עטרת חכמים חלק א ב

שמעתי מחתן בני שיחי' הוא הרב החריף היקר מוהר"ר פינחס נ"י שסידר חידושי זקנו כבוד מו"ח הגאון מופת הדור מו"ה ברוך תאומים פרענקיל זלה"ה האב"ד דק"ק לייפניק וביקש ממני הסכמה והנה באמת לא ידעתי תועלת ההסכמה כי אם לפאר דברי ספר היקר אך למותר כי מי לא ראה חריפות וחריצות אשר הראה בספר ברוך טעם אך לגודל חיבת קודש ספר יקר הערך לא מנעתי מלבוא בשורתיים האלה ולהודיע כי אם הרבה תשובות למאד ראיתי בבית מו"ח זלה"ה אך מעט המה הנותרים כי רובא דרובא נגנבו ושארי חידושיו היו נכתבים שלא כסדר ונכדו הרב המאוה"ג שלשלת היוחסין החסיד מוהר"ר דוב בערוש נ"י האב"ד דק"ק צעשיניב יע"א ידיו תבצענה לחבר חיבור נאה ויישר כחו וכח בנו הרב מוהר"ר פינחס הנ"ל אשר גם הוא הי' בסיוע לעבודת הקודש ועתה כאשר יובאו לבית הדפוס כרצונם מהראוי שלא להשיג גבולם עד עשרה שנים מיום דלמטה ולדעתי זה שמו אשר יקראו לחיבור היקר הזה עטרת חכמים דברי המדבר לכבוד התורה יום גימ"ל ח"י מרחשוון תרכ"ו לפ"ק צאנז

הק' חיים הלברשטאם הקדמת נכד המחבר לכבוד אבי זקנו מדבר ישתבח הבורא וברוך המאציל מחכמתו ליראיו וברוך הבא בשם השם הוא ניהו כבוד אא"ז הרב הגאון האמתי רשכב"ה המפורסים בכל קצווי ארץ מוהר"ר ברוך תאומים פרענקיל זצ"ל שהיה אב"ד וריש מתיבתא בק"ק לייפניק שמה התנוצץ אור תורתו וזיו נועם חכמתו ונודע בשערים פעלו וצדקתו בשער בת רבים בשבתו עם זקני ארץ תלמידים חכמים מחוכמים. ואחד המיוחד שבתלמידיו הוא כבוד חתנו אדמו"ר הרב הגאון האמתי מופ"ה הצדיק נזר ישראל והדרו בוצינא דנהורא אספקלריא המאירה כקש"מ מוהר"ר חיים נר"ו יזרח לנצח האב"ד דק"ק צאנז והגליל דולה ומשקה מתורת רבו וחותנו זצ"ל וברוך שחלק מחכמתו ותורתו להשביעם משלחן גבוה מרובה בכל ושמורה איש איש כברכתו אשר זכה ויראתו היתה קודמת לחכמתו להדריכם בנתיב דרכי השם ולהורות לעם ה' דרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון ע"פ דתה"ק וסייגים וגדרים ואזנים לתורה עשה. ובחריפותו ובקיאותו הראה עוצם חכמתו לצלול במים אדירים בים התלמוד והפוסקים הגאונים הראשונים להשקות ולרוות צמאון נפשות שוקקות הכמהים לאור באור התורה ובתהומות ים התלמוד בנבכי הספיקות ירד להרים מכשולות ולהגי' אפילות ועיקר יסודו בתשובותיו ופלפולי' בסוגיות הש"ס בנוי ע"פ דברי הראשונים הרמב"ן והרשב"א והר"ן ואס"ז ודומיהן לדקדק ולהעמיק בדבריהן הקדושים ולהיות סופר ומונה ממש אותותיהם לברר וללבן מהם ההלכה לאמיתה של תורה. אף גם בספרי האחרונים לא הניח דבר גדול וקטן מלהשים עיניו ולבו עליהם לפלפל בדבריהם בגליון ספריהם כאשר קצתם יצאו לאור ממכבש הדפוס. וברוך הוא הנותן אמרי שפר לבני דורו מימי עלומיו. עד אשר אספו השמים נגהו ונתבקש בישיבה של מעלה בשנת תקפ"ח ז' לחדש תמוז בק"ק לייפניק שם חלקת מחוקק ספון ונשאר אחריו ברכה תלי תלים של הלכות וחדושים רבים על כל סוגיות הש"ס וארבעה ש"ע ושו"ת כמה וכמה מאות אך ידי זרים שלטו בהם ובחלוקא דרבנן יתלבשו [וכפי המבואר בהסכמת מרן מו"ר הגאון שליט"א מצאנז] ומעט מן המעט פליטה הנשארת נשלח בנחלת ירושה לכבוד בנו הוא ד"ז הרב הצדיק מו"ה יהושע העשיל זצ"ל מה"ק קאמרנא וכל ימיו נצטער אותו צדיק ז"ל על העדר החדושים והמעט הבאה לידו פליטה הנשארת הי' אצלו שעשועים יום יום ובאהבתם ישגה תמיד וכל חפץ. לבבו הי' תמיד להפיץ אמרותיו הטהורים המזהירים כזהר הרקיע על פני תבל להעלותם במכבש הדפוס לזכות בהם את הרבים והתחיל לסדר אותם כפי סדר הש"ע. אך זאת היתה לו מעבודה הקשה שבמקדש ללקט נפזרים מחדושיו הנחמדים אשר הי' נכתבים שלא כסדר הראוי למכבש הדפוס ומה גם מכתב ישן נושן ונייר בלוי ומרוב תשות כחו וטרדות אחב"י אשר הי' עמוס על שכמו מעירו ומעיירות הסביבות לשפוט בין אדם לחבירו ולהורותם דרכי השם ולהשגיח על העניים האומללים ולבקש מהש"י על חוליהן והן ופירותיהן נגנזו לו לחיי עוה"ב ע"כ לא הי' באפשרי להביא העלים לתרופה ולסדר ולכונן פרי קודש הלולים על מכונם להעריך לחם הפנים מנוקה מכל סיג בי"ג נפה כדת ומן השמים הי' אשר בא הצדיק לבית מלונו הוא כבוד גיסו [המבחל"ח] מו"ר הגאון והקדוש שליט"א האבד"ק צאנז אז פנה להעמיס המעמסה על שכמו. כי מפה לאוזן נשמע לו דברי חדושיו הנחמדים וברוך ה' אשר לא השבית לו גואל ונענע לו ראשו למען לזכות את נשמת חותנו אא"ז הגאון המחבר זצ"ל ובעוצם חכמתו אסף ולקט בשבלי הלקט והוסיף מרגניתא מדילי' ועשה זר זהב למסגרת. וזה שמו בישראל אשר נקרא לו ברוך טעם ואחרי ראות כבוד ד"ז הצדיק זצ"ל את הספר כי הפליא מרן הצדיק שי' לעשות ברוב גאונו כלתה נפשו לילך בנתיבות החיים ולסדר על דרך זה חדושיו הנשארים בסוגיות הש"ס ושו"ת הנמצאים עוד אתו באמתחת כתביו להעתיקם על פי סדר הש"ע ויען ראה כי העבודה הזאת קשה הוא עליו לבדו סיפא אליו לעבודת הקודש את כבוד בנו הרב המאוה"ג