עטרת חכמים חלק א קיד

אשיב ריקם דברי קדשו הנני במעט דברים מחמת הטשטוש היה לצדד להסיר אבל היות היו"ד של פטורין נראית כתי"ו קטנה כאשר בחנתי וראיתי על פארגרעסיר גלאז וכן אמרו איזה אנשים אשר הראיתי להם שבחוזק ראייתם נדמה לחי"ו. ואף שבטופס מכשירין אף חסרון תיבה בכה"ג שמשתנה הכוונה יש לפסול דפטורתן הוא ע"ד כמורתן קבורתן והוא לשון נספר לאיזה נקיבות יעוין בב"ש סי' קכ"ו ס"ק כ"ד כ"ו וכאן גרע כיון שא"א לפרש התיבה רק ע"ד הנ"ל ולא לפטור של אשה הזאת המתגרשת וגדולה מזו כ' מהר"א ששון בתשובה סי' למ"ד ליישב דברי התוס' בפ' הקומץ מעשה שהי' בגט הד' שבכדת קטנה ונראית כיו"ד שלא הכשיר רבינו אליהו רק מפני שתינוק קורא אותה בד' ומקשה המהר"א ששון תיפוק לי' דבטופס ליכא קפידא על חסרון תיבה ומתרץ דחסרונו של מלת כדת עושה רושם גדול בגט שהרי בגט כתב ואגרת שבוקין כדת מוי"ש ואם הי' חסירה מלת כדת היה נראה שהכוונה הוא שהשבוקין הם משה וישראל כו' ע"כ ומה שמפלפל כבוד רופ"מ בענין החילוק באותיות של שם המגרש והמתגרשת עד שנראה כב' תיבות דין זה מבואר להדי' לפסול יעוין בב"ש בקונטרס אחר שמות הנשים בד"ה גרסי' בפ' א"ט שכ' בזה"ל ואי כתב בשיטה א' ובב' תיבות כשר אפילו לא ניסת מיהו בשמות שלנו פסול כו' ע"כ. הרי שפוסל אפי' בשיטה א' הן אמת שמדברי הט"ז שם נראה שדעתו להקל ומטעם דלא גרע מחניכתו. אבל אם שם המגרש עד"מ נחמן ויש הפרש בין נח למן גם לדעת הט"ז יש לפסול כיון דנח ומן כל א' שם בפ"ע אף דסתם שם מן הוא שייך לשם מנשה ומנוח מ"מ כבר מפורש ביש"ש גיטין פ' השולח סי' כ"ח בזה"ל היכא דשם המגרש מן ולס"ת קורין אותו מנחם נ"ל דיש לכתוב המכונה מן או דמתקרי מן כיון דנגזר ממנחם שייך למיכתב דמתקרי כו' ומסיים ונראה שטוב יותר לכתוב דמתקרי כיון שהוא תיבה דכתיבא בתורה וגם הוא בקריאתה שם דבר שנ' ויקראו שמו מן ואולי אפשר שגם לאדם קורין לו מן מש"ה נראה כמי דלא סגי במנחם לחודא כו' עכ"ל הרי שכ' להדיא ששם איש מן א"כ בודאי מקום יש לחוש שיסברו שהי' לאיש ההוא שני שמות נח מן שבכה"ג כותבין בגט שניהם כמו מי שניתן לו בשם עריבה ב' שמות ראובן שמעון קיימתי כן מסברא דנפשאי ודרשתי מאת חתני יחי' שיעיין בדבר ומצא כעין זה בשו"ת מהריב"ל ח"ג סי' ט' בגט ששם המגרש שם טוב אם יכתוב בב' תיבות שם טוב יש לחוש שיסברו הרואים שהם ב' שמות כי שם הוא שם בני אדם כמו שם בן נח וטוב הוא שם ב"א אם יגאלך טוב ואף להחולקים על מהריב"ל י"ל דשאני במי ששמו שם טוב כיון שבאמת שמו כן הוא נו יהי' דמחזי כב' שמות עכ"פ ליכא שינוי מכפי שנקרא וכך שמו באותן ב' שמות משא"כ בשם נחמן ששמו נחמן ומצד הפירוד סוברים שאין שמו נחמן אלא שמותיו נח מן וממילא עכ"פ יש מקום לפסלו משום דאין מוכח מתוך הגט שם המגרש

גם יש לעיין איך הדין באם הפירוד באופן הנ"ל בשם העד למ"ד עדי חתימה כרתי לפי דברי הב"ש שפסול בפירוד בכל שמות אף בשיטה א' אם טעמו דבכה"ג לא מיקרי כתיבה וכעין הטעם שכ' בשו"ת המיוחסת סי' קמ"ח בנכתב בב' שיטין יעוין בתוס' גיטין דף כ"ב ע"ב ד"ה הא לאו בני דיעה נינהו דלמ"ד ע"ח כרתי קאי וכתב על החתימה רק שי"ל דשאני בנ"ד כיון שעכ"פ אין פירוד בשלשה תיבות שאחר הזכרות שמו היינו בן פלוני עד יעוין באה"ע סי' ק"ל

אגב אדרוש מאת רופ"מ שימחול לעיין בסדר גט ראשון אות ח' הלשון שם אין די ביאור אבל בלבוש מבואר היטב בזה"ל ולכתחלה נזהרים שלא ליקח עדים שיש בהם צד קורבה אפי' ד' בד' או מצד חתנות גם שלא יצא עליהם קול שחשודים על העריות או שאר דברים הפסולים לעדות כו' עכ"ל הרי שבעדות החתומים על הגט נזהרים לכתחלה שלא לחתום מי שיצא עליו שם חשד בעבירה שאלו הי' מבורר שעשה הי' פסול וכן אי' בספר גט מקושר בפשיטות דאף על קול בעלמא ובידוע שעל ר' נחמן בן מוה' מנשה זל אמר הרב הגאון אבד"ק ווישניצא ושלח דבריו לכמה גדולים שבידו לברר שעבר על שבועה ואף שכבוד הרבנים המתנגדים להרב בודאי החזיקו להצדיק את ר' נחמן הנ"ל עכ"ז לא נפסק מפי רבים קול חשד ומה"ת להתירו לכתחלה לעד על גט ימחול נא כבוד רו"מ להודיע בשמי כל האמור לכבוד הדיינים דק"ק ווישניצא עד בשחק שקשה עלי מאד הרצות דברים כאלו שיש בו חשש פגיעה בכבוד איש אשר לא ידעתי אבל מה אעשה עצור במילין לא אוכל אחר שכן במנהג קדמונינו לחוש בעידי גיטין שיהי' נקיים אף מחשש חשד ובפרט שיש מציאות חשש לעז גדול בפסול הגט מהיות המחזיקים ומאמתים דברי כבוד הגאב"ד הנ"ל ע"כ נכון שיקחו עד אחר לחתימה על הגט שיצטרכו שלוח עתה שא"א להכשיר הגט הראשון הרצוף בהחזרה ונראה דאף שנעשה כן ביד השליח ואין מקום לערעור הבעל לומר שנתכוון לזה מ"מ אין בידי להכשיר כיון דמגרע גרע כנ"ל עכ"ז לא אחליט איני יהיה מקום עגון אז יקרב הדבר להוראת גדולי הדור וידו מסולקת מזה. דברי הדוש"ת

תשובה כ שאלה בדבר שם העיר בייאלע

תשובה ע"ד שם העיר בייאלע לדעתי פשוט הדבר שצריכין לכתוב בגט בייאלע אחרי שמוחזק להקורא בו בפי כל ישראל, וגם האומות קורין כן מלבד איזה נכרים שקורין בשם שהרגילו כבר ואין לך נשתקע שם העיר יותר מזה כיון שגם הנכרים קורין בייאלע רק הזקנים שהורגלו כבר לא ינוחו ההרגל מנערותיהם. אשר הדין מפורש באה"ע סי' קכ"ח בב"ש ס"ק י' ובסי' קכ"ט ס"ק ל"ו ואינו ענין כלל להדין המבואר בלבוש סי' קכ"ח ס"ז בשתי נהרות דאף שנאבד השם הגדול מזכירין שניהם דהתם לא נשתקע שם הגדול ועדיין שמו עליו רק סמוך להעיר במקום שפיכתם בנהר הקטן קורין בשם הקטן והמעיין בשו"ת ב"י דף כ"ט ע"ב ובספרי הקדמונים שמפלפלים בזה יראה דאין להזכיר שם הראשון שנשתקע רק בעיר שלא נחרבו בנתים מישיבת יהודים והטעם כיון שהורגלו היהודים לכתוב בגיטין כתיבת שם הראשון ואף כעת שנתחדש שם השני קודם שנשתקע מפי הקוראים שם הראשון הוצרכו להזכירו בכתובות ובגיטין והדר הוי תמיד כלא נשתקע שם הראשון כיון שמוזכר כן פעם כפעם בכתובות וגיטין ובזה נתפשט לכתוב בכמה קהלות שם הראשון גם וכל שום כו' אבל בעיר שנתחדש ישיבת יהודים בתוכה אחר קריאת שם השני אין לכתוב בשם הראשון וכ"כ בעיר בייאלע שמרבות שני' ואפשר מיום שנתיישבה אין שם ב"ד וישיבת יהודים כ"א אחד או שנים בעיר מחזיקי אכסנאי לא שייך לומר שהורגל בכתיבות כתובות וגיטין מחשב שם הראשון כלא נשתקע בישראל ומה שמקשה מעלתו על דברי התוספו' ס"פ במה מדליקין איני יודע לדינא כי התוס' שם אינם חולקים על הדין שכ' רש"י רק על פי' הגמ' ולדינא אינם חולקין אדעת רש"י שבנשתקע שם העיר כותבין שם השני וכמבואר כן בשו"ת מהרי"ל סי' ק"י ובשו"ת מהרי"ט חלק אה"ע סי' י"א ולפלפול משיג שם על דברי התוס' ומוכיח שיש עיר ששמה בבל (יעוין בס' עשרה מאמרות) ולדעתי יש לסתור ראיותיו אבל אין כאן מקומו ולתרץ תמיהת מעלתו על דברי התוספות אעתיק מה שכתב ראיותיו הלא כה דבריו איברא מדברי רש"י סוף במה מדליקין משמע דכותבין שם של עכשיו לחוד כו'. (וקושית תוספות שם על פירוש רש"י צ"ע דבחלק דף ק"ט משמע גם כן דבבל הוי שם עיר דקאמר הש"ס בבל ובורסיף הוי סימן רע לתורה ופי' רש"י שמשכחת התורה מלומדי' ומלבד שדוחק לומר שכולה מדינה היתה עומדת בצל המגדל אי' עוד בפסחים דף פ"ז גלו לבבל מפני שמרגלת לשון לתורה ופירש"י שלא תשתכח ואם כפי' התוס' א"כ גלו למדינה שעלולה בטבעה להשכיח התורה מלומדי גם בכתובות סוף פרק נערה בבל וכל פרוודהא הלכה כרב נהרדעי כו' ומפרש במלחמות דנהרדעי היתה ג"כ ממדינת בבל וא"כ ע"כ בבל היתה שם העיר וצ"ע) עכ"ל מעלתו והנה מכל הנ"ל אין תפיסה לדברי התוס' דמה שמפרש רש"י מי שעומד סביב למגדל ורואה אוירה הוא לפי גיר' שהיה לפניו אמר רב אויר מגדל כו' אבל בערוך ערך בורסיף איתא הגי' אמר רב אויא מגדל משכח כו' וי"ל שבנין המגדל שבנו דור הפלגה גרם למקומו השכחה ואפשר היה אורך המגדל ע"פ כל המקום שבו כעת מדינת בבל או ראיות המגדל מרחוק בכל המדינה גורם השכחה ויעוין במהרש"א בח"א ובפסחים דף פ"ז ליתא כלשון הנ"ל כי זה לשון הגמ' ר' חנינא אמר מפני שקרוב לשונם ללשון תורה. וי"ל שפירשו התוס' דזה היה לטובת ישר שיכירו לשון התורה ולא יתקיים בהם מן הקללה ישא ה' וגו' גוי אשר לא תשמע לשוט גם אפשר לפ"ד התוספו' דעת ר' חנינא שהגלות דבבל היה לרעה כדי שישתכחו התורה וגרם השכחה באה בנקל מהרגל הערבוב בלשונות קרובים זה לזה וסמוכין לזה מדברי הגמ' בעירובין דף כ"ג סוף ע"א ואם יחשב תירוץ זה לדוחק איסתגר בקמייתא ומלבד זה כבר העיר בכעין זה בספר באר שבע והאריך בראיות רבות שבבבל נשתכח התורה ובפ' ז"ב איתא אר"י מאי בבל בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בגמ' ולכך גורס הבאר שבע הנ"ל ומציין גרסתו בש"ס שלפנינו בבל בורסיף ולפ"ד הכוונה רק המקום בורסיף יעו"ש ויעוין ביפ"ת ונזה"ק מ"ש במדרש בראשית פ' ל"ח סי' י"ז ומ"ש שבמלחמות איתא שנהרדעא מבבל גמ' ערוכה הוא במס' מגלה דף כ"ט בבבל היכא בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא ולדעתי לזה נתכוון שם המלחמות ויש שם טעות הדפוס בשינוי לשון הגמר' אבל מעלתו לא שם לבו לעיין שם באלפסי שכתב בזה"ל לאו למימרא דכ"ע עבדי כרב אלא למימרא דשאר בבל ופרוודהא עבדי כרב כו' ע"ש. מלשון זה שכ' דשאר