עשירית האיפה חלק א צט

הימים האלה ואמרו להם אם בדבר הזה אתם מתייראין הלא הם כתובים על ספר דברי הימים מה עשו כתבו אגרת שנייה ושלחו להם את אגרת הפורים הזאה השנית ר"ח בשם רשב"נ פ"ה זקנים ובהם ל' נביאים היו שהי' מצטערים על הפסוק הזה אלה המצות אשר צוה ד' את משה אלו אין להוסיף ואין לגרוע ואין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשין ממנו לחדש דבר עלינו עד שהאיר הקב"ה עיניהם ומצאו אותו כתובה בתורה דכתיב זאת זכרון בספר. וריב"ל אמר אמרו המגילה הזאת אין נאמרה מפי ב"ד מסיני נאמרה אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה ומנין שהסכים הקב"ה עליהם רב אמר קימו וקבלו היהודים לא כתיב וקבל כתיב רבן של היהודים קיבל עכ"ל, ובמכילתא איתא בזה הלשון כתוב זאת זכרון בספר זאת מה שכתוב כאן, זכרון מה שכתוב בנביאים, בספר מה שכתוב במגילה עכ"ל, ועתה א"ש דלא הי' אפשר ליכתב בתורה מגילת אסתר דהלא הי' עוד קרוב לאלף שנים ממ"ת לנס פורים, אלא כתב מחיית עמלק ונמסר ליהושע באזניו ממגילת אסתר כדאמרן כי הנביא אסור לו לחדש, ומה שכתיב וקבל אין הפירוש שמשה רבינו קבל המגילה הלא הכל שייך לנותן התורה ב"ה אלא כלומר שזאת ג"כ מהלכה למשה מסיני וברור כנ"ל, וכן איתא ג"כ בזוה"ק שרבן של ישראל קבל המגילה ויצאה בת קול שקיימו ג"כ למעלה, והנה הרמב"ם ז"ל בהקדמתו ליד החזקה כתב שם וזה לשונו דהמגילה אינו תוספות לאסרו בלא תוסיפו שהרי לא אמרו שהקב"ה צוה לקרות המגילה בעונתה ואלו אמרו כן הוי מוסיפין על התורה אלא כך אנו אומרים שהנביאים עם ב"ד תיקנום וצוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקב"ה ותשועות שעשה לנו והי' קרוב לשועתנו כדי לברכו ולהללו וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים וכו' עכ"ל הזהב, ומזה נלמוד איך ומה צריך לכוון בקריאת המגילה וד"ל, ואיתא עוד את זכר זה המן, עמלק כמשמעו ר' יהושע אומר לא בא המן אלא זכר לדורות שנאמר וימי הפורים לא יעברו וגו' כן איתא במכילתא, כלומר מלת זכרון דכתיב בתורה מרמז שימי הפורים לא יעברו לעולם מן היהודים, ואיתא במדרש והובא בפיוט לפ' זכור שכל המועדים יהיו בטלים לעתיד מלבד ימי הפורים וי"א אף יום הכפורים לא יבטל לעולם, ונ"ל לפרש למה דוקא שני יו"ט אלו. דהנה חכמי אמת כתבו דיום הפורים ויום הכפורים שניהם ענין אחד דבשניהם צריך לתת כופר נפשו, מחצית השקל קודם פורים דכתיב (בסוף פ' תצוה) מדם חטאת הכפורים וסמך לי' (בפ' כי תשא) מכסף הכפורים, וכן כתיב שנים במסורה כסף הכפורים מדם חטאת הכפורים ורמז הבעה"ט שצריך לתת כופר נפשו קודם יוה"כ, ובערב יוהכ"פ ובפורים אסור להתענות, ובשניהם ע"י גורל ביוה"כ ע"י הגורל השעיר המשתלח שהוא חלק עשו ובפורים הגורל של המן, ובשניהם עושים יו"ט, ובשניהם ניתנה תורה דהדר קבלוה בימי אחשורש וביוה"כ נתנו שני לוחות האחרונות, ונ"ל כמו שעיקר הלוחות הן השניות כי הראשונות נשתברו כן עיקר קבלת התורה בפורים כי התורה שקבלו מהר סיני הי' להם טענת אונס מחמת כפיית הר כגיגית, אבל בפורים קבלוהו בשמחה, והכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם והכל מודים בפורים כמו"ש (פסחים ס"ח) דבשניהם הוא מחמת שמחת תורה כדאמרן ומר ברי' דרבינא כולה שתא הוי יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורא. והכל ענין אחד בעצרת ניתנה תורה ונגמר הדבר ביוהכ"פ ע"י לוחות שניות ובפורים שקבלו ברצון וכאמור, ומאי דכל המועדות יהיו בטלין הטעם דהם זכרון לנסים ויהא לנו נסים חדשים, אבל שמחת התורה לא יבטל דהתורה קיים ולעולם ולעולמי עולמים וכן איתא במכילתא וכתיב מלחמה לד' מדור דור ופירש ר' יהושע דור אלו חיי העוה"ז מדור אלו חיי העולם הבא ר"א אומר מדורו של משיח, וטעם הדבר עד שיעקר ע"ז היא ועובדי' ואז יהא המקום יחידי בעולם ותהי מלכותו לעולם ולעולמי עולמים באותה שעה ויצא ד' ונלחם בגוים ההם והי' ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ד' אחד ושמו אחד וא"ש

[רמט] (ט) ראיתי להעתיק כאן מה שאיתא בספר ראשית חכמה (שער התשובה פרק ג) על פסוק ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר את שקו מעליו ולא קיבל אמר איני מזיז את השק עד שיעשה הקב"ה עמי נסים כמו שעשה לראשונים כן איתא במדרש ואני שמעתי מהמקובלים כי ש"ק עולה ד' מאות, והענין כי יש בקליפה ד' מאות כוחות שעליהם נאמר בעשו ארבע מאות איש עמו ויש למעלה ארבע מאות עולמות של רחמים כדפירש בסוף האידרא, ובלבישת שק זה זכה להכפאות ארבע מאות דסטרא אחרא ולזכות לעוה"ב לארבע מאות עלמא דכסיפא שהם נקראים ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר, ועוד שם כי השק גורם ששומעין את תפלתו וכן שמע קולינו ר"ת שק עכלה"ק ועוד האריך בזה עיי"ש

[רנ] (י) חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, והרבה פירושים נאמרו בזה, ואען גם אני חלקי בזה, דהנה שני חטאים גרמו גזר דין בימי המן (א) על שנהנו מסעודתו של אחשורש בעצת המן הרשע כי הוא הי' היועץ להכשיל את ישראל ביין מלכות רב כיד המלך וכל כונתו ימ"ש להכשילם עם בנותיהם כמו"ש ביערות דבש כי קבלה ביד הראשונים דמי שנכשל בסתם יינם אין יוצא מן העולם עד שנכשל ג"כ בבנותיהן כדי להתקיים גזירת חז"ל, ועוד חטא שני בדבר ע"ז בימי נבוכדנצר, והנה מרדכי תיקן את שניהם כדאמרן, צום כנגד פת בגם ויין משתיהם ומסר נפשו על ע"ז של המן, ואיתא בסנהדרין (דף מ"ג) היוצא ליהרג משקין איתו קורט של לבונה בכוס יין כדי שתטרף דעתו שנאמר תנו שכר לאובד ויין למרי נפש ונשים יקרות שבירושלים היו מתנדבות ומביאות אותן ואם לאו משל צבור, ומעתה יש שני טעמים לשתות יין בפורים אי משום עצת המן שהביא לפניהם זונות ערומות כדאיתא במדרש ולהכשילם ע"פ יין המלך, וכששבו בתשובה שלימה צריך לשתות יין כשר, או משום מרדכי דתיקן חטא ע"ז ואם לאו הי' חייבים מיתה והרוגי ב"ד נותנים להם יין כדאמרן וכדכתיב ויין למרי