הרב הגאון מוה' אהרן נתן זצ"ל **(בכדי שלא להוציא הנייר חלק הנני להביא מה ששמעתי בשם דודי זקני הגאון המחבר ז"ל

הגדה לליל שמורים וכל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח מעשה בר' אליעזר ור"י וכו' בכאן הראה בעל המגיד עוצם כחו ותוקף גבורתו לפאר לרומם ולהגדיל הנס של יציאת מצרים ופתאום הננו כסותר את דבריו ומביא ראיות להקטין הנס של יצ"מ לבעבור שהי' לנו כמה ניסים אחרים גדולים ונפלאים יותר ויותר באמרו והוא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו וכו' אלא שבכל דור ודור וכו' צא ולמד וכו' ולבן ביקש לעקור את הכל וליישב דברי בעל הגדה אמר הגאון בעה"מ ז"ל בהקדם לבאר דברי הפסוק לכה נא אתי אל מקום אחר וכו' לכאורה מה ראה בלק תועלת במקום אחר אולם יוכל להיות אחרי שראה בלק שלא הי' ביד בלעם לקלל את ישראל חשב בדעתו אולי הוא מפאת שלא הי' בידו לקלל בשום קללה אחרת זולת בתיבת כלם. כמאמר הגמרא בכמה מקומות ובע"ז דף ד' אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע ובתוספת בד"ה רגע כמימרא שבלעם לא היה יכול לומר בשעה מועטת כזאת רק תיבת כלם וקללה כזו מבלתי אפשרי שיחול על ישראל כי השי"ת הבטיח לאבותינו שלא לעשות עמנו כלה וכן פירש"י בחומש ובגוים לא יתחשב כתרגומו. לא יהי' נעשין כלה בהיותם בין העמים ולכן הערים בלק לאמר לבלעם לכה נא אתי אל מקום אחר וכו' וכלו לא תראה וכו' כוונתו בזה אולי כשישים את נפשו לקלל רק מקצת ישראל יהי' מקום שיחול קללתו אולם השי"ת ברוב רחמיו הפיר מחשבות ערומים ונתן רסן בפיו שבל יקוב את ישראל אף מקצתם ועתה מובן כוונת המגיד גם בדברי' האחרונים להגדיל הנס של יצ"מ יותר משארי כל הניסים. כי אף שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו. אין בזה רבותא כל כך שהקב"ה מצילנו מידם לבעבור שהבטיח לנו שלא לכלותינו צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו ולבן ביקש לעקור את הכל אבל פרעה שלא גזר רק על הזכרים והי' מקום שיקוים גזרתו ולכן הנס שעשה הקב"ה והציל אותנו מיד פרעה הי' גדול יותר מכל הניסים אחרים. ע"כ דפח"ח

דברי המביא לבה"ד דוד הוא הקטן טעבל בלא"א מהור"ר שמואל אלי' נ"י המכונה שווערדשארף.)**